חוצפה על הכביש

ינואר 2007. אתם נוסעים בבוקר בכביש ירושלים-תל אביב ונתקלים בפקקים גדולים מהרגיל באזור מחלף שפירים. להפתעתכם, נתיב אחד של הכביש ריק כמעט לחלוטין ורק קצת אוטובוסים, מוניות ומעט מכוניות פרטיות נוסעים עליו. אתם תוהים מדוע כולם מצטופפים בשאר הנתיבים וגורמים לעומס הגדול ואז מגלים לתדהמכם שילוט בצד הכביש שאומר כי הנסיעה בנתיב המהיר כרוכה בתשלום.

תרחיש דמיוני? לא ממש. למעשה, הוא עשוי לקרום עור וגידים הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, וכולו פרי מוחם הקודח של הח"כים שלנו ושל שר התחבורה, מאיר שטרית. 

כי השבוע, מסתבר, לפי ועדת הכלכלה של הכנסת, יוכל שר התחבורה לקבל אישור מיוחד מהכנסת  להפקיע אחד מהנתיבים הקיימים בכביש ולהופכו לנתיב אגרה. ולא - זו לא מתיחה - זו האמת העצובה. מדובר בהצעת חוק לנתיבים מהירים ולרכב ציבורי שאושרה לקריאה שנייה ושלישית.

הכוונה בהצעת החוק היא לסלול בכבישים קיימים נתיבי תחבורה ציבורית חדשים, כאשר נוסעים ברכב פרטי שיהיו מעוניינים להשתמש בנתיב, יידרשו לשלם אגרת גודש. אתם קוראים נכון: אגרת גודש. זכיין שיפעיל נתיב ציבורי שכזה יידרש להפעיל חניון "חנה וסע" ללא תשלום בכניסה לנתיב, ממנו יפעלו קווי אוטובוס (בחינם) למרכז העיר אליה מוביל הכביש.

הצעת החוק, אם כן, מעניקה לשר התחבורה סמכות להחליט על הקמת נתיב חדש בכביש קיים. מי שירצה להשתמש בנתיב ולהגיע יותר מהר למחוז חפצו - ישלם. מי שלא יהיה מעוניין בכך - ימשיך לנוע בפקקים הרגילים בנתיבים הרגילים. הבעיה היא האישור שניתן לשר להפקיע נתיבים קיימים. 

על פי הודעת ועדת הכלכלה, נתיב אגרה ראשון צפוי להתחיל לפעול בינואר 2007, בכביש 20 בקטע שבין מחלף שפירים לכניסה לתל-אביב (זוכרים את התרחיש?). אם שר התחבורה אכן יחליט להפקיע נתיב קיים לטובת העניין זו תהיה חוצפה ממדרגה ראשונה.

למה חוצפה? כי כל הכבישים בארץ, למעט כביש 6, נסללו מכספי המסים שלנו. ולכן, לשלם עבור נסיעה בכביש שכבר שילמנו עליו לא מתקבל על הדעת, ומן הראוי הוא שחברי הכנסת יתכנסו לדיון מחודש ויבטלו את הסעיף הנ"ל. ואולי, מי יודע, שר התחבורה ייתן לוועדה אישור מיוחד לעשות זאת.