"זיהום ממפעלי תעש מעמיד בספק פיתוח הקרקעות"
כך עולה מדו"ח שהכין המשרד לאיכות הסביבה. עם הפרטת החברה אמורים היו להיבנות על קרקעותיה בתי מגורים במיליארדי דולרים. תעש: זיהום הקרקע מקורו בפעילות חקלאית
בהתאם להחלטת ועדת השרים להפרטה, אמורה תעש להחזיר את קרקעותיה למדינה, המוערכות באוצר ב-15 מיליארד דולר, לצורך שינוי ייעודן בחמש השנים הקרובות. על פי התוכניות, אמורות היו להיבנות עשרות אלפי דירות יוקרה במרכזי הערים היקרות - ברמת השרון, בתל אביב על גבול גבעתיים, בנוף ים על חוף הרצליה פיתוח ובבית הכרם בירושלים - על הקרקע שתפנה תעש.
דו"ח המשרד לאיכות הסביבה, שהוגש בימים אלה לשר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, חושף את המחדל הגדול שהתרחש במפעלי תעש במקומות הללו לאורך השנים, והותיר נזק בלתי הפיך לקרקעות ולסביבה, למי התהום ולאקוויפר החוף. חלק מהנזקים הם כנראה בלתי הפיכים, וספק אם התוכניות שאמורות להעשיר את קופת תעש המצויה בקשיים, ייצאו לפועל בקרוב.
ארבעה מתחמי תעש שנבדקו הם המתחמים ברמת השרון, נוף ים, גבול תל-אביב גבעתיים, ובשכונת בית הכרם בירושלים.
מי תהום מזוהמים
המתחם הגדול ביותר הוא תעש רמת-השרון, שבו פועלים מתקני ייצור תחמושת ומפעלים לציפוי מתכות. שטח המתחם הוא 4,600 דונם, ש-1,800 דונם מתוכם שייכים לרמת השרון. המתחם בנוי מעל אקוויפר החוף, והקרקע ממשיכה להוות סכנה גם כיום וגם בעתיד. זאת מכיוון שאין בפני השטח שכבות חוצצות העשויות לעכב חדירת מזהמים אל מתחת לקרקע. מי התהום באזור מספקים מים לתושבי רמת השרון הרצליה, תל-אביב וערים נוספות.
בבדיקת מי בארות באזור נמצאו ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות, פרכלוראט וחנקות ברמות שפוסלות שימוש בבארות אלו. זיהום הקרקע טרם תוחם, ואין כל הערכה באשר ליכולת לטהר ולשקם את האזור או על העלויות הכרוכות בכך.
במשך יותר מ-40 שנה, עד אמצע שנות ה-90, סילקה תעש שפכים תעשייתיים לא מטופלים או מטופלים חלקית מהמתקנים לשטח, לערוצי נחלים ולבריכות אידוי וחילחול. בסקרים שנערכו במשך השנים מתברר כי יש זיהום חמור באקוויפר החוף והסקר האחרון אף מצביע על שאריות חומר נפץ.
הסקר המקיף יסתיים ב-2006. למרות זאת, תוכנית הבינוי של מתחם תעש למגורים נמצאת בדיון להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. "בדיקות נציבות המים חורגות מלוח הזמנים המתוכנן, ועלולות לעכב קידום תוכניות בינוי", נכתב בדו"ח.
המתחם השני בגודלו, 450 דונם, הוא מתחם תעש נוף ים לייצור חומרי נפץ, הסמוך לחוף הרצליה. כבר לפני תשע שנים גילה סקר כי הקרקע מזוהמת בחומרי נפץ ומתכות כבדות. טיהור המתחם יעלה מאות מיליוני שקלים. עד עתה בוצע טיהור של 80 דונם בלבד. המשרד לאיכות הסביבה דורש לטהר את המתחם כולו לפני שיבוצע שימוש בקרקע. מינהל מקרקעי ישראל אמור לפרסם מכרז בנושא.
הכתם הצהוב במי חוף אפולוניה שייך למתחם, שבו התפוצץ ב-1992 בונקר תחמושת. הזיהום כתוצאה מהפיצוץ נותר בחלק הצפוני של המתחם. המבנים והקרקע בחלק הצפוני של המתחם טוהרו, אבל בחלקו הדרומי טרם בוצע טיהור. האזור שייך לתחומה של עיריית הרצליה. גורמי תכנון החלו לקדם תוכניות פיתוח באתר, שנידונות בוועדה המקומית.
חשש להרעלת גזים
המפעל השלישי, מתחם תעש המגן בתל אביב, הוא מפעל ייצור נשק בשטח של 44 דונם בשכונת נחלת יצחק, בין תל-אביב לגבעתיים. על פי התוכניות צפויים להיבנות במקום מבנים בני חמישים קומות. אלא שבמקום, השומם כיום, נמצאו מתכות כבדות, ציאנידים וממיסים אורגניים, ברמה שפוסלת שימוש במי תהום ומונעת שימוש כלשהו בקרקע מחשש להרעלת גזים העולים מהקרקע.
בקרקע המזוהמת בוצע טיפול. המשרד לאיכות הסביבה דורש לבצע סקר גזי קרקע מלא ובחינת חלופות לשיקום. כמו כן, מתוכנן שיקום של מי התהום של חברה אמריקנית עם חברת תהל.
מתחם בית הכרם בירושלים פעל בין השנים 1951 ל-1997. במקום היתה פסולת של חומרי נפץ, חומרים לציפוי ומילוי מתכות ותרכובות ברום וכימיקלים לחמצון על בסיס נתרן. המתחם משתרע על 77 דונם, ש-40-30 דונם מתוכם עברו טיהור.
במתחם התגלו כמה מוקדי זיהום, הכוללים חלקי אסבסט. במבני מגורים באזור התגלו ריכוזי חומרים (כגון טטראכלורותילן) בשיעור הגבוה פי-100 מהתקנים הסביבתיים המקובלים, וחריגות בהיקפים קטנים יותר של חומרים מסוכנים אחרים. הבאר במקום עדיין מזוהמת ועדיין לא שואבים ממנה מים. הוצא מכרז לעריכת סקר גזי קרקע באזור.
תגובת תעש
מתעש נמסר בתגובה: "זיהום הקרקעות במתחמי תעש השונים, במיוחד ברמת השרון והרצליה, הוא תוצאה של פעילות מתמשכת של עשרות שנים, הכוללת בין השאר זיהום חמור שמקורו בפעילות חקלאית רבת שנים מחוץ למתחם התעש. נציבות המים קבעה כי מאז 1990 תעש פועלת בהתאם לחוק ואינה מזהמת את הקרקע".
"תעש משתפת פעולה עם כל הגורמים הממשלתיים במטרה לסייע למדינה לפתור את סוגיית הזיהומים. צפוי כי פתרונה של סוגיה זו יבוא לידי סיום במהלך ההפרטה של תעש. בשנים האחרונות תעש פועלת בהתאם לתקנים בינלאומיים הנהוגים בכל החברות הביטחוניות בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
