פרופ' אומן מהאוניברסיטה העברית זכה בפרס נובל לכלכלה

פרופסור ישראל (רוברט) אומן מהמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים הוא זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. פרופ' אומן זכה בפרס ביחד עם פרופ' תומס ס. שלינג מאוניברסיטת מרילנד, "על כך שהעמיקו את הבנתנו בסכסוך ושיתוף פעולה על ידי ניתוח של תורת המשחקים".

באתר פרס נובל נכתב: "מדוע מספר קבוצות של יחידים, ארגונים וארצות מצליחות בקידום שיתוף פעולה, בעוד אחרות סובלות מסכסוך? תודות לעבודתם של רוברט אומן ותומס שלינג, תורת המשחקים - או תורת ההחלטות האינטראקטיביות - הפכה להיות הגישה השלטת לשאלה עתיקת יומין זו".

שר המדע והטכנולוגיה, מתן וילנאי, ברך את פרופ' ישראל אומן על זכייתו בפרס נובל, ואמר: "פרופ' אומן, המוביל העולמי בתורת המשחקים, אחד המתמטיקאים המוכשרים בעולם שפיתח תיאוריות חדשות גם במדע בסיסי עם השלכות מעשיות - הוא אחד המוחות הכשרוניים שצמחו למדע הישראלי". 

לדברי וילנאי, "הזכיה שלו מוכיחה שמדינת ישראל ממשיכה לעמוד בחזית המדע ועלינו כמדינה להמשיך לשמור על המעמד הזה. השקעה בתשתיות מדעיות היא הבסיס לפיתוח המחקר וממנו יגיעו התגליות והמדענים הבאים".

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' מנחם יערי, אמר בתגובה לזכיית פרופ' אומן בפרס נובל לכלכלה: "חבר האקדמיה, פרופ' ישראל אומן, הוא מתמטיקאי וכלכלן מגדולי הדור והאקדמיה שמחה וגאה מאוד על ההכרה העולמית שפועלו זכה לה".

פרופ' אומן, יהודי שומר מצוות, נולד ב-1930 בפרנקפורט שעל המיין, גרמניה. ב-1955 קיבל דוקטורט במתמטיקה מאוניברסיטת MIT, מסצ'וסס. הוא החל לעבוד במחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1956. פרופ' אומן זכה ב-1994 בפרס ישראל לכלכלה וכן זכה בפרסים נוספים ותארי כבוד מאוניברסיטאות ומוסדות מובילים בעולם.

ב-2002 זכה בפרס הישראלי-אמריקני דניאל כהנמן ביחד עם ורנון ל. סמית' על "תפקידם החלוצי בשימוש בשיטות פסיכולוגיות וניסיוניות בקבלת החלטות כלכליות".

בשנה שעברה זכו הפרופסורים אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו מהטכניון בחיפה בפרס נובל לכימיה ביחד עם אירווין רוז האמריקני, על גילוי מנגנון הפירוק של חלבונים, והיו הישראלים הראשונים שזכו בפרס בנושא מדעי. בעבר זכו ישראלים בפרסי נובל לספרות (ש"י עגנון), ולשלום (מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס).

רוב הזוכים - אמריקנים

מאז 1999 זכה בפרס רק לא-אמריקני אחד, וגם הוא היה נורווגי שביצע את מרבית עבודתו בארה"ב. רבים ציפו להמשך הדומיננטיות האמריקנית גם השנה. אפילו באקדמיה השוודית המלכותית למדעים טענה כי ריבוי האמריקנים בקרב זוכי פרס נובל לכלכלה הוא צפוי, לנוכח ההשקעה הגדולה במחקר הכלכלה ומגמותיה בארה"ב.

בשנה שעברה זכו בפרס נובל בכלכלה הפרופסורים אדוארד סי. פרסקוט מאוניברסיטת אריזונה ופין אי. קידלנד מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, על מחקרם שעסק באופן שבו מדיניות ממשלתית משפיעה על הכלכלות ברחבי העולם ומדוע זעזועים מצד האספקה (כמו מחירי נפט גבוהים) יכולים לפגוע במחזורי העסקים.

הנושאים שזיכו את חוקריהם בפרס היוקרתי נעים מעוני ורעב דרך הסבר האופנים שבאמצעותם מצליחים תאגידים רב לאומיים להרוויח ועד תיאוריות על דרכים לבחירת מקצוע והשפעות של אסונות סביבתיים על הרווחה הכלכלית. אף אישה טרם זכתה בפרס נובל לכלכלה.

פרס נובל לכלכלה הוא הפרס היחיד שלא נקבע בצוואתו של אלפרד נובל השוודי, ממציא הדינמיט. פרסי נובל לרפואה, פיזיקה, כימיה, ספרות ושלום מוענקים מאז שנת 1901, ואילו פרס נובל לכלכלה מוענק מאז 1968, ונקבע באופן נפרד על ידי הבנק המרכזי השוודי.

הפרסים מחולקים ב-10 בדצמבר, יום מותו של נובל. פרס נובל לשלום מוענק באוסלו, נורבגיה, וכל שאר הפרסים מוענקים בשטוקהולם.