מחקר: לאמהות חד הוריות טוב יותר בחיים

יותר ויותר נשים בסוף שנות ה-30 לחייהן מחליטות להפוך לאמהות חד הוריות. השעון הביולוגי המתקתק, הכמיהה לילד, התנפצות הפנטזיה של המשפחה המסורתית (אמא, אבא, ילד) וההבנה שגם אם אין שותף זה אפשרי - כל אלה גורמים לנשים רבות בעולם ובישראל להחליט להביא ילד לעולם גם ללא בן זוג.

רעות (37) מדרום הארץ מדברת על הרצון שמישהו יקרא לה אמא. "תמיד חלמתי על בית, משפחה וילדים. הייתי בטוחה שזה יקרה. אבל כל מערכות היחסים שהיו לי עד היום הסתיימו בייאוש גדול. בשלב מסוים הבנתי שאני חייבת להיות מציאותית ולהתרגל למחשבה שאהיה אם במשפחה חד הורית. הבעיה העיקרית שלי היא כלכלית. אני אמנם עובדת במקום מסודר ותומך, אבל המשכורת לא ממש גדולה. גם המשפחה המורחבת שלי לא תוכל לעזור הרבה בעתיד".

אודליה (38) עדיין מתלבטת. "אני בשלב השאלות הקשות", היא אומרת. "האם זו החלטה נבונה? האם זה לא אגואיסטי ללדת ולגדל ילד ללא אבא? איך אצליח לעמוד בגידול ילד לבד? מצד אחד יש בי רצון גדול להיות אמא, מצד שני – אני פוחדת".

מחקר חלוצי, שבדק את איכות חייהן של אימהות במשפחות חד הוריות מבחירה, עשוי להרגיע את רעות ואודליה. המחקר מצא שנשים כאלה חיות טוב, ובמקרים מסוימים אפילו טוב יותר מאימהות במשפחות 'רגילות'.

אם חד הורית מבחירה היא מי שבחרה לגדל את ילדיה מחוץ למסגרת הנישואים או מחוץ למסגרת זוגית חלופית. ישנם שלושה נתיבים שבאמצעותם בוחרות הנשים האלה לממש את האימהות: יחסי מין, תרומת זרע או אימוץ.

ההחלטה ללדת ילד מחוץ לנישואים לא קלה ומלווה בלבטים רבים, אך היום צעד כזה כבר לא חריג בנוף החברתי. נשים מספרות על תהליך שאותו עוברות כמה חברות יחד. רבות מהן מכירות נשים חד הוריות ורואות שהדעות הקדומות רחוקות מהמציאות. גם הפורומים באינטרנט בנושא שוקקי חיים ומקדמים כל חברה חדשה בחיבוק גדול ומעודד.

בחירה תחת תקתוק

במחקר החדש, הראשון מסוגו בעולם, נערכה השוואה בין איכות חייהן של נשים שהן אימהות חד הוריות מבחירה לבין איכות החיים של אימהות גרושות ונשואות. כל האימהות שהשתתפו במחקר היו נשים הטרוסקסואליות בנות 30 ומעלה, שלהן עד שני ילדים. רובן חילוניות, בעלות השכלה אקדמית, עובדות במשרה מלאה ומצבן הכלכלי בינוני ומעלה.

"ההחלטה להפוך לאם חד הורית כרוכה בהתמודדות עם מגוון רחב של סוגיות", אומרת ד"ר דורית סגל-אנגלצ'ין, חוקרת במרכז לחקר וקידום בריאות האישה ומרצה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, שערכה את המחקר בשיתוף עם פרופ' יוחנן ווזנר מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. "בדרך כלל מדובר בנשים שקיבלו החלטה בצורה אחראית ושקולה, אחרי שהכינו את השטח היטב".

ד"ר סגל-אנגלצ'ין מדגישה שמחקרים שונים שעסקו באימהות חד הוריות מלמדים שהבחירה של הנשים האלה היא לרוב בהורוּת ולא במצב של חד הורות: רובן היו מעדיפות לגדל את ילדיהן במסגרת נישואים, אך לא היו מוכנות לוותר על חוויית האימהות רק משום שלא מצאו בן זוג מתאים. הבחירה שלהן משקפת הפרדה בין ההורות לבין הזוגיות, כשרוב הנשים לא מוותרות על האופציה של זוגיות בעתיד.

תהליך השינוי בדפוסי המשפחה התחיל בסוף מלחמת העולם השנייה, כשיותר ויותר נשים יצאו לעבוד בחוץ. המצאת הגלולה למניעת הריון היתה עוד אבן דרך. אבל השינוי המשמעותי במבנה המשפחתי המסורתי התרחש בסוף המאה הקודמת, עם לידתה של תינוקת המבחנה הראשונה בשנת 1978, שגרמה לרעידת אדמה מחשבתית בכל הנוגע לפוריות האדם.

