קרטל הסקופים של ה"טיימס" וה"פוסט"

קצת קשה להאמין, אבל שני העיתונים החשובים ביותר בארצות-הברית, המנהלים ביניהם זה עשרות שנים תחרות קשה על הסקופים הגדולים, מגלים זה לזה מדי ערב - כשעתיים לפני ההדפסה - את כותרות העמודים הראשונים.

שיתוף הפעולה הזה, בין ה"ניו-יורק טיימס" ל"וושינגטון פוסט", הוא דבר שעובר מפה לאוזן בין עיתונאים בשנים האחרונות. אך איש לא העיז להתעסק בתפוח האדמה הלוהט הזה. עד שאתמול (יום ד') חשף העיתון "עורכים ומו"לים", העוסק בעולם התקשורת, את הסיפור האמיתי.

שני העיתונים, מדווח העיתון, הגיעו כבר לפני עשר שנים להסכם סודי לפיו כל אחד ישגר למתחרהו את עמוד השער של העיתון מדי ערב בסביבות השעה 23:00 (שעון החוף המזרחי).

עד לאותו הסכם, עמלו שני העיתונים להשיג זה את העמוד הראשי של מתחרהו בדרך לא דרך: מוניות היו ממתינות מחוץ למערכות העיתונים, ומיד כשיצאו הגיליונות הראשונים מהדפוס, הוסעה המהדורה הראשונה במהירות למתחרה. ושם, מערכות העיתונים מרוחקות זו מזו 350 קילומטרים (קצת יותר מהמרחק שבין גשר מעריב לרחוב מוזס). בסופו של דבר החליטו שני הצדדים פשוט להעביר זה לזה את העמודים הראשיים לעיון.  

אז העיתונים הגדולים מגלים זה לזה את הסקופים, אבל כל צד שומר על הגינות. כשה"טיימס" הביא ביולי 2003 את הסיפור על חשיפת זהותה של סוכנת הסי.אי.איי, ואלרי פאלם, קיבל "פוסט" את הכותרת כבר ב-23:00. העורך הורה מיד לשניים מכתביו לעבוד על הסיפור, ואמנם למחרת בבוקר יכלו גם קוראי ה"פוסט" לקרוא בעיתון את הסיפור על ואלרי פאלם - אלא שהעיתון היה הגון מספיק כדי לייחס את הסקופ ליריב הגדול.

התחרות בין "ניו-יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט" היא מיוחדת במינה, כיון שמדובר בעיתונים בשתי ערים המרוחקות זו מזו, בעוד שבדרך כלל מתנהלת תחרות מסוג זה בין עיתונים מאותה עיר. עיתון נוסף שנחשב למדיני מוביל הוא ה"לוס אנג'לס טיימס", אך הוא אינו כלול בתחרות, שכן בשל הפרשי השעות בין החוף המערבי לחוף המזרחי - הוא יוצא לאור שלוש שעות לאחר שני מתחריו הגדולים.