חידוש: תלמיד יוכל להביא עדי אופי לפני שייענש

ייתכן שהתלמיד הבא שיזרוק גיר על תלמיד שהסתובב אל הלוח, יזכה להליך משפטי, שיאפשר לו לחמוק מעונש.

ביוזמה חדשה של "תוכנית סינגור" יוכלו תלמידים להגן על חבריהם המואשמים בעבירות משמעת שונות, כשם שעדים מעידים בבתי המשפט. התוכנית שתחל בעוד שבועיים כפיילוט בשלושה בתי ספר תיכון במחוז תל אביב, ובהמשך תייושם בכל בתי הספר בארץ.

אמון ואהבה במסגרת החינוכית

לדברי בן-ארי, "התוכנית בונה אקלים של אמון ואהבה במסגרת החינוכית ובין תלמידים, הורים ומורים. המטרה היא להכשיר את התלמידים להיות אזרחים נבונים בעתיד, שיודעים להשתמש בזכויות ובחובות שלהם בצורה הוגנת, כשבמקביל  מאפשרים לאחרים לקיים את הזכויות שלהם. מורים הם למעשה הגורם הדומיננטי שאנו מעצימים ומוקירים בתוכנית, כי הם מובילים את התהליך החינוכי הזה לאזרחות טובה יותר".

"המטרה היא למצוא בכל אחד את הטוב שלו", הוסיפה בן-ארי. "גם אם ילד מפריע או מבצע מעשה לא ראוי, נקודת ההסתכלות היא דרך הדברים הטובים שלו. להעניש את הילד תוך הסתכלות על המכלול ולא על חומרת המקרה היחיד".

תוכנית הסינגור החדשה דומה במקצת להליך בית המשפט שמיושמים בבתי הספר הדמוקרטים, והיא חלק מיישום בפועל של עיקרי המלצות ועדת רוט-לוי, לתיקון חוק זכויות התלמיד ובחינת תחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה.

כיום, במקרים רבים נענשים התלמידים באופן כמעט מיידי ללא שימוע הוגן. ישנם חוזרי מנכ"ל המסדירים את הליכי הענישה, אולם בתי הספר במרבית המקרים לא מקיימים אותם. הרעיון מאחורי היוזמה הוא בהתאם לחוק זכויות התלמיד המדבר על זכות התלמיד ל"הליך הוגן". תלמידים רבים אינם יודעים כי גם לאחר שביצעו עבירת משמעת, במסגרת בירור האירוע הם זכאים לשמור על זכויותיהם וכבודם באמצעות ההליך.

הליך הוגן על פי המלצות ועדת רוט-לוי כולל זכות יידוע: להסביר לתלמיד במה הוא מואשם ומהן הראיות נגדו.

זכות לייצוג: ייצוג מטעמו של אותו תלמיד כמו חבר טוב, הורה, נציג מועצת התלמידים ולעיתים אפילו עו"ד.

פומביות ההליך: פרסום אנונימי של המקרה בכדי להפיק ממנו לקחים.

שפיטה בלתי תלויה: המנהל או המורה המעורבים באירוע לא צריכים להיות אלו שישפטו ויחליטו על העונש, כשם שבעת משפט פלילי המשטרה לא מגישה כתב אישום ולא שופטת, אלא הפרקליטות ובית המשפט.

במקביל נערכות השנה השתלמויות רבות למורים ולמנהלים שמיקוד השיח בהן הוא זכויות המורים לצד זכויות התלמידים וזכויות ההורים לאור חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. כחלק מאותו שיח הזכויות עוברים המורים ומנהלים בימים אלה השתלמות בנושא "זכות לתת זכות – מורים מובילים זכויות". 

הטראומה שמלווה הליך פלילי

עו"ד מיכל רוטמן-קפלן, סגנית הסניגוריה הציבורית הארצית, דיברה על "הזכות להגנה". היא הפצירה במנהלים לקיים את ההליך ההוגן, ובמקרים בהם נעשתה עבירה על ידי תלמיד שאינה מחייבת דיווח משטרתי, להשתדל להימנע מכך בשל ההשלכות מרחיקות הלכת והטראומה המלווה בהליך הפלילי.

לדבריה, "גם במקרים בהם נסגרים תיקים כנגד תלמידים שהואשמו, הרי שהכתם כבר קיים ולעיתים אותם תלמידים לא מגוייסים לצבא. מנהל שמעביר את התלונה למשטרה חושב שבזה הוא פתר את הבעיה, אולם למעשה הוא רק טאטא אותה מתחת לשטיח".

עוד הוסיפה: "רק אחרי שמוצו כל האפשרויות, ורק בלית ברירה צריך להגיע למצב כזה. בית משפט לנוער הוא הליך מאוד מתייג, הליך פלילי עם השלכות פליליות שמכניס בני נוער למצב מסוים".

עו"ד יעל איילון, מזכירה כללית בוועדת רוט-לוי שמרצה בפני תלמידי חטיבת ביניים על זכויות התלמיד, אמרה שעיקר שאלותיהם של התלמידים הן סביב האפשרות החוקית שלהם להפגין בבית הספר.

 "האמנה המכירה בזכויות הילדים להתאגדות ולהתקהלות, דבר שלפני 30 שנה נחשב לחוצפה. נכון שיש זכות להפגין, אולם כל בית ספר צריך גם להתנהל". הצעתה למנהלים היא למצוא מקום מוגדר בבית הספר שבו יוכלו תלמידים להפגין לאחר שהגישו בקשה לכך למנהל, "בדיוק כשם שבאוניברסיטה קיימים מקומות כאלה".