התפתחות טכנולוגיית ההפריה המודרנית, שמאפשרת לנשים להרות וללדת ילדים גם ללא התקשרות אינטימית עם בן זוג, לצד השתרשות של ערכים שדוגלים בשוויון זכויות ובהגשמה עצמית, ובמיוחד הגברת העצמאות הכלכלית והחברתית של הנשים – כל אלה השפיעו רבות על דפוסי המשפחה והנישואים בארץ ובעולם. נשים בעלות עצמאות כלכלית יכולות להרשות לעצמן להיות בררניות יותר בבחירת בן זוג, לעזוב נישואים כושלים ואף לגדל ילדים ללא נישואים.

יותר שולטות בחייהן

מחקרם של ד"ר סגל-אנגלצ'ין ופרופ' ווזנר בחן את המרכיבים הפסיכולוגיים, הפיזיים, החברתיים והערכיים של איכות החיים של האימהות החד הוריות מבחירה, בהשוואה לאלה של אימהות נשואות וגרושות. כ-200 אימהות ישראליות נשאלו באיזו מידה הן מצליחות להגשים את רצונותיהן האישיים, להשתחרר מלחצי היומיום, ליצור לעצמן תנאי חיים נוחים, לחוש בריאות גופנית, ליצור חברויות קרובות, להרגיש שייכות לסביבתן, להביע את הערכים והאמונות שלהן ועוד.

התוצאות לא לגמרי הפתיעו את החוקרים. בכל התחומים נמצא דמיון בין שלוש קבוצות המחקר. אבל גם החוקרים הופתעו כשניטרלו את שני התחומים הבעייתיים – מצב כלכלי ומעורבות הורית, שבהם נמצא יתרון ברור לאימהות הנשואות – ואז התקבלו תוצאות שונות לחלוטין. "כשעשינו את השינוי הזה התברר לנו שאיכות החיים של האימהות החד הוריות מבחירה גבוהה באופן משמעותי מזו של האימהות הנשואות בכל המרכיבים של איכות החיים", אומרת ד"ר סגל-אנגלצ'ין.

"היתרון המרכזי מנקודת מבטן של האימהות החד הוריות טמון בכך שהן יכולות לבנות את חייהן בהתאם לרצונותיהן האישיים וללא פשרות. רבות מהן חשות שאילו נישאו היו נאלצות לוותר על החופש האישי כמו גם על השליטה על עיצוב חייהן וחיי ילדיהן".

"לשמחתי אני לא לבד", אומרת הדר (38), אם ליובל בן ה-3. "אני אמנם אם במשפחה חד הורית, אבל אני ובני חיים בביתנו ביחד בשלווה ובשקט. אין מריבות, אין ויכוחים ואין פשרות. אני הקובעת היחידה בבית ובמשפחה. אני קובעת איך אנחנו חיים והיכן בני יתחנך ואחראית על כל ההחלטות הגדולות והקטנות בלי שאצטרך לתת דין וחשבון לאף אחד".

גם בתחום החברתי חלק מהאימהות החד הוריות מבחירה חשות שמצבן טוב יותר מזה של נשים נשואות. בעוד שאימהות נשואות רבות מסתמכות על בן הזוג כעל מקור תמיכה עיקרי, וכשהוא מאכזב הן נשארות ללא תמיכה מספקת – רוב האימהות החד הוריות מבחירה מרפדות את עצמן בקשרים חברתיים עוד לפני האימהות ונהנות ממעגלים רחבים ותומכים.

אצל גילה, אם חד הורית לשירה בת השנתיים, ההתנסות בחיי הזוגיות הובילה למסקנה שלבד זה בטוח יותר. "אין עליות וירידות כמו בגלגל ענק ביריד", היא אומרת. "אני לא צריכה לבזבז אנרגיות בניסיון לפענח את בן הזוג, להבין למה הוא מתכוון, מה הוא חושב ומה הוא מרגיש. אני לא צריכה 'לעבוד' על היחסים, לנסות לשמור על שלום בית. ובעיקר אני לא צריכה לחשוש מה יהיה בעתיד, אם הזוגיות שלנו תשרוד או שאחד מאיתנו יעזוב".

הקושי העיקרי: כלכלי

אבל לא הכל ורוד. למרות שהאימהות החד הוריות מבחירה מודעות לרווחים שנלווים לסגנון חייהן, הן מדברות על מציאות יומיומית קשה. רובן סיפרו במהלך המחקר על תחושות קשות בכל הקשור לתחום הכלכלי והגדירו אותו כבעיה המרכזית בחייהן, נקודה לא מפתיעה שכן מרביתן לא מקבלות סיוע כלכלי מאבות ילדיהן.

