הפרעות קשב וריכוז: על ריטלין ותרופות אחרות
למרות שהיא התרופה שנחקרה יותר מכל תרופה אחרת, הורים רבים עדיין חוששים להתחיל טיפול בריטלין לילדם. מומחים מסבירים כי ישנן חלופות, אולם הריטלין נותרה התרופה היעילה ביותר לטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות
| קונצרטה |  | ריטלין ארוך טווח | | אדרל | | פמולין |
| ||||||
| דקסרין | | סטראטרה | | | | |
שלושה עד תשעה אחוזים מהישראלים לוקים בהפרעות קשב וריכוז, תסמונת המאופיינת באימפולסיביות, הפרעות בריכוז ופעילות יתר. מאז תחילת השימוש בריטלין חל מהפך באיכות חייהם של הילדים שנזקקו לו. אולם למרות שהתרופה נחשבת בטוחה ונחקרה יותר מכל תרופה קיימת אחרת, הורים רבים עדיין חוששים להשתמש בה בילדיהם.
במאמר מיוחד שפורסם בגליון האחרון של כתב העת "הרפואה", מסבירות ד"ר
שכיחות הטיפול בריטלין עולה עם השנים, הן באוכלוסיית הילדים הלומדים במסגרת החינוך הרגיל, והן באלה הלומדים במסגרת החינוך המיוחד. אולם למרות העלייה המתמדת במספר המטופלים בריטלין, השימוש בו, לדעת ד"ר שמואלי וד"ר גרוס, בארצות הברית וגם כאן אצלנו - נמוך מהנדרש.
למה בכלל יש צורך ליטול תרופות אחרות? מכמה סיבות: העיקרית שבהן היא שהריטלין יעיל ב-70-80 אחוז מהחולים בלבד. כמו כן הוא יעיל לטווח קצר בלבד, ושימוש בו טומן בחובו תופעות לוואי, אם כי נדירות, ובהן ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים וישנוניות. עם זאת, השפעת התרופה חולפת לחלוטין עם הפסקתה, ומכאן יתרונה הגדול.
ואלה החלופות לריטלין:
בשנים האחרונות קמה מתחרה לריטלין: קונצרטה. בדומה לריטלין, התרופה מכילה את החומר מתילפנידאט, המשפיע במשך 12 שעות, כך שדי במנה אחת בבוקר כדי שהטיפול ישפיע במשך שעות היום.
קונצרטה נותנת מענה במיוחד לילדים החווים קשיים מהפרעת הקשב לא רק בבית הספר אלא גם בבית בשעות הצהריים והערב, או למתבגרים ומבוגרים הזקוקים להשפעה הממושכת בשל שעות לימודים ועבודה ארוכות.
ככל תרופה, קונצרטה אינה מתאימה לכל מטופל. ד"ר שמואלי וד"ר גרוס מסבירות כי התרופה עלולה להחמיר מצבי חרדה או מתח קיצוניים. היא גם אינה מתאימה לאלה הסובלים מיתר לחץ דם או מאפילפסיה. השפעות הלוואי העיקריות של קונצרטה דומות לאלה של ריטלין, ובהן: ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים וישנוניות.
לאחרונה החלה משווקת בישראל תרופה ממשפחת המתילפנידאט הקרויה 'ריטלין ארוך טווח'. בדומה לקונצרטה היא ניתנת במנה יומית בודדת, ויש לה השפעה ארוכת טווח למשך רוב שעות היום.
בניגוד לקונצרטה, ניתן לפתוח את כמוסת הריטלין ארוך הטווח ולפזר את תוכנה על מזון רך, כדי להקל על ילדים שאינם מצליחים לבלוע אותה בשלמותה. מבנה הכמוסה של הקונצרטה אינו מאפשר זאת.
תרופה זו שייכת למשפחת האמפטאמינים, תרופות המגרות את מערכת העצבים. התרופה משווקת בארה"ב משנת 1994 והיא אחת מ-200 התרופות הנרשמות ביותר שם.
לאחרונה הוחל בשיווקה גם בישראל. מחקרים הראו כי בקרב 60 עד 90 אחוז מהמשתמשים בה חלו שיפורים במדדי הקשב והריכוז. השפעות הלוואי היו מעטות וכללו: ירידה בתיאבון, כאבי בטן, כאבי ראש וקשיי הירדמות.
תרופה זו נמנית עם אותה קבוצת תרופות של הריטלין, הקרויה פסיכוסטימולנטים. ברוב הפעמים לא מתחילים את הטיפול בפמולין, משום שהיא עלולה לגרום לאי ספיקת כבד – תופעה נדירה העלולה לגרום למוות.
פעילותה נמשכת עד עשר שעות, אך ההשפעה הטיפולית מתקבלת רק כעבור שלושה-ארבעה שבועות מתחילת הטיפול.
את פמולין חובה ליטול בקביעות ולעבור מעקב אחר תפקודי הכבד. כאמור, הטיפול בפמולין כתרופת "קו ראשון" אינה מומלצת, בשל הסכנה לתפקוד הכבד, וכיום עם החדרת תרופות חדשות, סביר להניח כי הטיפול בתרופה זו יפחת וילך.
תרופה זו שייכת גם היא למשפחת האמפטאמינים, והיא בעלת פעילות הדומה לזו של הריטלין. מחקרים שהשוו את הטיפול בתרופה הזו לטיפול בריטלין מצאו כי ילדים הגיבו באופן דומה לשתי התרופות הן מבחינת יעילותן והן מבחינת השפעות הלוואי. גם תופעות הלוואי היו דומות לאלה של הריטלין.
עם זאת, מדובר בעוד חלופה אפשרית לאלה שאינם מגיבים טוב לטיפול בריטלין.
מחקרים בילדים שנטלו את התרופה גילו כי מאז הוחל הטיפול בה לא דווח על אירועים קשים או מסכני חיים ולא דווח על חולים שנפטרו מנטילתה. עם זאת, התרופה משווקת שנים ספורות בלבד, ולא נצבר עדיין מידע לגבי השפעותיה ארוכות הטווח.
