עדויות מחדרי הנאצים: כיסא מעצמות ואהיל מעור אדם

עדויות חדשות על זוועות הנאצים במלחמת העולם השנייה: "הסאן" הלונדוני הביא אתמול (יום ב') עדות מפי בנו של אחד מבכירי המפלגה הנאצית, שלדבריו ביקר בעליית הגג של היינריך הימלר, בה הוצגו רהיטים עשויים מאיברי בני אדם.

מדובר בבנו של מרטין בורמן, הנאצי שנשפט שלא בפניו במשפטי נירנברג. הוא היה בן 14 כשהוזמן לראות אוסף מיוחד שמפקד האס.אס היינריך הימלר שמר בעליית הגג שלו. לאחר שהתכבד בשוקולד ועוגות עלה יחד עם אמו ואחותו במדרגות לחדר חשוך, ושם גילה לזוועתו שהחדר מקושט בחלקי גופות.

עליית הגג הפכה למוזאון, שכולו עדות לברבריות של הרייך השלישי. בחדר היה כסא שרגליו היו עשויות מעצמות ירך ורגליים, ואהיל שהיה עשוי מעור של אדם. עותק של ספרו של אדולף היטלר, "מיין קאמפף" נמצא שם כשהוא עטוף בעור אדם.

בורמן הבן, שהיטלר היה הסנדק שלו, כיום בן 75. סיפר על הביקור בחדר: "זה היה נורא. אני זוכר היטב את הכל, במיוחד את המנורה העשויה מעור אדם. הימלר נתן לנו מנורה אחת דומה לזו במתנה, ואמא שלי זרקה אותה כשהגענו הביתה. יש אנשים שאומרים שהתמונות מהשואה הן זיוף, אבל זה לא נכון, אני יודע זאת. ראיתי את הרהיטים של הימלר".  הימלר היה אחד מהפושעים הגדולים של הרייך השלישי, חסר רחמים ופחד, והפך להיות יד ימינו של היטלר ומנהיגה של המפלגה הנאצית. הוא עזר לתכנן את השואה ואף היה חתום על ההוראה להוציא להורג ששה מיליון יהודים.

עברו 60 שנה מאז מות אביו האכזר של בורמן, שברח מהבונקר של הפיהרר כשברלין הובסה על ידי רוסיה. אך למרות השנים שעברו, הבן ששירת כמטיף נוצרי רוב חייו עדיין רדוף על ידי הפשעים האיומים של אביו. בורמן הבן העיד על אביו כי היה אבא טוב. הוא עדיין מחזיק בתמונה שלו על שולחן הכתיבה.

על חייו כילד בצל הסביבה האנטישמית סיפר: "כילד בן 12 האמנתי בתורה הנאצית. איך יכולתי לדעת משהו אחר? הייתי חלק מהעלית של החברה הנאצית. התפקיד שלנו הצעירים היה 'לציית'. כשהיטלר היה מגיע אלינו הביתה לעולם לא דיברנו פוליטיקה. דיברנו על המשפחה ועל דברים אחרים.

"לא ידעתי שיהודים נרצחים"

"אני זוכר שפעם אחת פניתי להיטלר ואמרתי: 'הייל היטלר, מיין פיהרר', במקום 'הייל מיין פיהרר' ואבי סטר לי כיוון שלא אמרתי את הדברים בסדר הנכון. ההורים שלי לא דיברו על האנטישמיות בבית. לעולם לא נאמר לי שיהודים נרצחים. רק בבית הספר שמעתי לראשונה שהיהודים הם בעיה, ושעכשיו הם אינם יותר. אף פעם לא נאמר לנו איך 'הם' נעלמו. זה היה מאוד קשה לגלות אחרי 1945 את האמת, ושאבי היה חתום על הפקודות של הגירוש ההמוני. זה היה שוק מוחלט אך הדבר שהציל אותי היה שנהייתי כבר נוצרי".

בורמן הוסיף: "אבי היה חסיד של היטלר. לא הייתי אומר שהם היו חברים. אני לא חושב שהיו להיטלר חברים. מה שאבי עשה היה נורא, ביקרתי באוושויץ וזה כאב מאוד. אני לא חושב שאנשים נולדים רשעים, אני חושב שהם מעוצבים בידי אחרים. אני דוגמא חיה לכך. אני לא הלכתי בדרכי אבי, פניתי לעולם הנצרות. הניאו נאצים לא פנו אלי לעולם כי הם יודעים שאני לא מקבל את מה שהנאצים עשו. ניאו נאצים וותיקים מכנים אותי 'בוגד'".

הוא אף הדגיש את חשיבותו של הזיכרון. "חשוב מאוד להמשיך לדבר ולזכור את מה שקרה וללמד את הילדים כדי שדבר כזה לא יקרה שנית".

בורמן ממשיך לדבר על אביו האדם בנפרד מאביו הנאצי. כלפי חוץ הוא שומר על חזות של חוזק.  כשעזב לכמה דקות את החדר בו נערך הראיון עמו, אמרה אשתו קורדולה שבעלה נשבר כל הזמן והרבה דמעות עוד נשפכות. "ההיסטוריה ממשיכה לרדוף אותו כשהוא מדבר עם ילדים של יהודים שניצלו מהשואה. זה מרענן את זכרונו במיוחד לגבי דברים שהוא משתדל להדחיק, והוא כל הזמן מדבר על העבר", סיפרה.

בורמן סיים את הראיון באומרו: "אני עדיין חושב על אבי כל הזמן, אבל אני לא יכול לסלוח לו על הפשעים האיומים שביצע".