ה-BSA הוא מיקרוסופט
אם מיקרוסופט מורידה את הכפפות ומשחקת מלוכלך אין סיבה שאנחנו לא נקרע את המסכה מעל פניה. כמה הערות בעקבות קמפיין המלשינון האינטראקטיבי של ה-BSA
עיניים בולשות עוקבות אחריכם ברחוב. אתם נכנסים לבניין, ורגע לפני שדלתות המעלית נסגרות, מצטרפים אליכם שלושה טיפוסים, סוכנים של משטרה תאגידית עלומה. אחד מהם מניח יד כבדה על כתפכם ומזדהה כאיש איגוד המוציאים לאור. הם באו לבדוק אם כל הספרים בספריה שלכם נרכשו כחוק ממפיץ רשמי ואם יש ברשותכם קבלות המעידות על כך. אם לא תמצאו, תיחשבו למפרי חוק.
מסתבר שמישהו הלשין ואתם מיד חושדים בשכנה החטטנית בדלת ממול. אתם נוברים בתיקי הקבלות ומזיעים, מקללים את הבלגן ששורר אצלכם בראש. כשהם הולכים אתם נושמים לרווחה, אבל זה לא נגמר. בדלת כבר עומד נציג חברת הכבלים ואחריו איש חברת המזגנים וחוקר מטעם מותג אופנה מוכרת.
מדע בדיוני? לא בתחום התוכנה, בו פועל בשנים האחרונות הארגון האנטי פיראטי BSA, שמרשה לעצמו לשלוח מכתבי אזהרה ללקוחות, לערוך ביקורים ולאחרונה גם החל להפעיל מלשינון אינטראקטיבי, בנוסף למלשינונים המופעלים על ידו זה זמן רב באינטרנט ובטלפון.
אמצעי סטליניסטי פסול
אתמול הפיץ ה-BSA הודעה לעיתונות ובה התגאה על 1,250 ההלשנות שהתקבלו באמצעות הקמפיין. למעט כמה תגובות נזעמות של גולשים, אף אחד לא מחה והביקורת הציבורית הייתה קלושה. האם קמפיין כזה היה עובר בשתיקה אילו עמדו מאחוריו הוצאה לאור של ספרים, חברת כבלים, מזגנים או אופנה? סביר להניח שלא.
אך החדירה של חברות התוכנה לחיינו מתקבלת, משום מה, בהסכמה שבשתיקה. לרוב, רק גופים מונופוליסטיים מטעם המדינה כמו מס הכנסה או המשטרה מרשים לעצמם להפעיל מלשינונים, אמצעי סטליניסטי פסול, שיש להוקיעו בכל פה. בחלק מהמקרים, מסירת המידע מוצדקת ואף מהווה פיקוח נפש - למשל, להודיע למשטרה על זהותו של רוצח או גנב, לדווח על רכב המסכן חיים.
אך בתחום הדין האזרחי, הסוגיות מורכבות בהרבה. ההלשנות (כאמור, לגוף פרטי שאינו המדינה) משמשות לעתים דרך לחיסול חשבונות בין עובדים למעסיקים, שותפים לעסקים או מבוססות על מידע לא מהימן. ב-BSA לא מספרים לנו כמה מ-1,250 ההלשנות אומתו והובילו לפיראטים, אך ממהרים להכתיר את הקמפיין כ"הצלחה". סביר להניח שלאחר ניכוי דיווחי הסרק, המספר האמיתי יהיה נמוך בהרבה.
פסיחה על הרשות האוכפת
ונניח שאתם רוצים להתנקם באותה שכנה מלשנית. גיליתם שהיא נוהגת ברכב גנוב. למי תדווחו? לאיגוד יצרני הרכב או למשטרה? וכאן נכנס לתמונה עוד מרכיב: באמצעות ה-BSA חברות התוכנה מדלגות על הרשות האוכפת, המשטרה - הגוף המופקד על אכיפת החוק בישראל ומשמשות כשוטר, שופט ותליין. במספר מקרים שתועדו כאן, פנה הארגון לבתי עסק בלשון חד משמעית הקובעת כי הם אשמים אלא אם כן יוכיחו חפותם.
אנשי הארגון מתעטפים באצטלה של מרות וסמכות, ומפחידים בתי עסק על מנת שיכניסו אותם כדי לבדוק את חוקיות התוכנה שברשותם, על אף שלדעת משפטנים לבעלי עסקים יש זכות מלאה לסרב להכניסם. אם בידי חברות התוכנה הגדולות ראיות לכאורה לפעילות פיראטית של ארגון זה או אחר, ראוי כי ייפנו לבית המשפט ולא ישתמשו בארגונים בינלאומיים כזרוע אכיפת החוק שלהן.
