ביקור גייטס - אסון תקשורתי
לקחים ומסקנות מביקור האיש העשיר ביותר בעולם, כשלון התקשורת, מה פגום בתוכנית של מיקרוסופט להוביל את המאמץ לצמצום הפער הדיגיטלי, שאלות שביל גייטס לא נשאל ועוד. החדשות שמאחורי החדשות
- מיסטר גייטס, אר יו אה לאקי פרסן?
מה למדנו מהתקשורת על ביל גייטס בעקבות ביקורו בישראל? הוא אוהב את העבודה שלו, חושב שישראל היא כמעט כמו עמק הסיליקון וצופה שיום אחד הסלולר יקנה במקומנו בסוּפר. חלק גדול מהשאלות שהופנו לאורח היו מביכות ("מיסטר גייטס, דוּ יוּ קונסידר יורסלף אה לאקי פרסן?"), אחרות היו צפויות מדי.
אבל האשם הוא לא רק "בנו". השילוב בין תקשורת מתרפסת למרואיין אנמי הביא לכך שדקות שידור רבות בטלוויזיה וברדיו ואין ספור מילים בעיתונות הושחתו על קלישאות האורח. למען האמת, גייטס מדבר כמו מנהל מערכות בארגון גדול שבילה יותר מדי זמן עם הפאורפוינט שלו.
הוא ממחזר את נאומיו וחוזר בדבקות מעוררת פליאה על אותם משפטים שוב ושוב. אני רוצה לפגוש את האיש שהרגיש את החשמל באוויר בזמן נאומו בתל אביב ולבקש ממנו מרשם לכדורים שהוא לוקח. גייטס חייב להיות איש כריזמטי ואמביציוזי מאוד, אך כנראה שהכריזמה שלו באה לידי ביטוי מול המחשב ובאימיילים ולא מול קהל, כמו רבים מבני אומת הגיקים.
למרות גייטס, גם הביקור האחרון עורר רעש תקשורתי, בעקבות ההודעה של משרד ראש הממשלה ומיקרוסופט, על יוזמה משותפת להקנות ל-250 אלף בני נוער מיומנויות מחשב. "גייטס יעזור לשרון לצמצם פערים", זעקו הכותרות. אין סילוף גדול מזה. מיקרוסופט אינה הקרן של ביל ומלינדה גייטס ומעשיה לעולם אינם פילנטרופיה צרופה.
כאשר מיקרוסופט "תורמת" לבני נוער, תהיו בטוחים שאותם בני נוער לא יקבלו הזדמנות להתנסות במערכת ההפעלה "לינוקס", המתחרה ב-Windows או בחבילת "אופן אופיס" החופשית, המתחרה באופיס. הם בוודאי לא ישתמשו במחשבי מקינטוש, הנפוצים מאוד במערכת החינוך האמריקנית וכמעט שאינם נראים בבתי הספר בישראל. מי שמפקפק בכך יכול לבדוק בפרויקט "מחשב לכל ילד", אשר מיקרוסופט היא אחת המממנות שלו.
כי מיקרוסופט רוצה לפני הכל לטפח דור חדש של לקוחות, ואי אפשר להאשים אותה בכך. המדינה היא שנפלה לרגלי הדוד ביל.
על מה מדובר?
על פי ההודעה לעיתונות, התוכנית הלאומית לצמצום הפער הדיגיטלי היא פרי יוזמה של חברת מיקרוסופט ובהובלה משותפת של קואליציה רחבה מהמגזר הפרטי (חברות כמו סיסקו ופרטנר), הציבורי (משרד ראש הממשלה, הסוכנות היהודית, מרכז השלטון המקומי) ועמותות (ציונות 2000, עמותת תפוח, קרן אייסף, הג'וינט וקרן סאקט"א-רש"י).
המטרה המוצהרת של התוכנית היא הקניית מיומנויות מחשב ל-250,000 בני נוער וצעירים מאוכלוסיות חלשות עד שנת 2010, באמצעות הכשרות בטכנולוגיות מידע ותקשורת שיתקיימו במרכזי מחשב ברחבי הארץ על ידי כל השותפים בתכנית הלאומית.
מיקרוסופט רוצה לסייע בצמצום הפער הדיגיטלי - מה יכול להיות רע בכך? בישראל פועלים מספר גופים בנושא זה, בהם עמותת תפוח, פרויקט נטע של אינטל, להב"ה של משרד האוצר, מחשב לכל ילד ועוד. הכוונה לאחד את כל הגופים האלה ולגרום להם לשתף פעולה היא חיובית. בערים מסוימות פועלים לעתים ארבעה ארגונים שונים לצמצום הפער הדיגיטלי, תוך בזבוז משאבים וחוסר יעילות.
