אשת Java (חרדית) מי ימצא

"הנשים החרדיות לא גולשות באינטרנט, לא מעשנות ובקושי יוצאות לצהריים. הן באות לעשות את העבודה ולחזור הביתה לילדים", כך מספרת חווי קליימן, אישה חרדית, המנהלת פרוייקט היי-טק במודיעין עילית בו מועסקות נשים חרדיות.

כן, אתם יכולים להרים גבה או שתייים, אבל נשים חרדיות לא רק יושבות בבית ומגדלות ילדים. הן גם עובדות אם נותנים להן הצעה נאותה המתאימה לתפיסת-העולם שלהן, ומתפרנסות בכבוד. ואם התרגלתם לחשוב על עובדי היי-טק כחילוניים יאפים שמרוויחים לפחות פי 2 משכר המינימום, כדאי שתכירו את פרוייקטי התעסוקה הטכנולוגיים בעיר החרדית מודיעין עלית (קריית ספר), המעסיקים נשים חרדיות במקצועות טכנולוגיות, חלקם "היי-טקים" ממש, כגון תכנות ופיתוח קוד.

הפרוייקטים מושכים חברות טכנולוגיה שמבקשות להוזיל עלויות, ואת הנשים החרדיות ל"טעום" עבודה בסביבה יחסית מתקדמת - וכל זאת באישור הרבנים.

התשובה להודו וסין

בשנים האחרונות, מסתבר, קיימת מגמה בתעשיית ההיי-טק של הוצאת משרות בתחום הפיתוח ובדיקות תוכנה (Off Shore Outsourcing), למדינות מזרח אירופה, הודו וסין בהן עלויות המשאב האנושי נמוכות יותר, ועל ידי כך לחסוך בעלויות הפיתוח והייצור.

כמו בכל העולם גם בישראל מנסות החברות להוזיל עלויות. חברת מטריקס הקימה בשנת 2004 במודיעין עילית מרכז פיתוח בשם "תלפיות". במרכז מועסקות כיום 130 מתכנתות ובודקות תוכנה, והצפי להגיע ל-600-500 עובדות עד סוף 2006. תעסוקת הנשים החרדיות במרכז היא בהיתר הרבנים.

מטריקס הקימה את תלפיות כדי לענות על הצורך להעסיק כוח אדם איכותי בעלויות תחרותיות לאלו של סין, הודו ומזרח אירופה, וזאת במרחק נסיעה קצר מתל אביב.

"המגזר החרדי יכול לחולל בתחום התוכנה מה שחולל המגזר הרוסי בהיי-טק בתחילת שנות ה-90", אומר זיו מנדל, מנהל חטיבת תלפיות ומנכ"ל משותף בג'ון ברייס. "באנו לתת אלטרנטיבה לבריחת עבודות להודו ולמזרח אירופה. קיימת פה אוכלוסייה זמינה ומשכילה שיכולה לתרום הרבה ואינה מנוצלת לעבודה".

בפרוייקט תלפיות מועסקות נשים בעלות רקע טכנולוגי, שלמדו במרכזים חרדיים טכנולוגיים, דוגמת "מכון לב". הנשים עוברות מבחני סינון קפדניים והטובות שבהן מתקבלות לקורס בן שלושה לחמישה חודשים, בו הן לומדות שפות תכנות בעיקר Java ו-net. (דוט נט).

בתקופת הכשרה זו הנשים מקבלות שכר, דבר המאפשר להן להתמקצע בתחום החדש ולהמשיך לפרנס את משפחותיהן.

קרוב לבית ובסביבה צנועה

לעבודה במרכז תלפיות יש יתרון גדול עבור הנשים תושבות העיר. שיעור כלי הרכב במודיעין עילית היא מהנמוכים בארץ - כ-60 כלי רכב לאלף אנשים, לעומת הרמה הממוצעת בישראל העומדת על למעלה מ-250 כלי רכב לאלף איש.

קליימן, מנהלת בפרוייקט של חברת אימג'סטור במודיעין עילית, אומרת: "אין עבודה במודיעין עילית, לאנשים אין כל רכב לנסוע למקומות אחרים, ולרוב הנשים אין רשיון נהיגה, ולכן יש חשיבות למרכזי תעסוקה קרובים לבית".

"כאמא לילדים ואישה חרדית, היה לי קשה לעבוד במקום חילוני שלא תומך", אומרת קליימן, "לרוב הבנות בקריית ספר אין רשיון נהיגה וקשה לנסוע בתחבורה ציבורית מעורבת". קליימן עבדה בתפקידי תכנות בחברות היי-טק שונות, כיום היא מנהלת את את אחד הפרוייקטים הגדולים במדינה בתחום הסריקה.  

