חדש בכיתות: תוכנית לזיהוי התעללות מינית
במטרה להעלות מודעות של מורים ותלמידים לפגיעה מינית או התעללות, פרסם משרד החינוך ספר בשם "בסוד ילדים", המיועד לפעילות בשיעורי חינוך בבתי הספר היסודיים. המטרה: ליצור הזדהות עם דמות, כדי שילדים יוכלו להבין את החוויות שעברו ולספר אותן. הספר מדריך כיצד לנהל בכיתה שיחה על ילדים שהותקפו מינית, או שעברו התעללות, מצוקה, מצבי סיכון וגילויי תוקפנות
תלמיד הוטרד מינית על ידי בן משפחה? תלמידי הכיתה מתעללים בחברם? ספר הנחיות חדש למחנכים ולמורים אמור לזהות מקרים כאלה בדיון הכיתתי בבתי הספר.
תוכנית חדשה של משרד החינוך לגלות מצבי פגיעה, מצוקה וסיכון בקרב התלמידים, שנחשפת ב-ynet, מבוססת על שיטה הנקראת "ספרותרפיה": מקריאים לילדים סיפור או שיר במטרה ליצור הזדהות עם אחת הדמויות ועל ידי כך גורמים לו לספר על עצמו. מאחר שהדיון נערך בכיתה לפני כל התלמידים, המורים נזהרים מלחשוף בעיות אישיות של התלמידים.
החל משנת הלימודים הנוכחית (תשס"ו) תקיים מערכת החינוך יום שנתי המוקדש לנושא "מערכת החינוך נגד אלימות מינית". יום זה יוקדש לדיון במיניות ובפגיעה מינית במטרה להעלות את מודעותם של מורים, תלמידים והורים לתופעה, ולעורר חשיבה בשאלות הקשורות לרצף שבין התנהגות מינית בריאה ונורמטיבית לבין פגיעה מינית ואלימות מינית.
כחלק מפעילות זו פרסם משרד החינוך ספר נהלים ומערכי שיעור חדש לאנשי חינוך, בשם "בסוד ילדים", המיועד לפעילות בכיתה עם תלמידים בבתי הספר היסודיים מגיל גן חובה ועד כיתה ו'. הספר מדריך כיצד לנהל בכיתה שיחה על ילדים שהותקפו מינית, התעללויות, מצוקה, סיכון, גילויי תוקפנות וגם זיהוי איתות מצוקה ובקשות תמיכה.
"אם תלמיד העלה תוכן אישי במהלך השיעור והמורה בכיתה מעריך שילד יכול להתמודד איתו, זה בסדר", הסבירה ראש היחידה למניעת התעללות בקטינים במשרד החינוך, שוש צימרמן. לדבריה, "אם התוכן שעלה מול כולם אישי מדי, חושפני ועלול לחשוף אותו או להפחיד ילדים אחרים, מפסיקים את הדיון. אנחנו מציעים לעצור ולהזמין את אותו תלמיד לשיחה אישית".
בין הסיפורים במקראה למשל, נדון נושא של מגע אסור על ידי מבוגר בתוך המשפחה באמצעות הסיפור "חיבוק דוד" מאת טליה מירון-שץ. בסיפור מובא מקרה בו שתי אחיות נמצאות במצוקה כתוצאה מכך שהן חוות את חיבוק הדוד כמגע לא נעים ובעל אופי מיני. מטרת הסיפור היא להנחות את התלמידים כיצד לנהוג מול מגע פיזי שאינו נוח להם, למרות שהם מתקשים לבטא את הקושי, ולבקש סיוע באמצעות שאלות שונות: "מהי לדעתכם ההרגשה הלא טובה של ענת ומיכל, מה דחף אותן לפנות לעזרה", והנחיות נוספות.
שעיר לעזאזל - פגיעה נפשית
נושא נוסף שנדון בספר הוא למשל המונח "שעיר לעזאזל", פגיעה נפשית על ידי בני גילו של התלמיד. כדי להמחיש את המונח מספרים לתלמידים על גילה השמנמונת בסיפורו של זאב ורדי "האבירים מכיתה ה'". גילה השמינה בכיתה ג' בשל מחלה ובגללה הפסידה כיתתה בטורניר מחניים וכדורסל. בתגובה הקניטו אותה הילדים כי היא שמנה וצחקו עליה במהלך הטורניר בין היתר, כשנפלה. תפקידו של המורה הוא להנחות את התלמידים להבין שהסיבה נובעת מתסכול התלמידים מההפסד בטורניר, ומהרצון למצוא "שעיר לעזאזל" שיספוג את כעסיהם.
בהפעלה הכיתתית מנחים את המורה לשאול את התלמידים: "מי לעג לגילה?", "האם חוויתם מצב דומה לזה שבסיפור?".
"בשלב ראשון הילדים מתחברים לסיפור", מוסיפה צימרמן. "התלמיד עובד על עצמו רגשית באמצעות דמות סיפורית. דרך ההוראה מכוונת להזדהות עם אחת הדמויות של השיר או הסיפור. אחר כך מסתכלים פנימה ורואים מהם התכנים המזוהים ובשלב האחרון מסתכלים מבחוץ איך להתמודד, מה עזר לילדים אחרים בסיפור. לא חושפים את הילד יותר מדי, כי הוא משאיר תכנים בלב ובכל זאת מתחבר לדמות. זה תהליך שמייצר מודעות, נותן כוחות ואלטרנטיבות למצבים מסוימים שהיום הוא לא יודע איך להתמודד איתם".
ההוראה הטיפולית ("ספרותרפיה") פותחה על ידי ד"ר דבורה קובובי, מרצה לשעבר בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית.
בשלב ראשון מועברת התוכנית החדשה בכיתות במסגרת שעת מחנך ושיעורי עברית. למורים ניתנת בחירה חופשית בהיקף שעות ההפעלה: אם כנושא חד פעמי שעלה בכיתה כבעייתי, כמקבץ שיעורים סביב נושא מסוים או בכל שבוע דיון כיתתי בנושא אחר.
בימים אלה נבנית במשרד החינוך תוכנית זהה המיועדת לחטיבות הביניים והתיכונים ושכוללת יצירות ספרותיות הנכללות בחומר לבחינת הבגרות בספרות.
לפנייה לכתב/ת 
