Fahrenheit: כוח אמיתי לשחקן

הרשו לי לקחת אתכם, חובבי הספארי, אל עומק היבשת. שם, אם יהיה לכם מזל, תוכלו לראות את אחת החיות הנדירות ביותר בטבע, שנמצאת כבר שנים בסכנת הכחדה. קוראים לה משחק הרפתקאות.

הסיבות להפיכתו של ז'אנר משחקי ההרפתקאות לעולם הולך ונעלם הן כנראה שילוב של דור חדש ו"נאור" יותר של שחקנים ("מה זאת אומרת שאין במשחק משגר טילים, אז מה עושים בו?") ושל אי לקיחת סיכון מצד חברות ההפצה הגדולות ("מה זאת אומרת שאין במשחק משגר טילים, אז מי יקנה אותו?").

אבל הפעם, חובבי הספארי, התמזל מזלנו. לא רק שפרנהייט הוא משחק הרפתקאות, הוא גם משחק הרפתקאות טוב. בפרנהייט הסיפור עושה את ההבדל. וכאן הוא עוסק ברוצח שלא מודע למניעיו, ובחקירה שמתנהלת בעקבות הרצח ורציחות טקסיות אחרות שמתרחשות בעיר. ומה שיפה בפרנהייט זה שהפעם תזכו לשחק בשני הצדדים - של הלוכד ושל הנלכד.

לא תסריט כתוב מראש

בשנים האחרונות הורגלנו לכך, שלהחלטות המתקבלות במהלך משחק יש השפעות ותוצאות שונות בהמשך. דווקא במשחקי הרפתקאה הגישה הזו קצת פחות נפוצה, כנראה בגלל שלסיפור יש חלק חשוב במשחקים הללו, והיוצרים חוששים לפגוע בשלמות העלילה.

אבל פרנהייט מוכיח, שלחשש הזה אין כל ביסוס, ושאם עושים את זה נכון - העובדה שלשחקן יש השפעה ממשית על הסיפור רק מעצימה את התחושה, שהוא אינו משתתף בעל כורחו בתסריט כתוב מראש.

אבל, החלטה אחת שקיבלו יוצרי פרנהייט לא רק שונה אלא גם משונה: מדי פעם, המשחק מטיל על השחק קטע "פעולה", שבו הוא נדרש להכות על כפתורים מסויימים במהירות, או סתם, לגלות זריזות ידיים וקואורדינציה - מה שעלול לגרום לחובב משחקי הרפתקאות ממוצע לעקם את האף.

למרות הקטעים החריגים האלה, פרנהייט הוא עדיין משחק הרפתקאות מצויין, שמוכיח כי למרות כל הסימנים, ז'אנר משחקי ההרפתקאות עדיין חי, בועט ולפעמים אפילו נושך.

• שיווק: אטארי.
• מחיר: 219 שקל.
• דרישות מערכת: פנטיום 800, זיכרון פנימי 256 מגהבייט, כרטיס מסך תומך תלת מימד עם 32 מגהבייט לפחות, 2.1 ג'יגה פנויים בדיסק הקשיח.