בנגב לא רוצים משת"פים שפונו בהתנתקות

בשבוע האחרון הגיעו לאזור תל ערד משפחות של משת"פים פלסטינים שפונו מדהניה במסגרת ההתנתקות - והדבר מעורר התנגדות עזה מצד ראשי מועצות באזור הנגב. מדובר בכ-40 משפחות היושבות בשטח של שבט אבו רביע הנמצא בקרבת אתר ארכיאולוגי בתל ערד. משרד הביטחון הקים עבורן אוהלים צבאיים, מקלחות צבאיות ודואג לפזר מים בין המאהלים. חשמל עדיין אין במקום.  

"הנגב אינו החצר האחורית של מדינת ישראל", אמר ראש עיריית ערד, מוטי בריל, "גם ככה האזור כולו סובל מעוני וחוסר בתעסוקה". בריל מסביר כי משמעות יישובם של המשת"פים באזור זה היא הגדלת מעגל העוני והפשיעה באזור.

בריל אינו לבד. גם ראשי מועצות נוספים באזור הנגב טוענים: "זהו אומנם פיתרון קל למדינה להקים עיר משת"פים ליד תל ערד, אך הנגב אינו שטח הפקר ויש לדאוג לספחו ולשקמו".

דובר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שלמה דרור, אינו מסכים עם עמדתם של ראשי המועצות. "אני ממליץ לצאת לבדוק שפני שמאשימים", אמר דרור ל-ynet. "היישוב (עיר האוהלים) לא נמצא בתוך ערד ולא בתוך עומר, אני לא רואה כיצד אוכלוסיה של 250 איש הופכים את הדרום למה שטוענים. היה יותר טוב אם ראשי המועצות היו הולכים ומברכים את השכנים החדשים ומקבלים אותם וכך אולי היו יכולים ליצור לעצמם עתיד יותר טוב איתם. מדובר באנשים שהגיעו למקום חדש, שפונו מבתיהם, שאיבדו את רכושם".

המפונים עצמם, כ-250 איש שהגיעו לתל ערד, ממתינים לקבל פיצויים מהמדינה בהתאם לחוק "פינוי פיצוי". הם דורשים להישאר יחד במגורי קבע ולכן משרד הביטחון בשיתוף עם מינהל המקרקעין מתכוונים להקים עבורם ישוב קבע לא הרחק משם.

את המפונים עצמם לא מטריד כרגע מה שאומרים שכניהם היהודים. "כל מה שמעניין אותנו זה לקבל תעודות זהות ומגורים", אמר אחד מהם. תושב אחר התלונן: "בעזה גרנו בבתים עם בית ספר קרוב ותנאים טובים. עכשיו זרקו אותנו פה בחוץ באוהלים. כולם עצבנים ומבולבלים וכל אחד מנסה לבנות את הצריף שלו. מאוד קשה לנו כרגע. הדבר שמשמח אותנו זה שאנחנו נמצאים בשטח ישראל".

ומה באשר לפתיחת שנת הלימודים? 54 ילדי המפונים יחלו ללמוד ביום ראשון ויפוזרו במוסדות חינוך בתל ערד ובכסייפה.