לראשונה בישראל: תאומות סיאם עם לב אחד

פרסום ראשון: בבית החולים 'שיבא' נולדו היום (ג'), לראשונה בישראל, תאומות סיאם כשהן מחוברות באזור בית החזה ויש להן לב משותף. מבית החולים נמסר שהאישה לא היתה במעקב היריון, וזו הסיבה שהמום לא היה ידוע מראש. עוד נמסר שהחיבור בגופם של התאומות אינו מאפשר, ככל הנראה, הצלתן.

היולדת, כאמור אישה חרדית, לא היתה, ככל הידוע, במעקב היריון ולא ידעה שהיא נושאת ברחמה תאומי סיאם עד לרגע הלידה.

היווצרות של תאומי סיאם מתרחשת כאשר ישנה חלוקה מאוחרת של הביצית ביום ה-13 להיריון. "במקרים כאלו נוצרים איברים משותפים כמו בית חזה, ראש ולב", מסביר פרופ' ויז'ניצר, ומוסיף, "לתאומי סיאם המחוברים בלב אחד אין סיכויי חיות".

"מקרה נדיר שאישה הרה רואה רופא פעם ראשונה בלידה"

"לצערי, יש עדיין מקרים שבהם לא עושים בדיקות במהלך ההיריון, אך השכיחות של המקרים הללו ירדה משמעותית ב-10-15 שנה האחרונות",

מוסיף פרופ' ויז'ניצר, "נשים היום בדרך כלל כן עושות אולטראסאונד וכן פונות לרופא. יש מקרים מעטים מאד שאישה הרה רואה פעם ראשונה רופא בחדר הלידה".

בספרות העולמית לא ידוע על מקרה שבו הצליחו להפריד בהצלחה תאומי סיאם בעלי לב משותף. "אחת הבעיות היא שפרט ללב משותף גם כלי הדם הם משותפים. במקרים כאלו לעיתים יש גם מום בלב".

פרופ' ויז'ניצר מסביר כי בהיריון מרובה עוברים כאשר העוברים נמצאים בשק מי שפיר אחד (תאומים זהים) ישנן הנחיות קפדניות בנושא של בדיקת מומים מולדים, בשל חשש לריבוי מומים.

פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, חקר בעבר את נושא לידת תאומי סיאם בישראל בתחילת שנות ה-90. "בתקופה זו דווח על ארבעה מקרי לידת תאומי סיאם. זוג אחד של תאומים היה מחובר בראש, ושלושת האחרים באיזור החזה והבטן, אבל לא היה מקרה של לב אחד. כל התאומים לצערנו נפטרו זמן קצר לאחר הלידה".

השכיחות של היריון בתאומי סיאם נעה בין 1 ל-50,000 הריונות ל-1 ל-100,000 הריונות. (אולם במקרים רבים מופסק ההיריון). מעל 70% מהעוברים בתאומי סיאם הן נקבות. התמותה של תאומי הסיאם עומדת על 80% מכלל הלידות. מקור הכינוי 'תאומי סיאם' בזוג תאומים מחוברים שנולדו למשפחה סינית בסיאם (תאילנד) בשנת 1811. הם נשאו שתי נשים והולידו יחדיו 22 ילדים. בשנת 1874 מת אחד מהם ושעות אחדות לאחר מכן מת גם האחר.