החדירה הזו לחיינו מתאפשרת בעקבות לחץ של הממשל האמריקני, המונע אף הוא מלחץ של התאגידים הגדולים, ומאיים להכניס את ישראל לרשימות השחורות של מדינות המפרות קניין רוחני. ה-BSA לא מסתפק באיסוף ראיות נגד פיראטים אלא גם מזמין מחקרים על היקף התופעה ומספק פרשנות לתוצאותיהם, על אף שניתן לפרשן גם אחרת.
מי עומד בראש ה-BSA?
עוד סיבה לדריסת הרגל ממנה נהנה ה-BSA היא האנונימיות של הגוף הזה - קשה להתמודד מול ארגון חסר פנים. מי עומד בראש ה-BSA? היכן שוכנים משרדיו בישראל? על פי איזו סמכות הוא פועל? מי באמת מממן אותו? אפילו אתר ראוי לשמו אין לו.
יחצ"ני ה-BSA (קיצור של Business Software Alliance) נוהגים לטעון כי מדובר באיגוד תעשייה אנטי פיראטי בו חברות אדובי, אפל, סיסקו, IBM, מיקרוסופט וחברות נוספות. בפועל, מדובר בגוף ערטילאי הממומן בעיקר על ידי מיקרוסופט ומעסיק עורכי דין ויחצ"נים בשכר.
לפחות במקרה אחד בעבר כאשר ביקשנו לקבל תגובה על פעילות ה-BSA בארץ הפנו אותנו לגיל מי-טל, מנהל תחום זכויות יוצרים ופיראטיות במיקרוסופט ישראל. במקרה אחר, מיקרוסופט ישראל שלחה מכתבי אזהרה זהים לאלה שנשלחו מאוחר יותר על ידי ה-BSA.
ה-BSA זה מיקרוסופט: זה ברור
במספר מקרים שתועדו בעבר בעולם, פעל ה-BSA בהתאם לאינטרסים הכלכליים הישירים של מיקרוסופט. לא צריך יותר מדי רמזים כדי להבין שה-BSA זה מיקרוסופט ומיקרוסופט זה ה-BSA.
בנקודה זו חשוב להבהיר שגם כותב שורות אלה מתנגד לשימוש פיראטי בתוכנות, בניגוד לרישיון. בעולם הדיגיטלי מתפתחים תחליפים ראויים לכל מוצר וכל תוכנה, ואם המחירים של מיקרוסופט או חברות אחרות ב-BSA לא נראים לכם - אפשר להשתמש בתחליפים זולים - קנייניים או חופשיים. שימוש פיראטי בתוכנה אינו מוסרי ולא ניתן להצדיקו בנימוקים רובין הודיים.
אך המלחמה בפיראטיות באמצעות הלשנות היא מפוקפקת לא פחות וגורמת נזק תדמיתי לחברות התוכנה. אפשר גם אחרת. למשל, מיקרוסופט הכריזה לאחרונה על הורדת מחירים וחסימת האפשרות לקבלת עדכונים נוספים למשתמשים פיראטים - אפשר להתווכח על יעילותן אך הן שיטות לגיטימיות לחלוטין.
כאשר מדובר בקמפיין המלשינון, קל להבין למה החברה משאירה את העבודה המלוכלכת ל-BSA. אם מיקרוסופט מורידה את הכפפות ומשחקת מלוכלך אין סיבה שאנחנו לא נקרע את המסכה מעל פניה.
תגובת ה-BSA
פיראטיות תוכנה בארץ ובעולם היא בעיה של כלל התעשייה ולא של חברה ספציפית – גדולה וחשובה ככל שתהיה. הפתרון – כמו הבעיה – דורש שיתוף פעולה של כל תעשיית התוכנה.
לצורך כך הוקם בעולם ובישראל ארגון ה-BSA, שחבריו משתפים פעולה בניסיון לצמצם את הנזקים של פיראטיות התוכנה. בין המשתתפות בארגון ניתן למצוא חברות מובילות בתעשייה כמו: אדובי, אוטודסק וסימנטק, שאף הן סובלות קשות מהבעיה (את הרשימה המלאה של חברות ה-BSA אפשר לראות בקישור הבא).
רק שיתוף פעולה בין כל הגורמים המובילים הללו, מסוגל לשרש את התופעות החמורות והנזקים הכרוכים בתופעת התוכנות הבלתי חוקיות.
שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בפעולות משפטיות שיזם הארגון בישראל. הליכים משפטיים נפתחו עד היום בשם כמה וכמה מחברות הארגון, ובהן: אוטודסק, אדובי, מיקרוסופט, סימנטק, וריטס ואחרות.
