שיטת ד"ר מאייר: צמים להבראת איברי העיכול

שבועיים ללא אוכל. שבועיים של צום. בלי ארוחה מפסקת חגיגית לפני, בלי הסתערות חסרת שליטה על האוכל מיד אחרי. צום כהזדמנות לטהר את הגוף, לסלק ממנו רעלים, להרגיע קצת את מערכת העיכול המוטרדת תמיד שלנו, אנשי השפע של העולם המערבי. המהדורה החדשה של הספר "שיטת ד"ר מאייר – הבראת אברי העיכול כיסוד לבריאות טובה" (הוצ' "אור-עם") מתארת בפירוט את שיטת הריפוי הטבעית שהגה הדוקטור, לפיה באמצעות צום משתחרר הגוף מרעלים שהצטברו בו במשך השנים, ואז חל שיפור עצום בהרגשה הכללית.

"מאז ומתמיד הכירה האנושות בסגולותיו המטהרות והמחדשות של הצום, דהיינו בצמצום רצוני וזמני, או בהפסקה מושלמת, של קבלת מזון", כותב בספר ד"ר אריך ראוך, תלמידו של ד"ר פ.ק מאייר. "לפיכך מעוגן הצום בפולחן הדתי של עמים רבים. אין דת גדולה שאינה ממליצה למאמיניה ואפילו מצווה עליהם לטהר את הנפש באמצעות צום חוזר ונשנה, ולשחרר אותם בדרך זו משפלות ומחלות, ולרומם אותם, עד שיוכלו לזהות בקלות את המטרות הנאצלות של קיומם הגשמי".

לפי הספר, בעזרת הצום ניתן להשיג התאוששות והרגעה של מערכת העיכול, שכן הצום מטהר את הגוף, מנקה אותו מהגזים שנפלטו בגלל ליקויים בחילוף החומרים, ומגייס את כוחות הריפוי הטמונים בו להפסקת התהליכים החולניים בגוף. השיטה, שפותחה בתחילת המאה ה-20 בידי מאייר, רופא גרמני שהקדיש את חייו לחקר התזונה וחילוף החומרים, רלבנטית לטענת המאמינים בה גם היום, ואולי דווקא היום, בגלל זיהום האוויר, המתח שהפך לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, השימוש המוגבר בתרופות, ותנאי החיים והתזונה המנוגדים לדרך הטבע.

ד"ר יוסף דיין, מומחה ברפואה פנימית העוסק ברפואה ביולוגית לפי שיטת ד"ר מאייר, הוא עורך המהדורה בעברית. לדבריו, שיטת הטיפול יכולה לסייע בטיפול במחלות כרוניות של דרכי העיכול, במחלות כבד, בזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה, באסטמה, בתופעות אלרגיות שונות בעור ובריריות, במחלות ראומטיות, בכאבים בעמוד השדרה, בהפרעות במחזור הדם ובסכרת של הגיל המבוגר. "בניגוד לשיטות הרפואה הרגילות, המטפלות בסימפטומים, השיטה הזו מטפלת בעיקר בבעיות עצמן ומנסה לסלק מהגוף את הגורמים האחראים למחלה ולסימפטומים שלה", אומר ד"ר דיין. "החולה בעצם מטפל בעצמו, מאפשר לגוף לבנות ולתקן בכוחותיו, בהדרכת רופא ובפיקוחו.

"הטיפול יכול להיות אמבולטורי, ולכלול ביקורים במרפאה ויישום תוכנית צום חלקית או בתנאי פנימייה, בנתק מוחלט מהגורמים הסביבתיים ובצום מלא למשך פרק-זמן מסוים, בין שבועיים לארבעה שבועות".

הצום של ד"ר מאייר

ההבדל בין הרעבה לצום טיפולי, לפי שיטת ד"ר מאייר, הוא בראש ובראשונה בהיותו של הצום פעולה רצונית. הרעבה יכולה אמנם להיות מכוונת, אך מניעת התזונה המספיקה לגוף בהרעבה מביאה לנזקים. לרוב ההרעבה אינה רצונית, והיא נובעת ממחסור במזון או מתפקוד לקוי של מערכת העיכול, שגורם להרעבת התאים למרות שהם מקבלים מזון בכמות סבירה. הצום הטיפולי, לעומת זאת, יזום ומכוון תמיד, מלווה בהכרח בהשגחה רפואית מקצועית. לפי הספר, המטופלים חשים שיפור מתמיד במצבם.

