בשל שינוי החוק: בג"ץ לא נדרש להסרת חסינות גורלובסקי

בג"ץ נמנע הבוקר מעימות נוסף עם הכנסת - לא נאלץ להכריע בשאלת הסרת חסינותו של ח"כ גורלובסקי: שופטי בג"ץ דחו הבוקר (יום א') את עתירת התנועה לאיכות השלטון, שדרשה להורות לועדת הכנסת לשוב ולדון בפעם השלישית בחסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי מהליכוד.

מדובר בדחייה טכנית, הנובעת מן העבודה שבינתיים, מאז הגישה התנועה את עתירתה השנייה בנושא – תוקן החוק באופן ששולל את יכולתה של ועדת הכנסת להכריע בנושא חסינות חברי הכנסת.

על פי התיקון, היועץ המשפטי לממשלה אינו צריך לבקש מועדת הכנסת להסיר את חסינותו של חבר כנסת, אלא עליו להודיע כי החליט להגיש כתב אישום. אם חבר הכנסת אינו מתעקש על חסינותו, היועץ יכול להגיש את כתב האישום ללא קיום הליכים נוספים בועדת הכנסת או במליאה. אם חבר הכנסת מתעקש על כך, עליו להגיש בקשה לועדת הכנסת ולבקש ממנה לקבוע שחסינותו עומדת לו ולא ניתן להגיש את כתב האישום.

אם ועדת הכנסת מקבלת את טענת חבר הכנסת, החלטתה היא בגדר המלצה ומי שקובע את הקביעה הסופית בנושא היא מליאת הכנסת. נקודת המוצא היא שלחבר הכנסת לא עומדת חסינות וניתן להגיש נגדו כתב אישום מבלי לבקש את רשות ועדת הכנסת והמליאה ורק אז, אם חבר הכנסת מתעקש על כך, הוא יכול לבקש שהכנסת תקבע שיש לו חסינות ואז ההחלטה הסופית מצויה בידי המליאה.

לאור כל זאת, עתירת התנועה למעשה התייתרה כיוון שהיועץ יכול להגיש כתב אישום לפי החוק המתוקן ואין צורך לדון בהחלטת ועדת הכנסת שסירבה בפעם השנייה להסיר את חסינותו של גורלובסקי.

גלאון: בית המשפט נואש מהניסיון לחנך את חברי הכנסת

יו"ר סיעת יחד-מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אומרת כי העובדה שבג"ץ בחר שלא להחליט ולגלגל את שאלת הסרת חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה מעידה כי בית המשפט נואש מהניסיון לחנך את חברי הכנסת.  לדבריה, היא מקווה שחברי הוועדה לא יציבו את עמיתיהם מעל החוק.

עורך הדין ברק כלב מהתנועה לאיכות השלטון אמר הבוקר: "זה פסק דין שחותם פרשה שהחלה בפסק דין תקדימי שאותת לכנסת שהחסינות אינה טובת הנאה ושעקרון השוויון בפני החוק הוא שמחייב. בעקבות זאת, שונה החוק והחסינות אינה אוטומטית. היום זה הסיום הטכני של הפרשה הזו. העתירה הביאה לשינוי הדין ולכן אין צורך בה יותר. אם עכשיו, במצב החדש, הכנסת לא תסיר את החסינות בית המשפט לא יעצום את עיניו ולא יניח לחבורה בבית המחוקקים להפוך את הכנסת לעיר מקלט, אני משוכנע".

פרשת ההצבעות הכפולות

הסאגה החלה כאשר גורלובסקי הצביע פעמיים בכנסת בעת אישור התוכנית הכלכלית - ונתפס. היועץ המשפטי לממשלה ביקש להעמידו לדין, ואולם בוועדת הכנסת ציפתה לו הפתעה, כאשר חבריה סירבו לבקשתו ולא איפשרו להסיר את חסינות חבר הכנסת.

בעקבות זאת, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה להורות לוועדת הכנסת להתכנס שוב ולהצביע בשנית, עם רמיזה ברורה לכך שמוטב לח"כים להסיר הפעם את חסינות חברם.

הרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק, אכן קבע כי יש להשיב את הדיון לסיבוב נוסף בוועדה: "ראינו כי בהחלטתה של ועדת הכנסת שלא להמליץ על נטילת חסינותו של ח"כ גורלובסקי נפל פגם", נכתב בפסק הדין. "תוצאותיו של פגם זה כי להחלטתה של ועדת הכנסת אין תוקף - ויש לבטלה".

פסק הדין נתן איתות ברור על המהלך שלדעת השופטים, אמור היה להתבצע בוועדת הכנסת - הסרת חסינות והעמדה לדין פלילי. אבל הח"כים הוכיחו שוב כי עמדת בג"ץ לא מהווה שיקול של ממש בעיניהם - ושוב בחרו שלא להסיר את החסינות, בהסבירם כי גורלובסקי כבר התנצל והסביר כי הצביע פעמיים "בתום לב".

התנועה לאיכות השלטון החליטה שלא לוותר, ועתרה בשנית. בעתירה הנוספת נטען כי הכנסת הפכה ל"עיר מקלט", וכי יש להסיר את חסינותו של גרולובסקי לאלתר.

הצבעתה של ועדת הכנסת, בניגוד לרמז העבה ששלח לה בג"ץ, היוותה שלב נוסף במשבר ביחסי הרשות המחוקקת וזו השופטת. 

בינתיים, כאמור, עבר בכנסת חוק שמאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת גם מבלי לבקש את הסרת חסינותו.