"סטודנטים, תפסיקו לכתוב כמו תוכי, תקשיבו"

שני מרצים לשעבר וחברי כנסת בהווה, יולי תמיר ויובל שטייניץ, מתגייסים לעזור לכם - הסטודנטים החדשים והמרצים באוניברסיטאות - ומספקים שפע של המלצות. הכל לקראת שנת הלימודים האקדמית תשס"ו שתיפתח חגיגית ביום ראשון הקרוב.

ח"כ יולי תמיר, פרופ' לפילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל-אביב מלמדת בהתנדבות מאז נבחרה לכנסת. "זו הפעם היחידה שבה אני נכנסת לחדר ובו 120 אנשים שבאמת מקשיבים למה שאני אומרת", היא מסבירה בחיוך.

אז הנה עצותיה של ח"כ תמיר: "קודם כל, לא לסכם שום דבר, אלא ללכת הביתה ובסוף היום לכתוב מה למדת מהשיעור אחרי כמה שעות. מי שיושב ומסכם, לרוב, הכל נשאר על הנייר ולא הרבה בזיכרון".

תמיר ממליצה עצה דומה גם למרצים "לא לשאול את התלמידים מה לימדתי ומה הכתבתי בשיעור הקודם כדי לא לפגוע בסטודנטים שבאמת מנסים ללמוד ולא כותבים כמו תוכי. מערכת ההשכלה הגבוהה לא נועדה ללמד אנשים לסכם אלא ללמוד".

עצה נוספת של תמיר היא לתרגם מאמרים מאנגלית לעברית באופן טבעי ולא מילה במילה. היא מספרת אנקדוטה מאחת הפעמים שבה תפסה 4-5 סטודנטים מעתיקים תרגום שגוי למאמר what is the state of nature כ"מהי מדינת הטבע". תמיר התעשתה מהר וכתבה על הלוח בסגנון הפרסומת המיתולוגית לשימוש בקונדומים: "כשאתה לוקח תרגום מהחבר שלך, אתה לוקח תרגום מהחברה של חבר שלך, שהעתיקה מהחבר של החברה של החבר שלה, וייתכן שמישהו מהם היה אידיוט".

עצה מד"ר שטייניץ: תלמדו בשביל הכיף

ד"ר יובל שטייניץ, מרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, המשיך להרצות בהתנדבות בכנסת שעברה, אך כעת משמש יו"ר ועדת חוץ וביטחון במשרה מלאה ולא מלמד. הוא מרצה לעתים בכנסים שונים ובמכללה לביטחון לאומי. "העצה הכי טובה שלי לכל הסטודנטים, היא ללכת ללמוד פילוסופיה.זה הטיפ הכי חשוב.

"גם לסטודנטים של מקצועות אחרים עדיף לקחת כקורס שני, כי זה הכי מעניין ובוחן את השאלות הכי כלליות ויסודיות ובסיסיות שאדם יכול להעלות על דעתו. גם אם בסוף, אותו סטודנט הוא איש מדעי טבע, מדעי החברה, משפטן או מתמטיקאי - שאלות היסוד נושקות לפילוסופיה. ומבחינה מסוימת זה המקצוע הכי פשוט וקל. צריך רק לחשוב אותו".

בדומה לתמיר, ממליץ שטייניץ לא לכתוב בשיעורים "גמרתי תואר ראשון שני ודוקטורט בלי לכתוב את דברי המרצים בשיעור ובלי מחברות, כי תמיד עדיף להקשיב ולחשוב ולהתמודד מחשבתית ולא לכתוב כמו תוכי. יתרה מכך, אני כמרצה הצעתי לסטודנטים לא לרשום את דבריי אלא להקשיב ומקסימום לכתוב רשימות בסוף שיעור מתוך זיכרון ולא במהלכו, כי זה פוגע בעירנות אינטלקטואלית. כל סטודנט ודרכו הוא. הכי חשוב להקשיב, לחשוב לעכל את החומר ולהתמודד איתו".

שטייניץ ממליץ לסטודנט המתחיל ללמוד בשביל החוויה ולא בשביל הציונים "יש להתייחס ללימודים ככיף, כהזדמנות לחשוב, חוויה מעשירה. חשיבה חוויתית גם מקלה על הלימודים ומשפרת ציונים". למרצים הוא מציע "לא להכין שיעור יתר על המידה. לא להרצות מן הכתב, אלא להפוך שיעור לחוויה לבנות שיעור מחוץ לקווי מיתאר כלליים. לבנות מתוך דיאלוג עם תלמידים כהתדיינות מסעירה מבחינה אינטלקטואלית ולא מן הכתב. לחיות עם התלמידים מחדש את החומר".

שטייניץ נזכר בחוויה משעשעת מימיו הראשונים כמתרגל באוניברסיטת תל-אביב: "פעם נכנסתי כמרצה בטעות לחדר בקומה מתחת למקום שבו התקיים השיעור. התחלתי להרצות ואחרי 20 דקות אחד הסטודנטים הצביע בביישנות ואמר 'זה נורא מרתק אבל זה החוג לספרות ונראה לי שהחומר שאתה מרצה עליו שייך לפילוסופיה. אז גיליתי ש-100 תלמידים חיכו קומה למעלה ולא הבינו לאן נעלמתי".

שטייניץ סיפר שנהג "להסתחבק" עם התלמידים "אני לא יודע לשמור דיסטנס. לא הייתי חבר בהכרח של כל סטודנטים, אבל דיברתי בגובה העיניים. יש באקדמיה מחלה של מכובדות אקדמית כאילו הפרופ' הוא משכמו ומעלה. הכל נורא מכובד, כמעט מסדר אבירים. אני סוקרטי בנשמתי, כמו סוקטרס שלא זלזל בעצמו חלילה, אבל התווכח עם כולם עם המלומדים ועם אחרון המוכרים בשוק. נדמה לי שהתלמידים הרגישו בנוח איתי. מה שכן, הצקתי לתלמידים בנושא ניסוח. הוצאתי להם את הנשמה עם תיקונים חוזרים ונשנים. בשאר התחומים, אני מאוד ליברלי".

ואיך לימודי הפילוסופיה משתלבים עם ועדת חוץ וביטחון? "הפילוסופיה היא נשק אדיר. זו יכולת לחשוב טוב בכל תחום אחר, לראות כשלים בכל טיעון, לבדוק תקיפות של טיעון או כשלים, להסביר עצמך טוב יותר, לחשוב בצורה לוגית ומאורגנת יותר. נשק אדיר גם בפוליטיקה ובחשיבה הביטחונית. הייתי רוצה לראות יותר אנשי אקדמיה בזירה הפוליטית".