שתף קטע נבחר

תנ"ך בעשרות שפות

25 הוצאות לאור ישראליות, פרויקטים משותפים, הרצאות ומפגשים ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט. את פרס השלום קטף אורחן פאמוק התורכי שמסרב לשכוח את רצח הארמנים

עוד כחודשיים ייפתח באיסטנבול משפט-ראווה נגד הסופר התורכי אורחן פאמוק. פאמוק, מהחשובים בסופריה הצעירים של ארצו ואחד הכותבים הפופולריים ביותר בתורכיה, יועמד לדין בגין "השמצת הזהות התורכית". ההאשמה הארכאית הזו מיוחסת לו בגלל ראיון, שנתן בתחילת השנה ליומון שוייצרי, ובו התייחס להשמדת הארמנים ולרצח ההמוני של כורדים על ידי תורכיה.

 

"הרגו שלושים אלף כורדים", אמר פאמוק, "ומיליון ארמנים. ואיש אינו מעז להזכיר זאת. לכן אני מדבר על כך". זו לא היתה ההתבטאות הביקורתית הראשונה של הסופר בן ה-53 בקשר לנושאים הללו, הנחשבים לטאבו מוחלט על ידי שלטונות ארצו. עם השנים הוא הפך לאחד מראשי הנאבקים על הכרה ברצח-העם הארמני והפסקת המאבק המזויין בכורדים. ההחלטה למצות עימו את הדין מעידה על הרוחות הלאומניות הרעות הנושבות במדינה המוסלמית הגדולה. באקדמיה השבדית לא התרשמו מהראיון. בפרנקפורט כן. ביום ראשון השבוע, בסיומו של יריד הספרים הבינלאומי מספר 57, קיבל פאמוק את פרס השלום היוקרתי, המחולק מדי שנה על ידי איגוד המו"לים הגרמני. הפרס מוענק ליוצרים שעבודתם תורמת לקידום רעיון השלום. ב-1992 זכה בו עמוס עוז.

 

חופש הדיבור לסופרים ולכותבים היה נושא שחזר על עצמו השנה בהיבטים שונים ביריד, שהוא הגדול ביותר בעולם. אורחת הכבוד היתה דרום-קוריאה, שבה הומצא הדפוס 200 שנה לפני יוהאנס גוטנברג הגרמני. לצד הצגת היצירה הספרותית הענפה, ניתן היה ללמוד על פריחת עיתונות האינטרנט שם, ועל השפעתה של תופעה זו על התפתחות חופש הביטוי באסיה, בעיקר בסין. היריד נערך גם בצילו של המשבר הנמשך בענף המו"לות העולמי. החששות שפירסום ספרים באינטרנט יחליש את הביקוש לספרים התבדו, לפי שעה. "אי אפשר לקרוא ספר שלם במחשב מבלי לקבל כאב-ראש", מסבירים המומחים ומוסיפים, "גם קשה לקחת את המחשב למיטה או לשירותים".

 

הטלוויזיה נותרה עדיין האויב הגדול ביותר של הספרים. אולם לנוכח העצלות הגוברת של הקוראים הפוטנציאליים, תופס תאוצה ענף חדש: ספרות-שמע. אם בעבר היו מקליטים ספרים בעיקר לעיוורים, הרי שהיום הספרים המוקלטים על קלטות, המאפשרים לשמוע יצירה ספרותית תוך כדי בישול או נהיגה, הם מוצר מבוקש. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה בגרמניה בלבד צמיחה של 90 אחוז במכירות.

 

לאחר שנים של נוכחות מצומצמת ביריד, הציגה השנה ישראל ביתן רב-משתתפים עם 25 הוצאות-לאור מהארץ וגופים שונים כמכון לתרגום ספרות עברית, מכון היצוא, מוזיאון ישראל ויריד הספרים של ירושלים. הקמתו של הביתן הישראלי, שעורר עניין רב, הסתייעה בזכות התגייסותו של משרד החוץ הישראלי. במסגרתו הושק פרויקט כתיבת ספרי תנ"ך בעשרות שפות. "עמי העולם כותבים את התנ"ך" יאפשר לכל אדם לכתוב פסוק מספר הספרים בכתב ידו ובלשונו. הפסוקים ייערכו ויאוגדו לספרי תנ"ך, ויועברו לתצוגת קבע ב'בית התנ"ך' שיוקם בחבל עדולם. המארגנים מעריכים כי בצורה זו ייכתבו 100 עד 200 ספרים.

 

כמו כן, לכבוד שנת ה-40 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה ארגנו שתי המדינות שורת אירועים משותפים: הביתן הבינלאומי של היריד נפתח בשיחה בין הסופר דויד גרוסמן ושר החוץ הגרמני הנוכחי, יושקה פישר, על עתיד היחסים בין שתי המדינות. נערכו דיונים על תפקיד הסופר כ'מתריע בשער' עם יהושע סובול, על ספרות נשים בהשתתפות סביון ליברכט, על ספרות ילדים בהשתתפות פרופסור זוהר שביט והסופרת דורית אורגד, סוגיות בהוראת שואה ורצח-עם עם הפרופסור יאיר אורון וערב-מחווה למשורר המנוח יהודה עמיחי.

 

  • מתוך מוסף הספרות של "ידיעות אחרונות".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"הספר השחור" מאת אורחן פאמוק
"הספר השחור" מאת אורחן פאמוק
צילום: עטיפת הספר
מומלצים