לנשנש נאשי - בין אגס לתפוח

השבוע חגגנו בבית את תחילת השנה השישית לשהותנו ביפן. זה היה בראשון לנובמבר, נזכרנו. הגענו בטיסה ישירה מ (איך לא) בלגיה, כולנו מצוננים באופן מבהיל, מה שהפך את הטיסה הארוכה ממילא לסיוט עוד יותר גדול. קראתי פעם שההמלצה לטייס, כדי להציל מטוס שנחטף, היא לנקוט בהטייה פתאומית של זוית המטוס, ואז, אם אחד החוטפים מצונן למרבה המזל, הוא עשוי למות מהכאבים. זה בערך מה שהרגשתי בטיסה הזו.

נחתנו ביפן, ואחרי נסיעה של כשעה וחצי מנריטה - נמל התעופה הבינ"ל של טוקיו הממוקם באופן מעצבן הרחק ממרכז העיר, הגיעו לביתנו החדש, השכם בבוקר, אחרי לילה ללא שינה. מיומי שעדיין לא הייתה חברה, ותיפקדה כאחראית על קליטתנו מטעם החברה, חיכתה לנו בסלון ביתנו, עם תוכנית עמוסה להכרת השכונה, מה שהיה נראה לי במצבי כמו מסע להכרת החגור. כל מה שרציתי היה לישון, שכן כשטסים ממערב למזרח, הג'ט לאג בלתי נסבל, וזה משיקולי כיוון סיבובו של כדור הארץ, כך טוענים המומחים.

אבל למיומי היתה אג'נדה משלה. היא הגישה לי בחיוך דף מודפס עם 18 שורות הכולל את כלל סעיפי התוכנית להכרת השטח ותוכנן להסתיים בסביבות השעה חמש אחר הצהריים. החוורתי.

"נתחיל בסופר השכונתי איריס סאן", היא הודיעה לי באסרטיביות. נשרכתי אחריה במעלה הרחוב מנסה להדביק את צעדיה הזריזים. הכל נראה כל כך זר ושונה. הסתכלתי סביב וראיתי רק יפנים. אפילו לא קצה צמה של גאיג'ין.

נכנסנו לסופר שנראה נקי וסטרילי, והיה קר מאוד, על מנת לשמור על טריותם המקסימלית של יצורי הים. ראיתי דגים שמעולם לא ראיתי כמותם, שקי אורז ענקיים (מי המשוגע שקונה אורז בחבילה של 5 קילו, חשבתי אז) מיני ירקות מוחמצים והמון המון מצרכים וסוגי מזון שלא היה לי שמץ של מושג מהם. צפיתי בשלל ירקות ופירות שלא ראיתי אפילו בסרטים, ביניהם מין תפוח ענק.

- מה זה מיומי סאן?

"נאשי", הסבירה חברתי החדשה, "מין הכלאה של אגס ותפוח". המחיר היה מבהיל אבל קניתי אחד לנסיון. הלכתי לישון מוקדם במיוחד אותו ערב אחרי שלל המשימות והסיורים שמיומי ערכה לי ברחבי השכונה. בשתיים בלילה התעוררתי כמו זומבי והתיישבתי במיטה באחת. הבלגי והילדים ישנו שנת ישרים. ואני? הבטן שלי פצחה במחול שדים של רעב, ובצדק בהתחשב בשעה שהייתה בצד המערבי של הגלובוס. ירדתי למטה על קצות אצבעות (מחמת הפחד מהירידות של הבלגי בנוסח "למה את עושה את זה ואחר כך את מתלוננת שאת משמינה"), והחלטתי לנשנש נאשי, שהתגלה כהפתעה מאוד מאוד נעימה.

למחרת קניתי עוד אחד או שניים ואף ניסיתי להכין מהם ריבה שהתגלתה כמופלאה. הבאתי אותה לשכנים בדלת ליד על פי הטיפ בתנ"ך שלי באותם הימים: "חוויה יפנית". התנ"ך הורה לתת לשכנים מתנת היכרות קטנה, וכך עשיתי. השכנה אמרה שמימיה היא לא אכלה ריבה כל כך טעימה. אני לא ידעתי אם היא מנומסת או שפשוט ריבת הנאשי מתקבלת מוצלחת במיוחד.

היום אני קונה נאשי כדבר של מה בכך וגם למדתי איפה לקנות אותו בזול (יש סופרים המוכרים כל פריט ב-99 ין), אבל את הנאשי ההוא הראשון שאכלתי בסתר באישון ליל אנצור לנצח.

נאשי - אגס וגם תפוח

הנאשי, או בשמו החליפי האגס האסיאתי, שונה לחלוטין מהאגס האירופאי. במקור הוא מגיע מאזור מזרח אסיה - סין וקוריאה. האגסים האסיאתיים נראים כמו תפוחים, הם מאוד פריכים עסיסיים ומתוקים ורמת החומציות שלהם נמוכה. הנאשי הוא פרי פופולרי ברוב ארצות אסיה ומשמש בהרכבת זנים חדשים של אגסים. יש שיקראו לנאשי 'אגסתפוח' ויש שיקראו לו 'אגס של סלט' בגלל התאמתו לסלטים.

ועכשיו לבשורות הטובות: חברים. יש נאשי בארץ הקודש. אתם מוזמנים לחפש אותו במרכולים. הוא יצלח למתכונים של אגסים ביין, עוגות תפוחים וטארט טאטאן. אבל אנחנו התכנסנו פה לקדם את המתכונים האסיאתיים אז הנה שתי דוגמאות:

סלט חסות תרד ונאשי

החומרים:

2 חסות משי מנוקות, שטופות, קרועות, ומיובשות

3 כוסות תרד מנוקה, שטוף, ומיובש

2 כוסות נאשי, מקולף וחתוך לפלחים בגודל של תפוז

לרוטב:

2 כפות רוטב סויה יפני

2 כפות מיץ לימון, ליים או יוזו

2 כפות מירין - יין אורז מתקתק

1 כפית שום כתוש

1/2 כפית ווסאבי (1/4 למי שפוחד מחריפות)

אופן ההכנה:

1. מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב. מניחים את עלי החסה בכלי הגשה, מעל מניחים את עלי התרד ומעל את פלחי הנאשי. יוצקים את הרוטב למעלה ומגישים מיד. מערבבים לעיני הסועדים.
   

קינוח נאשי ויוגורט

אכלתי את הקינוח הזה במסעדה על פסגת הר בעיר האקוסן המשקיפה על העמק הפרוש מלמטה והתאהבתי בו:

החומרים (ל-4 מנות):

4 כוסות נאשי מקולף ומנוקה וחתוך לג'וליאן (גפרורים)

200 גרם יוגורט

4 כפות אומשו (ליקר שזיפים יפני) אפשר להחליף באלכוהול אחר בעת צרה

שומשום קלוי לקישוט

הרכבת המנה:

בכלי הגשה יפה (למשל כוס מרטיני), עורמים ערימה של גפרורי הנאשי, יוצקים מעל כף של ליקר אומשו, מעל יוצקים רבע מכמות היוגורט, לקישוט מפזרים שומשום קלוי ומגישים מיד.

איטאדאקימאס!