צום התה של מאייר הוא צורה חמורה של צום, שבה שותים תה במשך שבוע עד שלושה שבועות, כשבמקרים מיוחדים אפשר ליהנות גם מתה צמחים חלש, מים, מים מינרלים או מרק ירקות צח. משך הזמן המתאים לכל מטופל נקבע לפי פרמטרים אובייקטיביים, המורים גם על דרך התזונה הנכונה לו עם סיום הטיפול בצום. דרכי העיכול מטוהרות, בשיטה זו, בכיוון טבעי, מחלל הפה כלפי מטה, על-ידי שתיית תמיסת מלח, ולא בכיוון ההפוך, מפי הטבעת כלפי מעלה, באמצעות חוקן ואמבטיות.

אחרי תקופת הצום, הכרוכה גם בניתוק מהסביבה המשפחתית והמקצועית, עוברים המטופלים לדיאטת חלב ולחמניות יבשות. באמצעותה, גורסים תלמידי ד"ר מאייר, ניתן להקנות להם הרגלי אכילה נכונים באמת.

הגרסה הישראלית

מעטים האנשים שמסוגלים להתמיד בשיטה בצורתה החמורה הזאת. ד"ר דיין, לפיכך, עשה לה "ישראליזציה" כדבריו. הוא פירק את השיטה מהנוקשות הייקית והפך אותה לידידותית יותר לחיך הישראלי הרעב. ד"ר דיין עצמו היה רופא צעיר ושמן כששמע על השיטה ממטופלת במחלקה הפנימית בבית-החולים בו עבד אז, לפני כ-30 שנה. הוא נסע לגרמניה, נחשף לשיטה, הפחית כ-20 קילוגרמים ממשקלו אבל בעיקר, הוא אומר, קיבל ראייה אחרת של הדברים. הוא למד להביט בכל מטופל, לשמוע אותו, להקדיש לו זמן. מטרת השיטה, לדבריו, כפולה: ניקוי הגוף מרעלים והקניית הרגלי אכילה נכונים. הניקוי מושג בשתי דרכים – צום באישפוז עם שתייה מרובה או צום חלקי.

כתלמידו של מאייר, מונה ד"ר דיין חמש שגיאות נפוצות באכילה המודרנית: "אנחנו אוכלים מהר מדי, לעיתים קרובות מדי, כמויות גדולות מדי, בשעות לא נכונות, והרבה יותר מדי פחמימות. מערכת העיכול היא מערכת מורכבת, ולוקח לה זמן להתעסק עם האוכל שהיא מקבלת. שתייה בזמן האכילה מאריכה את משך העיכול שכן היא מדללת את מיצי העיכול. גם אכילה בשעות מאוחרות היא בעייתית, משום שההספק של המערכת בלילה נמוך משמעותית לעומת ההספק בבוקר.

"אוכל שנכנס לגוף בשעות הלילה שוכב במערכת העיכול שעות ארוכות, בטמפרטורה של 37 מעלות, ועובר תסיסה וריקבון. לכן הוא משחרר כמויות אדירות של פסולת ואלה גורמות למחלות. והפחמימות – הן רעל העכברים שהורג את האנושות, הן אבי אבות הטומאה. הפחמימות הן סוכר וזה הופך בגוף לשומן. והשומן, כידוע, הורג".

הגרסה הישראלית של שיטת מאייר כוללת מעקב רפואי, פעילות גופנית והקפדה על מספר כללים פשוטים:

• הימנעות משתייה בזמן האוכל. יין טוב, יבש, מסייע לעיכול טוב יותר של השומנים.
• שתייה מרובה.
• שלוש ארוחות מסודרות ביום, בשעות קבועות, והימנעות מנשנושי ביניים.
• לעיסה ממושכת של המזון.
  

