לאהוב או לא לאהוב את גייטס?
האם יו"ר מיקרוסופט הוא אורח רצוי בארצנו, האם ההערצה לעושרו מוצדקת ותרומתו לענף התוכנה המקומי בלתי ניתנת לערעור? ואולי מדובר בפרסונה נון גרטה בארץ, לאחר שדיכא את התחרות בקפיטליזם חסר רסן? שתי דעות
עמיחי יעקבי משוכנע שאנשי העסקים שפוגשים עכשיו את ביל גייטס ייקחו איתם משהו מהרוח שהפכה את החלום של מיקרוסופט למציאות
אל תטעו לחשוב שביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט, האיש העשיר בתבל - נחת כאן בגללנו. למר חלונות אין שום אינטרס חשוב עד כדי כך עד שהוא בכבודו ובעצמו יאלץ לכבות את המחשב, לארוז את המזוודות, להיפרד בנשיקה מהאשה והילדים ולגרור את הישבן המלכותי שלו במטוס הפרטי, בין שמים וארץ, עד ישראל הנידחת, שעד כה מבחינתו בוודאי שכנה אי שם בין אירלנד לאיטליה בלב תפריט הגלילה.
אם נראה לכם שכמה גרושים שמדינת ישראל שלנו מעבירה מדי שנה למיקרוסופט בעבור שימוש במוצריה הם הסיבה לביקור הזה – אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שגם במטה החברה ברדמונד וגם בסניף הישראלי שלה יש מספיק מנהלי שיווק ומכירות מעולים שתפקידם להישאר ערים בלילה ולדאוג שנמשיך לקנות מביל גייטס את התוכנות שלו גם בשנים הקרובות. היו"ר לא צריך לדאוג לפרטים הקטנים האלה בעצמו.
כל דקה מזמנו של ביל גייטס שווה מיליוני דולרים ואם הוא חש צורך לדבר או להרצות בכל מקום שהוא מסביב לכדור הארץ הוא בוודאי שלא צריך אפילו לקום מכורסת המנהלים שלו. למיקרוסופט בעצמה יש מספיק מוצרי תוכנה שנועדו בדיוק כדי שאף אחד כבר לא יאלץ לנסוע לשום מקום.
האם אולמרט יודע לפתוח PDF?
"לאן אתה רוצה ללכת היום?" שואלת בצייתנות סיסמת הפרסומת של מערכת ההפעלה של ביל גייטס רק כדי להציע מיד שתשתמש במסנג'ר, אימייל, תוכנת וידאו קונפרנס, יומני פגישות אירגוניים מסונכרנים וכל מה שרק תרצה כדי להגיע לכל מקום בדאבל קליק.
אפשר כמובן להתבדח ולשער שאולי הוא בא כדי לשבת ולהיפגש כאן עם מנהיגי המדינה שלנו, שהרי גם אנחנו וגם הוא יודעים לצערנו שהדבר היחיד שראש הממשלה, אריאל שרון, ממלא מקום שר האוצר, אהוד אולמרט, שרת החינוך, לימור לבנת ומנכ"לית המשרד, רונית תירוש, מצליחים כנראה לעשות מול המחשב שלהם, זה במקרה הטוב לשבור את השיא של עצמם ב"סוליטר" או "שולה מוקשים". אלה לא האנשים שגייטס יוכל לשלוח להם באאוטלוק אטאצ'מנט בפורמט פי.די. אף ולהיות משוכנע שהם גם ידעו לפתוח אותו.
המטרה: לשכנע אנשי עסקים לדבר מיקרוסופטית
אבל אתם יכולים להיות בטוחים שביל גייטס הוא איש עסקים רציני שאין לו יותר מדי ציפיות מפגישות הנימוסין האלו. הוא ידבר קצת, יקשיב קצת, יתרום קצת וימשיך מיד הלאה לעשות את הדבר הכי חשוב בביקור הזה מבחינתו – לעמוד מול 2,500 מראשי המשק והמגזר העסקי שלנו.
הוא ינסה לכבוש ולהכניע את המנכ"לים והיו"רים שמשלמים את המשכורות שלי ושלכם, האנשים שבאמת משפיעים כאן לא רק על הכלכלה, אלא גם על הפוליטיקה והביטחון ולשכנע אותם לדבר מיקרוסופטית.
הג'ינג'י שהמציא את "חלונות" יעמוד מולם בחיוך בוטח ויסביר שהחברה שלו מכוונת את העכבר שלה לעתיד טוב יותר. הוא ינאם על טכנולוגיה, על כלכלה, על הרוח החדשה שמנשבת באינטרנט ועל "מרחב העבודה החדש", לפי מיקרוסופט.
