מנכ"ל סאפיינס הפורש: שווי החברה יגדל פי 3 ב-3 שנים

"אני פורש מסיבות אישיות. חמש שנים בחברה אני מוביל את המהלך הקשה ביותר שהובלתי בחיים, ואני אומר זאת לאחר שכיהנתי 25 שנה בתפקידי מנכ"ל. זה היה מהלך מאוד מורכב, מאוד מרוכז עם מחיר אישי כבד". כך אומר איציק שריר, מנכ"ל ונשיא סאפיינס, בשיחה עם ynet לרגל פרישתו מהחברה.

שנים לא פשוטות עברו על שריר בסאפיינס. החברה, מהוותיקות בתעשיית היי-טק הישראלית, סבלה במהלך השנים האחרונות מהפסדים מצטברים. החברה שנסחרה בשנת 2000 בשווי שוק של 400 מיליון דולר, נסחרת כעת בשווי של 15 מיליון דולר בלבד. מניותיה אף עברו להיסחר ברשימת הסמול קאפ בנאסד"ק מכיוון לא עמדה בכללי השימור של הבורסה.

החברה, שהוקמה על ידי קבוצת יזמים שפרשה ממכון ויצמן לפני 30 שנה, פעלה תחת שמות אחרים עד אמצע שנות ה-80', ואוגדה לחברת סאפיינס ב-1986. ב-1992 החברה הנפיקה בנאסד"ק, ונחשבה בעבר לאחת מחברות התוכנה המובילות בישראל. 

שריר נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה בנובמבר 2000, והחליף את דני פאלק, שפרש על רקע ביטול המיזוג, שתוכנן עם חברת נס טכנולוגיות. קודם לכן כיהן שריר בתפקיד מנכ"ל חברת נילית, שבשליטת מיכאל לוי.

האם אתה פורש על רקע אכזבה עסקית?

"הפרישה לא קשורה לקושי בדרך העסקית, אני מאמין גדול בדרך העסקית של סאפיינס, ואני נשאר דירקטור בחברה. דווקא ברמה האישית אני צריך את המנוחה, אני חייב את זה למשפחה.

"ההחלפה נעשית בתקופה של הבטן הנמוכה של סאפיינס. אני רוצה להיות זהיר בהתחייבויות אבל יש לנו את כל הסימנים, ואנו מתחילים לראות את הפירות המאוד מעודדים שאת חלקם פירסמנו לאחרונה, וחלקם עדיין לא, כי אנחנו נמצאים בתהליך של אישור לקוחות". 

הגעת לחברה בעיצומו של המשבר בשנת 2000, מדוע בחרת להיות מנכ"ל בחברה?

"לאחר שעזבתי את נילית, הקמתי עם קבוצת משקיעים חברת השקעות פיננסית. מתוך הפעילות הזאת בעצם הגעתי לסאפיינס. כאשר החברה נקלעה למשבר בשנת 2000, במקום להיכנס למגוון חברות, כמקובל בחברות השקעות, נכנסנו לסאפיינס. הניסיון שלי בתחום ההשקעות היה קצר והסתיים כשהצטרפתי לחברה. העבודה כמנכ"ל לא איפשרה לי לעסוק בעבודות נוספות". 

מה הגורם העיקרי לכך שהמשבר של שנת 2000 פגע בצורה כה חמורה בסאפיינס?

"דווקא צבר הזמנות מצויין שהיה בראשית שנת 2000 בנושא של הסבות מטבע האירו, היה, אולי המוקד הכי גדול למשבר העמוק שהחברה נקלע אליו.

"התברר, בדיעבד, שהעבודה הנדרשת לביצע הפרוייקטים היא מאוד גדולה, לרבות עבודת פיתוח גדולה. יש כאלו שנהנים להגיד שבחמש השנים האחרונות סאפיינס הפסידה 70 מיליון דולר, זה נכון, אבל מתוך ה-70 מיליון דולר, בשנת 2000 בלבד החברה הפסידה 40 מיליון דולר". 

"חלק מההפסדים", מסביר שריר, "נוצרו מהשקעות משמעותיות מאוד על רקע החדירה לעולם הביטוח, במסגרת פיתוח מוצרים, ובמסגרת מיתוג בשוק חברות הביטוח".

המשבר של שנת 2000 גרם לביטול המיזוג שתוכנן עם נס טכנולוגיות באותה השנה?

"אני לא הייתי פה, אז אני יכול רק לעשות ספקולציות. המיזוג לא יצא לפעול מסיבות שהיו בשתי החברות. בנס היתה התפכחות כי הבורסה כבר החלה לרדת חזק מאוד. צריך לזכור שנס היתה חברה פרטית, והעסקה - היתה עסקת החלפת מניות. הכוונה היתה שנס תהפוך לחברה ציבורית. ברגע שהמניה של סאפיינס ירדה לשליש תוך חודשיים, מבחינת נס נוצר סימן שאלה, לגבי הרצון להפוך לחברה ציבורית בתנאים שנוצרו.

"מבחינת סאפיינס, היה קושי בצד של בעלי מניות, שחששו שהחברה תעלם. שתי הסיבות ביחד סיכלו את העסקה. אבל אני חושב שהגורם העיקרי היה הנפילה של השווי הבורסאי".

מניית סאפיינס דילגה על עליות השערים בשוק ההון בשנים האחרונות. מה הסיבה לכך?

"אני, לפחות בקדנציה שלי, עשיתי אפס פעילות בניסיון לפמפם את המניה. אני לא מאמין בזה. אני חושב שכל האנרגיה צריכה להתמקד בניהול החברה, וברגע שההשגים יבואו גם המניה תעלה.