טוב גם לחברות ההיי-טק

החברות מצידן מספקות לעובדות סביבה נוחה. בפרוייקט תלפיות, לדוגמה, קיימת השגחת רבנים. מטריקס מקפידה לשמור על מטבח כשר, להפריד בין נשים לגברים, לכבד צומות וחגים, ולהתחשב בכך שהנשים החרדיות יולדות בתדירות גבוהה יחסית לאשה חילונית. "אנו עובדים לפי הנחיות הרבנים, יש רב המלווה את הפרוייקט", אומר זיו מנדל ממטריקס.

ומה מקבלות החברות בתמורה? הטבה מהממשלה בגובה של 1,000 שקל לעובדת, ארנונה ולנדל"ן זולים במידה ניכרת בהשוואה לאזור המרכז, ובעיקר כוח עבודה מקצועי וזול.

הנשים בפרוייקטים במודיעין עילית מקבלות שכר הגבוה בכ-5% משכר המינימום. זאת לעומת  מתכנתת באזור המרכז, בעלת ניסיון זהה, ששכרה גבוה במידה ניכרת. 

"הנשים בפרוייקט הן בעלות רמה אישית גבוהה וקליטה מהירה, ובכל זאת הן מוותרות על משכורות גבוהות ותנאים טובים יותר, רק כדי לעבוד בסביבת עבודה המתאימה להשקפת עולמן", אומרת קליימן. "אבל הוויתור מתחיל קודם לכן. האישה החרדית מוכנה להיות המפרנסת היחידה, רק על מנת שבעלה ילמד תורה. זה ויתור על רמת חיים גבוהה יותר".

קליימן מדגישה כי כל מעסיק יכול להתאים את הסביבת העבודה לנשים, "זו לא ההוצאה הכספית. מדובר פה בהתחשבות, להפריד בין בשר וחלב ובין גברים לנשים. לנשים חרדיות לא נוח לשבת לאכול צהריים עם גברים", היא אומרת.

עם זאת קליימן מעידה שההשקעה שווה. לדבריה, הנשים החרדיות הן עובדות מסורות וטובות, הן לא פוזלות לצדדים, באות עם הצעות ייעול, ודואגות למקום העבודה. "העובדות הופכות למשפחה. הן עושות שבתות ביחד ואפילו שתיים מהעובדות אירגנו קייטנה בקיץ לטובת שאר הילדים". 

קליימן מציינת, כי יש סיבה נוספת מדוע נשים חרדיות אינן מחפשות משרות רווחיות יותר. "בדרך כלל בחורות חרדיות ביישניות ואינן נפתחות בקלות לשיחה עם אדם זר", היא אומרת. "לפעמים אישה חרדית יכולה להיות מאד מוכשרת בתחומי תוכנה, אך היא אינה יודעת כיצד להתמודד בראיונות עבודה ולהציג את עצמה כאטרקטיבית". 

"מרוויחות בדין ולא בחסד"

במכרז במודיעין עילית של חברת אימג'סטור, המספקת שירותי הדמיה אלקטרונית, מועסקות 130 עובדות.

"הייתה סטיגמה שהחרדים לא יוצאים לעבודה", אומר אפרים רייך, הבעלים והמנכ"ל של אימג'סטור. "אולם לעיתים לא היתה להם את ההזדמנות הזו. רוב הזוגות הצעירים החרדים גרים ביישובים חדשים כגון מודיעין עילית, רמת בית שמש, עמנואל וערד. יצרו ערים שלמות - אך בלי מקומות עבודה".

במרכז בפתח תקוה עובדות נשים חרדיות, ועולות מרוסיה "ואנו משתדלים לתת לכולן להרגיש שייכות. יש במטבח שלושה מיקרוגלים - האחד למהדרין, השני כשר ונוסף, שאני לא יודע מה עושים בו", אומר רייך.

מתברר, כי למרכזים הללו ישנה תמיכה ממשלתית של כ-1,000 שקלים לעובדת בחודש. לדברי רייך, "בסופו של דבר ההכנסה למדינה גבוהה מההוצאה. הנשים שמתקבלת לעבודה יורדות ממעגל האבטלה, יורדות ממקבלי קיצבאות ההכנסה ומשלמות ארנונה. אנחנו רואים על הפנים של העובדות שהן מעריכות את המקום, ואנו תמיד נותנים להן את ההרגשה שהן מרוויחות בדין ולא בחסד", מסכם רייך.