לאחר שהמבקר הפנימי של משרד האוצר קבע כי פרויקט להב"ה לצמצום הפער הדיגיטלי הפך לתוכנית תעסוקה לחברי מרכז הליכוד, הוחלט בשנה שעברה על פיטורי עובדים, קיצוצים והקפאה של הקמת מרכזים חדשים. התוכנית הממשלתית לאחד את כל הגופים בתחום הפער הדיגיטלי אף היא לא יצאה לפועל משיקולים תקציביים. עד עכשיו. את מה שממשלת ישראל הקפיאה ביד אחת, היא משחררת ביד השנייה, לטובת פרויקט שנשמט מידיה ומובל על ידי חברות מסחריות.
הפרטת הטיפול בצמצום הפער הדיגיטלי היא הודאה בכשלון של המדינה וספק אם תוביל לצמצום אמיתי של הפער. מיקרוסופט היא חברה עסקית מחושבת עד הפרט האחרון. למשל, המדינה משלמת מחיר מלא עבור תוכנות החברה המיועדות למרכזי להב"ה. אם גייטס ואנשיו רוצים לצמצם את הפער הדיגיטלי, מדוע לא יכריזו, כמו בתאילנד, ברזיל ומדינות נוספות, על נכונותם לספק למדינה תוכנות במחיר מוזל או להעמיד לרשותה תרומה כספית נדיבה (של קרן ביל ומלינדה גייטס), שאינה תלויה בדבר? ההבדל הוא שבמדינות האלה הממשלות הן שהתוו את הדרך, ומיקרוסופט נאלצה ליישר קו.
ואולי אין סיבה להתרגש. על פי בדיקה עם כמה אנשים המקורבים לנושא הפער הדיגיטלי, אין בשלב הזה מעשים מאחורי הדיבורים. על פי היקף הסיוע המצומצם, יחסית, של מיקרוסופט לנושא עד כה, לא בטוח שגם יהיו בעתיד.
- קושיות לביל גייטס
בעקבות פרסום התוכנית בתקשורת פנה פורום החופש לבחור On Line ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה וטען כי קבלת התרומות תיצור, למעשה, התקשרות בין המדינה למיקרוסופט עקב הצורך להמשיך לממן בהמשך את המערכות הטכנולוגיות בעלות גבוהה. "קבלת התרומות אינה עומדת בחוק חובת המכרזים", נטען. עו"ד גידי פרישטיק, נציג הפורום, הציג מספר קושיות לגייטס לקראת ביקורו, שאלות שהוא לא התבקש לענות עליהן בתקשורת, בהן:
1. מה הרגשתך בדבר חיסול שוק מעבדי התמלילים הישראלי (דוגמת אינשטיין, תמר, וורדמיל, דגש,קיו-טקסט ואחרים) על ידי מעבד התמלילים WORD?
2. ומה דעתך על חיסול שוק הדואר האלקטרוני העברי על ידי האקספלורר (לינגו, לוטוס נוטס ואחרים)?
3. האם לדעתך על החברה לעמוד בהתחייבות שנתנה לממונה על ההגבלים העסקים בישראל מחודש דצמבר 1999 לפיה עליה ליישם בישראל את כל המגבלות המוטלות על פעילותה בארה"ב?
4. מדוע מיקרוסופט אינה מיישמת את המגבלות המוטלות עליה באירופה ובארה"ב גם בישראל?
5. האם נכון שמיקרוסופט מכרה לממשלת ישראל משך שנים, חבילות תוכנה במחיר גבוה יותר מהמחירים אותם גבתה מארגונים אחרים בישראל?
6. האם לדעתך מיקרוסופט מרכזת בישראל מונופול בתחום מערכות ההפעלה והתוכנות המשרדיות?
7. מדוע מיקרוסופט לא נותנת שירות מלא לתוכנות ישנות שהוציאה ומכריחה אותנו על ידי כך לרכוש תוכנות חדשות?
8. האם החברה מממנת את שירותי המלשינון של ארגון BSA?
השאלות אכן מענייניות, התשובות ידועות פחות או יותר. התשובה לשאלה השישית: גייטס לא יודע על זה דבר וחצי דבר, לדבריו. אך קושיה אחת נשארה בלתי פתורה על ידי הפורום לחופש: כיצד גוף שדורש שקיפות ציבורית ומנהל תקין מתעטף בסודיות ביחס למממניו? מדוע אין לו אתר אינטרנט? כיצד אפשר להצטרף לשירותיו? מהם הכללים המנחים אותו? תמוה כיצד היזמים אינם מבינים את האבסורד הזה.
שרון עם גייטס. תרומה שתלויה בדבר
צילום: משה מילנר, לע"מ
מומלצים
