"עובדים באבטחה, כי אף אחד לא רוצה עו"ד אתיופי"

מעל ל-2,500 סטודנטים ממוצא אתיופי למדו בשנה האחרונה במוסדות האקדמיים בארץ, אבל נתון זה לא מעודד את בני העדה - לאחר שהסטודנטים מסיימים ללמוד הם לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה, כך שעובדות סוציאליות עובדות כזבניות בחנויות בגדים ובוגרי משפטים כמאבטחים.

"מצד אחד אין לנו קשרים, שיש לישראלים, שיעזרו לנו להיכנס למקום עבודה בתחום בו למדנו" אומרת ליז מלסה (23), סטודנטית למשפטים. "מצד שני, החברה הישראלית גזענית וקשה לה להפנים שיש אתיופים עם כישורים היכולים להפוך אותם לעורכי דין מצליחים. אני מכירה הרבה סטודנטים שממשיכים ישר לתואר שני כי לא הצליחו אפילו למצוא מקום להתמחות בו".

בכנס של מרכז טבקה, שנערך אתמול (א') לרגל ציון 30 שנה לעליית יהודי אתיופיה, התייחסה שרת הקליטה והעלייה ציפי לבני לנושא זה ואמרה: "כבר הגענו למצב שבו יש קבוצה של צעירים מצליחים המהווים דוגמה לעדה כולה ולחברה כולה. הם הולכים לאוניברסיטה ומסיימים בהצלחה אך בנקודה הזו האקדמיים מתקשים להשתלב בשוק העבודה. מה שמעיד כנראה גם על החברה הישראלית כולה".

שימי איצ'ו בן ה-29 סיים את לימודי המשפטים לפני כחצי שנה. מאז הוא מכתת רגליו ממשרד למשרד על-מנת למצוא משרד להתמחות בו אך אינו מוצא. "השם שלי לא מסגיר את היותי אתיופי, אז לאחר שאני שולח קורות חיים מזמינים אותי לראיונות שהם כביכול אובייקטיבים", סיפר. "אבל בסופו של דבר התשובה שלילית. אני לא מוצא לדחיות שום הסבר הגיוני חוץ מזה שאני שחור".

האפלייה במקומות העבודה מדאיגה את הסטודנטים גם בגלל השפעתה על הנוער בעדה האתיופית - אין לו לאן לשאוף. אסתר אליין, סטודנטית למשפטים גם היא, הסבירה: "בני הנוער רואים את האחים שלהם לומדים, משקיעים ואז הולכים לעבוד באבטחה כי אף אחד לא רוצה להעסיק עו"ד אתיופי. אז למה להם לשאוף ללימודים אם בכל מקרה עובדים בעבודה שלא מצריכה השכלה או הכשרה רצינית?"

"למה ילדים צריכים להרגיש דחויים בגלל הצבע?"

שלושת הסטודנטים הסכימו כי את הגזענות כלפיהם אפשר לחלק לשני סוגים: "יש את אלו שאף פעם לא חיו בסביבה בה חיו אתיופים. אותה אליטה שלא מכירה באמת מי אנחנו ומפחדת בגלל הבדלי הצבע. הקבוצה השנייה היא קבוצה שסבלה בעבר מגילויי גזענות כמונו ורוצה שנרגיש את מה שהיא הרגישה, בסגנון 'עבד כי ימלוך'. כמובן שישנה גם קבוצה שתומכת ועוזרת לנו, אבל הם מעטים".

את נקודת האור בכנס סיפק מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ, שהתחייב לשריין במשרדו מקומות למתמחים עולי אתיופיה, ערבים ובעלי מוגבלויות. "החל מהשנה אנחנו מגייסים מתמחים בשיטת מכרז", הסביר. "במכרזים שיתפרסמו בתחילת נובמבר בעיתונים ניתן מכסה של מקומות למתמחים של עולי אתיופיה".

שר המשפטים הקנדי, פרופסור ארווין קוטלר, מלווה את העלייה האתיופית כבר שלושים שנה. הוא סיפר ל-ynet כי הוא הגיע לכנס על-מנת להיות חלק מהמאבק המשותף נגד אפליה ואי-צדק בחברה הישראלית. קוטלר השווה בדבריו בין היחס של הישראלים לאתיופים לבין היחס של הקנדים לילידים האינדיאנים ואמר כי גם מדינתו מתמודדת עם שאלות של עבודה, בריאות וחינוך של הילידים.