היום הקל

לדברי ד"ר דיין, זהו מתכון מצליח לאורח חיים בריא. אורח חיים, לא דיאטה. אחריו אפשר לעבור לשלב הבא בתוכנית הטיפול החלקית – הכנסת "יום קל" שבועי, שכולל שלוש ארוחות קלות שניתן לבחור מבין האפשרויות הבאות:

• 2-3 כוסות תה או תה צמחים או נס קפה, עם חצי כפית סוכר או דבש.
• 1-2 קערות מי מרק ירקות.
• 2-3 טוסטים קטנים עם גביע יוגורט לסוגיו או חלב או גבינה.
• 2-3 טוסטים קטנים עם מי מרק ירקות.
  

"ביום כזה מערכת העיכול נחה", מסביר דיין, שבעצמו מקיים יום קל מדי יום ראשון בכל שבוע. "לארוחות הקלות אני מוסיף בבוקר כפית שטוחה של מלח אנגלי עם מים, שעובד בגוף כמו מברשת ומקרצף את המעיים. אני גם מנחה את המטופלים לקרצף את הגוף ביום הקל עם מברשת מיוחדת, כשהעור יבש, תחילה בתנועות עגולות ואז בקווים ישרים בכיוון הלב. אחר-כך אני ממליץ להיכנס למקלחת, להירטב במים חמים, לעבור לפושרים ולחזור לחמים, כדי להמריץ את מחזור הדם. ביום הזה רצים יותר לשירותים ומרגישים מיידית יותר טוב".

מטופלים מצטיינים יכולים לקיים ימים קלים כאלה גם שלוש פעמים בשבוע ואפילו יותר, אך תמיד בהשגחה רפואית, גם אם לא צמודה, כמקובל בסנטוריומים האירופיים. רק באמצעות השיטה, מאמין ד"ר דיין, ניתן ללמוד לשלוט באוכל, ללעוס היטב, להבחין בין רעב אמיתי לרעב "מתחזה", לצום בלי לסבול.

בזכות הצום

ד"ר דיין דוחה על הסף טענות בדבר האפשרות שהצומות עלולים להיות מסוכנים. "אנשים כל הזמן מתים בגלל אכילה מוגזמת", הוא אומר. "עוד לא ראיתי אחד שמת מחוסר אוכל בין המטופלים. וכדי להיות בטוחים, זה נעשה תמיד עם רופא".

בין העצות בספר ניתן למצוא גם כמה משעשעות למדי, כמו למשל: "לאשה אסור לדבר על טרדותיה, דאגותיה וצרכיה, אלא עם תום הארוחה, וגם בעל צריך לדחות את דברי הביקורת שלו עליה, או על הארוחה, לשעה מאוחרת יותר". למה? כיוון ש"דיבורים מסיחים את דעתם של אנשים מהאוכל וגורמים להם לבלוע אותו במהירות. אכילה נכונה היא שותפה טבעית לשלווה פנימית ולאווירה שלווה". וכך נראית ארוחה נכונה לפי שיטת ד"ר מאייר:

• להקדיש לארוחה לפחות חצי שעה.
• להגיש את המזון לשולחן בצורה מושכת.
• לאכול לאט.
• לקחת נגיסות קטנות.
• ללעוס בקפדנות ולהרטיב כל נגיסה ברוק.
• להתענג על כל נגיסה.
• להתרכז באכילה.
  

ד"ר ראוך מבטיח בספר כי אנשים שעברו טיפול של טיהור גוף פנימי, מלא או חלקי, מאבדים את החשק לחזור להרגלי האכילה הישנים שלהם. הוא מציע להפסיק לספור קלוריות, להפסיק לחפש מוצרי מזון מועשרי ויטמינים ולדבוק ככל האפשר במזון פשוט, בריא, לא מעובד. למשל: חלב ומוצריו, לחם שחור ישן וקשה, ירקות שורש או עלים, תפוחי-אדמה, תפוחי עץ ותותים, מוצרי גרעינים כמו קמח תירס, אורז, ביצים, דגים, בשר רזה.

המלצות נוספות, צפויות יש לומר, הן צמצום בצלייה וטיגון, הימנעות מוחלטת מממתקים, הימנעות מ"מחזירי מלחמה" כמו קטניות, לחמים טריים, מיצי פירות, דברי מאפה טריים וגם, כמובן, אין לחוס על שאריות מזון – פשוט תזרקו אותן.