"הקשישים נרמסו ומתו ראשונים"
עדויות קשות זורמות מבגדד בעקבות אסון הגשר, שבו נספו יותר מ-900 בני אדם. "נאלצתי לקפוץ מהגשר ואיבדתי את בני", סיפר בדמעות אחד הניצולים. אחר סיפר: "הקשישים נרמסו ומתו מיד". ובתוך הדרמה הגדולה הצליחו הכוחות להציל תינוק אחד שצף על חזה של אמו המתה. שר הבריאות העיראקי הכריז שיאמץ אותו. נציגת הצלב האדום סיפרה ל-ynet על המצוקה בבתי החולים. "שלחנו מים מזוקקים, שמיכות וציוד רפואי, אבל כל מה ששלחנו מספיק לטיפול ב-300 פצועים בלבד"
"שמענו שיש מחבל מתאבד בקהל וכולם צווחו. החלטתי לקפוץ מהגשר לנהר. שחיתי והגעתי לגדה. זה היה נורא. ראיתי נשים, ילדים, וגבר קשיש. כולם נפלו אחרי למים".
כך סיפר אתמול בערב (יום ד') פאדל עלי, צעיר בן 28, שנפגע באסון בבגדד. "על הגשר הקורס היה צפוף במיוחד. אלפים הקיפו אותי". שמועות שווא על פיגוע התאבדות עוררה בהלה בקרב ההמונים ומאות עיראקים שיעים, מרביתם זקנים, נשים וילדים, נהרגו במנוסה ההמונית שאירעה על גשר המוביל למסגד. מנכ"ל משרד הבריאות בעיראק, ד"ר ג'אבר לאטיף, מסר שעד כה נמנו 965 הרוגים. החשש: מניין ההרוגים יגיע ל-1,000.
כתבות נוספות בנושא:
נציגת הצלב האדום בבגדד, רנא סידאני, סיפרה ל-ynet שמשרד הבריאות העיראקי והסהר האדום במדינה ביקשו בעיקר משלוח של מים מזוקקים לבתי החולים, כדי לטפל בפצועים ולאפשר את ביצוע הניתוחים. "חילקנו עשרת אלפים ליטרים של מים מזוקקים לבית החולים 'אל-אימאם עלי' בשכונת א-סדר, הסמוך למקום האירוע. מחר נשלים משלוח מים לבתי חולים אחרים".
לדברי סידאני, הצלב האדום סיפק לסהר האדום ציוד רפואי ושמיכות ואלו נשלחו אל בתי החולים. גם מתנדבים רבים נשלחו. היא מספרת שהמצב בשטח קשה מאוד ועל פי הדיווחים שמגיעים ממשרד הבריאות העיראקי, מספר ההרוגים צפוי עוד לטפס. "אנחנו לא יכולים לנבא מה יהיה המספר הסופי. אנו עושים כל מה שניתן ושולחים את כל הציוד הרפואי והכירורגי כדי לנסות ולהציל חיי אדם. עד כה שלחנו ציוד המספיק לטיפול ב-300 פצועים".
צועדים בשלוליות של דם
אחד מאנשי ההצלה באירוע הטראגי החזיק תינוק בידיו וסיפר: "מצאתי את התינוק הזה על החזה של אשה. גופתה צפה אחרי שכנראה נפלה מהגשר". גילו של התינוק היה לא יותר מעשרה חודשים. הוא היה לבוש בסרבל פעוטות צהוב ובכה. פניו היו מבוהלות מאוד. הרופאים אבחנו חבטות בגבו ובראשו. שר הבריאות העירקי הודיע כי עד למציאת קרובי משפחתו של התינוק הוא יטופל בביתו.
בגלל מנהג חליצת נעליים הרגליים רוסקו (צילום: רויטרס)
הבהלה ברחובות הבירה בגדד גרמה לריבוי גירסאות. בעוד שעדי הראיה מספרים כיצד קרס אחד מקירות הגשר המוביל למסגד, סיפרו בכירים עיראקים כי לא אירעה כל קריסה. גרסה נוספת סיפרה על אנשים שנפלו ומתו כתוצאה משתיית משקאות מורעלים. "פתאום חלק כלשהו נפל מהגשר ואנשים החלו ליפול אל תוך המים. עשרות, מאות. מחזה שלא ניתן לתפוס, הרבה ילדים, נשים, גברים. כולם צועקים, כולם נופלים. גופות על גופות על גופות" סיפר עד ראיה.
עדי ראיה אחרים סיפרו בבלבול כי "נשמעו פיצוצים או שהיה דיווח על פיצוצים. אלפים החלו לרוץ ואנשים נמחצו עלינו, אחד על השני". הרשויות דיווחו כי סוגיית הפיצוצים היתה קלושה אולם נוצלה לנטילת אחריות של אחד הארגונים הפועלים בעיראק, ארגון "צבא העדה המנצחת" - שם המרמז על ארגון סוני שנטל אחריות על האירוע. הרשויות מניחות כי נטילת האחריות נועדה להעמיק את המתיחות והשנאה בין הפלגים הסונים והשיעים במדינה לקראת משאל העם על החוקה העיראקית.
