יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני

לא חשבו על זה קודם

סיפור המעשה של סאראמאגו מתעתע בפשטותו, מפני שהשאלות עימן מתמודד הסיפור עתיקות מאוד, ומלוות את התרבות המערבית מאז שאל היווני הראשון את בבואתו במים, "מי אני?" ועד לפענוח הגנום האנושי, עניין שמוכיח שוב כי כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד רק באופן סידורן של אבני הבניין היסודיות של גופנו, ובכך עדיין אינו אומר דבר על נפשו-יחידתו של אדם.

מסע עם סאראמאגו

בין לבין תתוודעו למחשבות של סרמאגו על תולדות הלשון, ומה לדעתו אירע למלים – ולנו – משעה שנולדו ועד שהמרחק בינן לבין מה שנועדו לתאר הפך בלתי נסבל בגלל שימוש יתר. תמצאו תפיסה פסיכולוגית ראקציונרית לכאורה, שמבקשת לשוב ולחלק את בני האדם ל"טיפוסים", אבל זו תפיסה נכונה יותר למספרי סיפורים, כי רק הם יכולים לברוא, בצד החלוקה של הרפואה הגאלנית הנושנה, את "זעמם של האנשים המאופקים". פסיכולוגיה פרוידיאנית לא כל כך טובה לספרות, כי היא מציעה הסברים אוניברסליים ושווים לכל נפש על הנפש, ומאיינת ממילא את שאלת הזהות האישית. אם צעצועים אינטלקטואליים שכאלה, שמפוזרים כאן בנדיבות ובחן, גורמים לכם לחייך – תמשיכו ותחייכו עד לסוף הלא-צפוי, ושם יימחק החיוך בבת אחת.