הרב קרא לסובלנות; נערות השליכו ביצים

מחאת הימין: בסיום טקס קורס קציני חינוך בכותל שנערך הערב (ד'), השליכו נערות פעילות ימין ביצים לעבר תזמורת צה"ל, תקפו שוטרים, צעקו והתפרעו. חמש נערות נעצרו והועברו לחקירה. קודם לכן, במהלך הטקס, הניפו הנערות, מתנגדות ההתנתקות, שלטים ועליהם נכתב 'לא נשכח, לא נסלח' צעקו לעבר הנוכחים ושרקו.

במקביל, נערכה בגן סאקר בבירה עצרת ימין בהשתתפות כ-13 אנשי ימין, רובם בני נוער, ביניהם גם כאלה שפונו מגוש קטיף, כהצדעה ל"נוער שהתנגד להתנתקות". העצרת נערכה תחת הכותרת "תודה בכתום – כואבים, מוקירים, מתפללים וממשיכים באמונה".

העצרת (צילום: חיים צח)

בעצרת אמר הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות מרכז בני עקיבא כי "יש צורך להתחבר לעם ישראל. אנחנו לא מתנתקים מעם ישראל, לא ממדינת ישראל ולא מצה"ל אנחנו מתחברים לכל אלה כי המשימה שלנו היא לרומם את כל אלה". 

הרב דרוקמן הוסיף: "אתם, בני הנוער, שכאבתם את הכאב בצורה עמוקה על כל מה שקרה לנו חייבים לדעת מהו השורש של השבר הזה, כדי שתדעו מה נדרש מכם. השורש הוא – התרחקות מהשורשים האמיתיים של עם ישראל. התרחקות מהאמונה ומהתורה".

עוד אמר הרב דרוקמן: "נפרדנו מגוש קטיף וצפון השומרון פרידה זמנית. אנו נחזור לשם, זאת ארצנו זאת הארץ שנתן לנו ריבונו של עולם – אלוקי ישראל, לכל מקום אנחנו נחזור. אנחנו מתפללים לשלומה של מדינת ישראל ולשלום חיילי צה"ל".

את העצרת פתח הרב איתן אייזמן, ראש רשת צביה (רשת של אולפנות) הוא הקריא דברי ברכה של הרב אברהם שפירא, מי שהוביל את נושא סירוב הפקודה בהתנתקות. הרב אייזמן אמר בשם הרב שפירא: "אנחנו ממשיכים לאהוב את צה"ל למרות המחלוקות, אלו הם אחינו ולא אויבינו".

העצרת לוותה בסרטי וידאו מהמאבק נגד הנסיגה. הרב של גוש קטיף לשעבר, יגאל קמינצקי, אמר: "ראינו אתכם במאבק, בשמחות, בתפילות ובמעצר. לא רק שאני גאה בכם, עם ישראל גאה בכם וריבונו של עולם גאה בכם. אתם הובלתם, עמדתם בראש המחנה, ולנו המבוגרים היה מה ללמוד מכם. ראיתי את מסירות הנפש, העוצמה היכולות, האנרגיות, שכולן היו על קדושת השם והארץ. אנחנו בתחילת הדרך. אמת בחומר הפסדנו, אבל ברוח ניצחנו. כשם שהתקיים החורבן כך יהיה גודל הגאולה".

סמדר גולן, תושבת נווה דקלים לשעבר סיפרה על תחושותיה בפינוי: "החיילים הגיעו אחרי התפילות והתקוות והזעקות. עוד רגע יכנסו הביתה ואז 'אלי אלי שלא יגמר לעולם' התחלנו לשיר ולבכות, התפללנו לאלוהים לבטל את הגזירה, אבל בסוף החיילים לוקחים אותנו מהבית שלנו. אני לא מאמינה שזה קורה, זה קורה לי מול העיניים. החיילות לוקחות אותי ואני על האוטובוס. 15 שנה מסתיימות עכשיו ומתחילים ביום שאחרי. איך זה קרה לנו? אני מנסה להבין. אנחנו מחכים ליום בו נחזור, מתכוננים ליום בו נחזור".

בעצרת התקיים גם טקס הדלקת משואות, והלפיד הגיע מציר כיסופים לירושלים.