העול שהן נושאות על כתפיהן כמפרנסות יחידות קשה מנשוא, והחשש מנסיבות בלתי צפויות, כמו אובדן מקום העבודה או חולי מתמשך, שעלולות לערער את בטחונן הכלכלי, מטריד אותן מאוד. בשונה מאימהות נשואות רבות, האימהות האלה לא יכולות להרשות לעצמן לקחת פסק זמן ממקום העבודה או לצמצם את היקף משרתן בשלבים המוקדמים של חיי ילדיהן. הן נאלצות לחזור לעבודה מיד בתום חודשי חופשת הלידה, גם אם הן חושבות שעדיף היה לילדן ולהן שהן היו נשארות עוד תקופה בבית.

הן מספרות על עומס רגשי כבד בכל הקשור בעובדה שהן נושאות בגפן את מכלול המטלות שקשורות בגידול הילדים, וכמהות לסיוע ולתמיכה בזמנים קשים, כמו גם לשותף שיחלוק איתן את החוויות השוטפות ואת רגעי האושר של ההורות.

"נראה שהקושי הכלכלי והיעדר סיוע שוטף של בן הזוג בגידול הילד המשותף לא מאפשרים ליתרונות שגלומים בסגנון חייהן של האימהות החד הוריות לבוא לידי ביטוי מקסימלי באיכות חייהן", אומרת ד"ר סגל-אנגלצ'ין. "הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שאיכות חייהן מתגלה כגבוהה מזו של האימהות הנשואות רק אחרי נטרול ההשפעה של הקשיים האלה על מציאות חייהן".

הדמיון שהתגלה בין שלוש קבוצות המחקר באיכות החיים יכול ללמד על כך שלמבנה המשפחתי כשלעצמו תרומה מועטה להסבר איכות החיים של אימהות שהן בעלות משאבים אישיים גבוהים. ייתכן שהמשאבים האישיים הגבוהים, שמרחיבים את אפשרויות הבחירה של הנשים האלה בתחומי חיים שונים, חשובים יותר לאיכות חייהן מאשר הסטטוס המשפחתי שלהן.

ואכן, מחקרים רבים מצביעים על חשיבות המשאבים האישיים לאיכות החיים של אימהות. עם זאת, המחקר הזה מצביע על כך שמשאבים אישיים, גבוהים ככל שיהיו, לא יכולים להוות תחליף ליתרונות שיש לשותפות ההורית עבור האימהות.

הפתעה נוספת התגלתה לחוקרים כשנמצא שבכל שלוש הקבוצות איכות החיים בתחום הפסיכולוגי היתה נמוכה ביחס לשלושת התחומים האחרים שנבדקו. נראה שאימהות, ללא קשר למצבן המשפחתי, משלמות מחיר נכבד ברמה האישית כשהן עובדות במשרה מלאה ומטפלות בילדים צעירים. הלחצים והקונפליקטים נותנים את אותותיהם ומשפיעים לרעה על בריאותן הפסיכולוגית.

מספר הולך וגדל

מספרן של המשפחות החד הוריות נמצא בעלייה מתמדת. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש היום בישראל כ-103 אלף משפחות חד הוריות, עם 178 אלף ילדים עד גיל 17. בראש 91% מהמשפחות החד הוריות בישראל עומדת אישה. מספר האימהות הרווקות הוכפל והגיע ב-2003 ל-12,600. קצב הגידול של המשפחות החד הוריות ב-6 השנים האחרונות כמעט כפול מקצב הגידול של כלל המשפחות. הצפי בקרב החוקרים ואנשי המקצוע הוא שהתופעה תלך ותגדל בעתיד הקרוב.

הגברת המודעות לקשיים הפוטנציאליים, סבורה ד"ר סגל-אנגלצ'ין, תאפשר לנשים ששוקלות את האפשרות של חד הורות להתמודד איתם מבעוד מועד, ובכך למזער את הפגיעה באיכות חייהן בעתיד. ייתכן, למשל, שהעלאת המודעות למחיר שנלווה להיעדר מעורבות של האב תוליך אותן לבחירת נתיב למימוש האימהות שבו ישנה סבירות גבוהה יותר למעורבות הורית של האב בעתיד (כגון תרומת זרע של תורם מוכר), או לחלופין לגייס מראש דמויות חלופיות שייקחו חלק פעיל בגידול הילד.

כמו כן מוסיפים החוקרים נקודה נוספת שעלתה ממחקרם: עד היום נטו להתייחס לקבוצת החד הוריות כמקשה אחת. אבל מהמחקר עולה שההכרה בשונות שקיימת בקבוצה הזו יכולה וצריכה להפחית את הדעות הקדומות בכל הקשור אליה ואף לשנות את הנטייה להתמקד בהיבטים השליליים של החד הורות.