נפסלה המתת חסד לחולה שנושמת לבדה

לפני חמש שנים לקתה תושבת תל-אביב בדום לב. מאז היא מרותקת למיטה ואינה מתפקדת, אך נושמת באופן עצמאי. הבוקר (יום ה') דחה נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, את בקשת משפחתה להתנתק ממכונת ההזנה.  

השופט גורן קבע כי למרות רצון משפחתה של האשה לצמצם את סבלה ולמרות הרצון לכבד את רצונה המשוער של האשה, בסופו של יום לא ניתן "להושיט לה את הסעד המבוקש" כיוון שמצבה אינו עונה על הקריטריון המרכזי שגובש בפסיקה באשר ל"חולה הנוטה למות".

האשה, כך מתברר מהדיון, סובלת מחוסר תפקוד פיזי וקוגנטיבי מלא ומצבה הרפואי קבוע. עם זאת, היא נושמת בכוחות עצמה ואינה נזקקת למכונת הנשמה. השופט גורן כתב כי להבדיל ממכשיר ההנשמה, הניתוק ממכונת ההזנה עלול לגרום למותה של האשה בהרעבה.

לפני כחצי שנה פנה לבית המשפט בעלה של האשה, המשמש גם כאפוטרופוס שלה, וביקש באמצעות עורכי הדין יצחק חושן ואהרון ערן לנתק את אשתו ממכונת ההזנה. הוא טען כי רעייתו נפגעה באופן קשה ביותר מדום לב שמנע את אספקת החמצן למוחה, ומאז היא נתונה במצב סיעודי מלא וללא קשר עם הסובבים אותה. כמו כן סיפר כי איבדה את יכולת הבליעה וחייה מוארכים למעשה באופן מלאכותי על ידי צינור הזנה המחובר באופן ישיר לקיבתה.

בבקשת המשפחה לנתק אותה מהמכונה אמרו ילדיה ובעלה כי בהזדמנויות שונות, עוד בטרם אירע דום הלב, הביעה בפניהם האם את רצונה שחייה לא יוארכו באופן מלאכותי אם תגיע למצב הזה.

בהחלטתו כותב השופט גורן כי מומחה שהעיד בבית המשפט סיפר שמאמר שפורסם במגזין רפואה יוקרתי הראה כי יש קונצנזוס מתגבש לפיו חולים הנוטים למות אינם חווים אי נוחות כאשר הזנתם נפסקת. עם זאת קבע השופט כי נושא "מידת הסבל" לא נתבאר לאשורו וכי הדברים אינם מתיישבים עם חוות דעתו בנוגע לחולה הספציפית שבה מדובר. עוד הוא מציין כי קיים יסוד סביר לכך שבמידה ותנותק ממכונת ההזנה תסבול האשה.

"גלימת השיפוט היא רחבה בכל הקשור במניעת סבל, אלא שגלימה זו היא גם צנועה ועליה להכיר במגבלותיה... מגבלותיו של המשפט מומחשות באורח ספציפי במקרים הנוגעים לשאלות של חיים ומוות המצויות בתחום הרפואי ומחייבות הכרעות שהן ערכיות ומוסריות, לא פחות משהן משפטיות", סיכם גורן. בני המשפחה הודיעו לאחר ההחלטה כי יערערו לבית המשפט העליון.