רוחו תמשיך לנשוב כאן
והמנכ"לים שלנו יביטו ברעבתנות באיש העשיר בעולם שבוחר עכשיו לבלות את זמנו דווקא במזרח התיכון ולא באיזה אי טרופי קסום ושטוף שמש, וינסו לפענח את המניעים הכמוסים שלו ואת סוד הפלא הזה, שהופך אדם פשוט כמותם לגורו עסקי בינלאומי, אחד ממנהיגי העולם החזקים והמשפיעים ביותר.
הם ינסו לשאוף לקרבם מעט מניחוח האלים שגייטס מפיץ סביבו. משהו מה"ספיריט", ה"ווייב" וה"וויז'ן" שאף מערכת "חלונות", לא תצליח לעולם להעביר בצורה טבעית כל כך למשתמש שלה, כמו פגישה לבבית ופשוטה בין בני אדם.
גייטס לא הגיע לכאן כדי ללמד אותנו לחלום – הוא התייצב בארץ הקודש כדי להציג לפנינו את החלום עצמו: את ביל גייטס, הרוח שהופכת את החזון למציאות.
ושלא יהיה לכם שום ספק - הרוח הזאת תמשיך לנשב כאן אצל כל מי שיפגוש אותו, עוד הרבה אחרי שביל גייטס ימריא בחזרה הביתה למיקרוסופט.
שקופים ככל שהם התירוצים לעיתוי הביקור של גייטס בישראל והביקורים של בכירים אחרים שהגיעו לאיזור בשנתיים האחרונות, אורי שרף חושב שהאמת הפשוטה היא שמיקרוסופט וממשלת ישראל זקוקות זו לזו
ביקורו של ביל גייטס בישראל מעורר אצל פעילי הקוד הפתוח בישראל תחושות מעורבות. רבים מאמינים שלקהילת הקוד הפתוח, מפתחים או משתמשים, אין עניין מיוחד באיש עצמו. אם יש להם ביקורת, היא מופנית כלפי תהליך קבלת ההחלטות של פקידי הממשלה, כפי שהדברים מצטיירים בתקשורת לאחרונה. אבל יש גם את הספקנים. אלה שבטוחים שביקור זה, כמו הביקור הקודם של סטיב באלמר, לא מתקיים בגלל שהשניים נקלעו לאיזור במקרה.
למרות זאת, אף אחד לא מחכה לגייטס עם עוגת קצפת, יש להניח, וספק אם הוא יתבקש להשיב על שאלות קשות מדי. מחוץ למלון דיוויד אינטרקונטינטל התאספו היום בודדים כדי למחות על ההסכם שחתמה עליו מנכל"ית משרד החינוך עם חברת מיקרוסופט, אבל למרות הביקורת, מי באמת יכול באמת להאשים אותה?
שקופים ככל שהם התירוצים לעיתוי הביקור של גייטס בישראל והביקורים של בכירים אחרים שהגיעו לאיזור בשנתיים האחרונות (סטיב באלמר, ז'אן פיליפ קורטואה), וספקנים ככל שנהיה כלפי הצהרותיהם של יחצניהם ודובריהם של מיקרוסופט ושל הממשלה, האמת הפשוטה היא שמיקרוסופט וממשלת ישראל זקוקות זו לזו.
ישראל צריכה את מיקרוסופט
ישראל לא יכולה שלא להכיר לה תודה על מעבדות המחקר והפיתוח בחיפה, על שוק התוכנה המשגשג ובמידה מסויימת גם על היותה של ישראל מעצמה טכנולוגית נחשבת. ההשקעות של מיקרוסופט בישראל והטכנולוגיות שהיא פיתחה, מניעות שוק תוכנה ומערכת אקולוגית של ספקים ונותני שירותים, שאף אחד לא היה רוצה שייעלמו.
בעשורים האחרונים ישראל השקיעה סכומים לא מבוטלים של כספי משלם המיסים, כדי לספק תשתית טכנולוגית שמאפשרת לה לתפקד ולספק לאזרחים שירותים מתוקף החוק. משרדי הממשלה הסבו מערכות מחשוב מרכזי מיושנות לטכנולוגיות מודרניות, שגם אם לא היו באמת זולות ואמינות יותר מאשר בעבר (והן לא), הן אפשרו לה לספק שירותים שלא יכלה לספק קודם. היא התקינה מאות אלפי תחנות עבודה והיא בונה ומשדרגת מערכות 'ממשל זמין' שמבטיחות לשפר את איכות החיים שלנו ולתמרץ את המגזר הציבורי והעסקי.
