לבנת שוקלת לתמוך בהצעת תמיר למימון שכר לימוד

שרת החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, לימור לבנת, הודיעה הערב (יום א') שהיא שוקלת לתמוך בהצעת החוק של ח"כ יולי תמיר למימון השכלה גבוהה לכל סטודנט בישראל באמצעות הלוואות. לבנת נפגשה עם ח"כ יולי תמיר, עם יו"ר ארגון הסטודנטים, גל דאי ועם איש ההיי-טק האוסטרלי גיא שפיגלמן. מחר תגיש תמיר הצעת חוק בנושא, עם פתיחת מושב החורף של הכנסת.

השיטה החדשה "חופשי ללמוד" מתבססת על שיטת ההלוואות הקיימת באוסטרליה בהצלחה מאז שנת 1989, שהגה פרופ' ברוס צ'פמן מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. את ייבוא התוכנית לישראל יזם שפיגלמן, 33, יועץ פיתוח עסקי לתעשיית ההי-טק, שעלה ארצה בשנת 94'. התוכנית הוצגה לציבור בשבוע שעבר.

לדברי ח"כ תמיר, "ההיגיון הוא שהסטודנט יתחיל ללמוד וישלם כשיעבוד. לא נראה את הבעיות שיש היום לכל סטודנט שנאלץ לעבוד במקביל ללימודים כדי לממן אותם. זה פוגע בו ובאיכות השכלה הגבוהה. היום יש מלגות ותוכניות לחלשים, אבל אין פתרון למעמד הביניים. על-פי התוכנית הזו, אתה לא צריך להראות תעודה שאתה מסכן, כדי שהמדינה תעזור לך. אתה יכול להיות גם הבן של שרי אריסון ולקבל הלוואה. זה היגיון לאומי, כך אנחנו דואגים להון האנושי".

גיא שפיגלמן הוסיף: "באוסטרליה, תרמה השיטה בתוך עשור לעלייה דרסטית של 70% בשיעור הסטודנטים החדשים הלומדים באוניברסיטאות".

עיקרי התוכנית: הסטודנט ישלם כשירוויח מספיק

על-פי השיטה - המדינה תסייע לסטודנטים בהלוואה לצורך לימודים ובהמשך, כשסטודנטים ימצאו עבודה, הם ישלמו בהדרגה את חובם למדינה, בהתאם לגובה משכורתו ובאמצעות המוסד לביטוח לאומי. מטרות התוכנית: הגברת הנגישות להשכלה גבוהה, בעיקר בקרב האוכלוסיות החלשות, העלאת אחוז הצעירים הזוכים להשכלה גבוהה, הפניית המלגות הקיימות ותוכניות התמיכה למלגות קיום שיאפשרו לסטודנטים הישראלים להקדיש את זמנם ללימודים.

נוסף לכך, קובעים יוזמי תוכנית "חופשי ללמוד" כי יישומה יביא להגדלת התקציב שעומד לרשות פיתוח וחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית ויפנה הון נוסף למחקר.  

• כל סטודנט יוכל לבחור האם לשלם את שכר הלימוד מראש או לדחות את התשלום עד לאחר השתלבותו בשוק העבודה. גובה שכר הלימוד יעלה מהנהוג כיום, אולם בתמורה יוכלו סטודנטים לרכוש ריבית ללא הגבלת זמן ובהתאם למשכורת שהם מרוויחים.
• אם בחר הסטודנט במסלול של דחיית התשלום, הוא ישלם מראש 1,000 שקלים בלבד ואת יתרת שכר הלימוד יחזיר רק לאחר שיעבוד וישתכר שכר השווה או עולה על השכר הממוצע במשק.
• לאחר שהסטודנט יעבוד וישתכר שכר השווה או עולה על השכר הממוצע במשק, יגבה המוסד לביטוח לאומי 3.5% משכרו, עד שיחזיר הסטודנט את כל סכום שכר הלימוד ששולם עבורו.
• סטודנט שהחל לשלם ואיבד את מקום עבודתו או ירד בשכרו, או אשה שלמדה ויצאה לחופשת לידה, יפסיקו לשלם עד שיחלו להרוויח שנית שכר שווה או עולה על השכר הממוצע במשק.
  

כך לדוגמה, סטודנט המרוויח 7,000 שקלים, יחזיר מדי חודש באמצעות ביטוח לאומי 280 שקלים על פני 10 שנים. סטודנט שישתכר 10,000 שקלים, ישלם מדי חודש 400 שקלים על פני 7 שנים.

עלותה המשוערת של התוכנית למדינה היא 250 מיליון שקלים בשנה. עם זאת, גיא שפיגלמן ויולי תמיר מאמינים כי בסופו של דבר, בין 10-15 שנים התקציב יתאזן ואף יניב רווחים למדינה. 

על-פי ההצעה, לשם יישום התוכנית, יוקם תאגיד ציבורי שמטרתו להנפיק אגרות חוב למימון. הממשלה תעניק ערבות ממשלתית לאגרות החוב, ותכסה את פערי הריבית. המוסד לביטוח לאומי יגבה את שכר הלימוד משכרם של העובדים ויעביר את הכספים לתאגיד הציבורי. כל מוסד להשכלה גבוהה יקבל את הכסף מיד בתשלום מלא של שכר לימוד.