"אנו מובילים תוכנית מורכבת של תפנית בחברה, והשוק בהמתנה. ברגע שהחברה תוכיח שהיא התייצבה, השווי הסביר להערכתי צריך לשבת באזור של 50-60 מיליון דולר, למעלה מפי 3 מהשווי הנוכחי. ואז ככל שהחברה תצליח יותר מהר לייצר ריווחיות ולהתקדם בחדירה לעולם הביטוח, שזה המיקוד העסקי הנוכחי, אני מעריך שהמניה תעלה עוד".

למה בחרתם להתמקד בתחום הביטוח? 

"החל משנת 2001 קיימנו תהליך של חיפוש אסטרטגיה ארוכת טווח. בחנו את היכולת לחזור למודל העסקי המסורתי של החברה (מנוע חוקים שמאפשר פיתוח אפליקציות), והגענו למסקנה שיהיה קשה מאוד. כיום בעולם חברות לא מחפשות כלי פיתוח אוטומטיים, אלא נשענות על טכנולוגיות סטנדרטיות ושפות קוד סטנדרטיות.

"גובה ההשקעות שהיה נדרש על מנת להיות סטנדרט עולמי הוא מאות מיליוני דולרים, ולכן החלטנו להתמקד בתעשיית הביטוח".

"היו הרבה סיבות נוספות למה בחרנו בביטוח, חלקן, אגב, בגלל שתעשיית הביטוח נשענת על מחשבי MF (לסאפיינס היה ניסיון בתחום זה). מדובר בתעשייה כבדה מאוד מבחינת הטרנזקציות שהיא מבצעת, בעצם בית החרושת של התעשייה הזאת הוא מחשב, התוכנות שלהם ארכאיות וכבדות מאוד. והן תוצר של פיתוח מתוך הביית של הרבה שנים.

"אבל הסיבה הכי חזקה היתה ניתוח בסיס הלקוחות של החברה. התברר שקרוב לחצי מלקוחותינו הן בנקים וחברות ביטוח. התברר שחברות ביטוח תוך שימוש בטכנולוגיה של סאפיינס פיתחו את אפליקציות הליבה שלהן. מה שנתן תחושה שזה נכון לתעשייה, וניתן יהיה לבסס את החדירה על ידי שיתוף פעולה עם לקוחות מרכזיים".

"החברה היום מנהלת 2 פעילויות עיסקיות וממשיכה לפתח את הטכנולוגיה. גם את הטכנולוגיה המסורתית של החברה, ובמקביל מתקיימת הפעילות של עולם הביטוח, היום קיימת הכרה בשוק הביטוח שסאפיינס, שבאה בתחום הזה משום מקום, קיימת ומובילה בתחום הפתרונות לעולם הביטוח".  

"מה אמר השבוע ביל גייטס? הוא דיבר על XML ו-וואב סרויסינג. הטכנולוגיה של סאפיינס שם. בכל דו"ח חדש שיוצא של האנליסטים בעולם הביטוח, משבחים את סאפיינס. קיימת הכרה של שוק הביטוח - אם יוצא מכרז אז סאפיינס תמיד ברשימה, ולאחרונה אנחנו מתחילים לזכות בחוזים".

מתי אתה צופה שהחברה תציג רווחיות ברמה השנתית?

"להערכתי 2006 היא לא בלתי אפשרית להציג רווח נקי שנתי, ואם לא - אז אני יכול להגיד ברמת וודאות די גבוהה שעד שנת 2007 זה יקרה".

"אני בזמנו חשבתי שהתהליך התפנית יקח 3 שנים, זו בהחלט נקודה שבה טעיתי. עשיתי הערכת חסר לציר הזמן שיידרש. אי העמידה בציפיות האלו - משם בעיני המשבר או הקושי. אי השקט, בקהל המשקיעים, בקהל העובדים, נוצר מיצירת הציפיות. אני נושא במלוא האחריות.

"היום אנחנו נמצאים 4 שנים אחרי, והיות שאנחנו נמצאים כבר בתוך התפנית, ויש לנו הרבה סימנים טובים של נפט, אז בוא נגיד שלו היינו מעריכים ב-2001, שהתהליך ימשך 5 שנים - אז גם לא היה לנו ציבור מאוכזב בדרך", מסביר שריר.

איזה חברה אתה משאיר למנכ"ל הנכנס, רוני על-דור? 

"אני מרגיש מצויין לגבי העתיד, ולוקח את השנים הקרובות בשביל להשלים את תהליך הפריצה מזוית אחרת, מאנרגיות אחרות. מספר חוזים מאוד מאוד מרתקים נחתמו לאחרונה שיאפשרו לרוני להכנס בכיף לחברה".

אל-דור, ממקימי טי.טי.איי טלקום, מסביר: "החלטתי להצטרף לסאפיינס כי אני מאמין שהתפנית שאיציק סיפר עליה היא נכונה. אני מאמין בתחום הביטוח. יש הרבה הזדמנויות בתחום הזה. אני מודע לכך שלעשות שינוי כמו שאיציק עשה זה תהליך שלוקח זמן.

"זה כמו סטארט-אפ שהתחיל לפני 3 שנים וכבר יש לו בסיס לקוחות רחב, נוכחות בשוק, צנרת מוצרים יפה - אני חושב שזה הישג יפה. על הבסיס הזה אני רוצה להביא את החברה לצמיחה משמעותית. אני מאמין שחברה שמוכרת ב-40 מיליון דולר, זו חברה שיש בסיס מספיק רחב שממנו אפשר לעשות עוד הרבה דברים". 

"אני מחכה בכיליון עיניים להצלחתך", אמר שריר לעל-דור בבדיחות הדעת. "אני מחזיק באופציות בחברה".