לא בכל המקרים הקפידו לשמור על מנהל תקין או לעבוד לפי חוק חוברת המכרזים. נו טוב, מה החלופות כיום? כל תחנות העבודה ורוב השרתים של הממשלה הם מתוצרת מיקרוסופט, וכך גם רובם של שרתי האינטרנט, שרתי הדואר ומסד הנתונים. אף אחד לא יופתע לגלות שממשלת ישראל, כמו ממשלות רבות ברחבי העולם, נעולה לחלוטין בתוך הסביבה הטכנולוגית של מיקרוסופט, גם כי לא הייתה לה ברירה של ממש.
מיקרוסופט צריכה את ישראל
אבל גם מיקרוסופט זקוקה לישראל. למרות הניסיון להפחית בחשיבות של החוזים שלה עם הממשלה כמקור הכנסה משמעותי, ממשלת ישראל היא 'חלון ראווה טכנולוגי' שמיקרוסופט פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להתפנות ממנו. ממשלות לא רק קובעות מגמות שמשפיעות על התעשייה שמספקת לה שירותים, הן מודל לחיקוי ודוגמה לממשלות אחרות ולתעשייה שלמה בשרשרת המזון של המגזר הזה.
זוכרים את מינכן? מצטער על הקונוטציה הלא נעימה, אבל המעבר של עיר אחת במדינה מתועשת במערב אירופה לקוד הפתוח, היה אירוע טראומתי מספיק ולא פחות מבעיטה במקום הכי רגיש שיש לחברה מיקרוסופט (אם יש לה מקום רגיש), מכדי שהיא תרצה לראות את הסיפור הזה חוזר על עצמו בישראל למשל.
'מהפכת קוד פתוח בישראל' תסמן את תחילת הקץ של הדומיננטיות הטכנולוגית של מיקרוסופט באזור הגיאוגרפי שלנו לפחות, אבל בוודאי גם מחוצה לו. אם מדינה מתועשת ומפותחת קופצת על עגלת הקוד הפתוח, ולא בהעדר ברירה, מה יאמרו איזובי הקיר? המסר הזה יהדהד חזק ומהיר.
אז כן, ישראל היא מאחז אסטרטגי עבור מיקרוסופט וכמובן שגייטס בא לבקר. אם אתם רוצים להבין עד כמה זה חשוב, קחו בחשבון שהוא לא טרח לבקר בוועידת האו"ם על חברת המידע (WSIS) לפני שנתיים בג'נבה, ועד כמה שידוע והוא לא יהיה נוכח גם בחלק השני שלה בתוניס השנה, אבל אלינו הוא דווקא בא.
בחזרה לעתיד
זוכרים שבפעם הקודמת אמרו לנו שהביקור של בכיר קודם ממיקרוסופט בישראל נשמר תחת מעטה של חשאיות, מאחר שמיקרוסופט העדיפה שמתחרותיה "לא ידעו על המחירים הנמוכים שהיא נותנת למערכת החינוך." אחד הציטוטים הכי משעשעים שנתקלתי בהם בהקשר זה. אחרי הכל, מי הם בדיוק אותם מתחרים?
עצרת מחאה שאני הייתי משתתף בה, אם הייתה מתקיימת, הייתה מבקשת להזכיר לממשלה שבקרוב מאוד כבר לא יהיו לה עוד תירוצים, והגיע הזמן להפשיל את השרוולים. לממשלה תפקיד חשוב ביצירת הזדמנויות כלכליות חדשות ולכן מדיניות מפוקחת ושקולה תאפשר לה לבצע את המעבר המתחייב לעולם הטכנולוגי של מחר, מבלי לאבד את ההשקעות שהיא עשתה עד כה בטכנולוגיה של ספק יחיד.
יש להניח שלא מעט תמונות חדשות של גייטס, לפות בזרועותיהם האוהבות של ראשי התעשייה והאקדמיה, יעטרו חדרי ישיבות ומשרדים בישראל החל ממחר. אני חושב שזו מזכרת (היסטורית) ראויה שחותמת תקופה אחת ומבשרת על תחילתה של חדשה.
בעתיד, אפשר לקוות, הממשלה תהיה אמיצה מספיק לקבל החלטות שיאפשרו לה לעודד היווצרותה של מערכת אקולוגית חדשה ומתקדמת שמתבססת על קוד ותקנים פתוחים, שלא רק תחליף את הקיים, היא תשמש בסיס הזדמנויות רחב, שיוויוני ומגוון יותר. לאף אחד אין ספק כיום ששירותי ממשל זמין, השימוש המושכל בטכנולוגיה שפלס דרך לדמוקרטיה שירה ותקשורת דו-כיוונית עם האזרחים, צריך להישען על תקנים פתוחים. איך אפשר אחרת?
אורי שרף הוא פעיל קוד פתוח ומפעיל מגזין הרשת "לינמגזין"
בעד גייטס או נגד? האם הוא אורח רצוי בארץ או שאולי מוטב שיטוס לשלום ולא יחזור עוד? בחרו בצד שלכם והגיבו.