רוב הניצולים סיפרו על השמועות שפשטו בקהל ההמונים אודות מחבלים מתאבדים שנמצאים בקרבם, וכיצד גרמה הבהלה למאות האנשים לנוס על נפשם בחרדה. אך גורמי ביטחון עיראקיים טענו שהאסון נגרם בשל אמצעי הביטחון שהוקמו מבעוד מועד בסמוך לגשר - מחסומי בטון גדולים שהוצבו בכניסה וביציאה כדי למנוע ממכוניות תופת לעלות עליו וכדי לחצוץ בין השיעים לתושבים הסונים שבשכונת אדמיה הסמוכה תרמו במידה רבה לדוחק הקטלני.
בעיראק החלו חילופי האשמות בין הבכירים המקומיים. שר הבריאות קרא לשרי הפנים והביטחון להתפטר בעקבות האסון. השניים מיהרו לכנס מסיבת עיתונאים ודחו את ההאשמות. הם ייחסו את האסון לפעילות של טרוריסטים. "סאדמיסטים" או זרקאוויסטים", קראו להם - רמז לאנשי המשטר הקודם ולתומכיו ופעיליו של הטרוריסט הירדני אבו מוסעב אל-זרקאווי.
שיהרגו אותי, לא את הילדים
קשישה שנפצעה באירוע סיפרה כי לכוחות ההצלה לקח זמן רב להגיע למקום. "מי שהגיעו ראשונים היו השוטרים ואנשי המשמר הלאומי. הם והתושבים הגישו סיוע, ורק אחרי זה הגיעו אנשי ההצלה". עיראקי אחר סיפר כי איבד עשרה בני משפחה. "לא יודע איפה הם - האם הם נמחצו למוות ונמצאים בבתי החולים או האם טבעו. מה רוצים מאיתנו הטרוריסטים? שיהרגו אותי לא את הילדים".
עד ראייה סיפר לרשת BBC: "היינו באל-קדימייה ואז אנשים הפיצו שמועה שמכונית תופת עומדת להתפוצץ. היו אלפי אנשים על הגשר. בהלה אחזה באנשים המפוחדים והם החלו לרמוס זה את זה". שוטר שנכח במקום סיפר על שראה: "מאות החלו לרוץ. אחדים השליכו את עצמם מהגשר אל הנהר. הקשישים הרבים מתו מייד. אבל עשרות אחרים טבעו למוות. יש עדיין המוני גופות בנהר. סירות אוספות אותן בזו אחר זו".
התמונות שהראו תחנות הטלוויזיה היו מסמרות שיער. אנשים קופצים אל מותם, צונחים בנהר הבוצי. אחרים, שיצאו לחפש אחר ניצולים, שחו בנהר במשך שעות ארוכות. "ראיתי גופות של הרוגים בבית החולים כשהגיעו", סיפר אחד מרופאי בית החולים ל-BBC. "היו כל-כך הרבה כאלה עד שהרופאים נאלצו להניח אותן במעברים. החולים החיים דרכו על הגופות, צעדו בשלוליות של דם".
הרופא סיפר שנראה שמרבית ההרוגים מתו מחנק. אחרים מתו לאחר שנרמסו על ידי ההמון. רגליהם של רבים מהניצולים נמחצו מאחר שלפי המסורת צעדו יחפים על הגשר. "הבן שלי היה על הגשר. כעת איני מוצא אותו", סיפר לסוכנות הידיעות הצרפתית אחד הניצולים, עבד-אל וואליד (54). "כולם נחנקו למוות עד שנאלצתי לקפוץ", סיפר בדמעות. "אז איבדתי את בני".
עלי יונס חוסיין, ישב על מזרן במסדרון בית החולים "קארח", וסיפר כיצד כמעט נחנק למוות על ידי ההמון. הוא הרים את רגלו וחשף סימן נשיכה על עקבו. "נאלצתי לדרוך על אנשים כדי להיחלץ". "מתתי שוב ושוב", סיפר קצין הצבא קולונל חסן געבורי, שחילץ מהנהר גופות רבות של ילדים. "זה מאוד קשה לראות ילד שמת לך בידיים".
בשונה מפיגועי מכוניות תופת או מירי פצצות מרגמה, לרופאים במקרה הזה לא היה הרבה מה לעשות. מספר הפצועים קשה היה נמוך באופן יחסי. מי ששרד את הצניחה לנהר או את הדוחק לא נזקק לטיפול רפואי משמעותי. האחרים טבעו ומתו.
לפנייה לכתב/ת 
