40 סיבות לפתק לבן
אני מציע לשקול ברצינות לשים בבחירות הקרובות פתק לבן בקלפי. הנה רשימה חלקית בלבד של סיבות טובות לעשות כן - אתם מוזמנים להוסיף
אין לנו באמת למי להצביע. בבחירות הבאות עלינו לרעה, אני מציע לשים פתק לבן. למה?
1. כי פתק לבן הוא מחאה ברורה שנספרת ומתועדת, גם אם רשמית הוא נחשב פתק פסול. מנגד, אחוזי הצבעה נמוכים ניתנים לפרשנויות שונות, כמו אדישות או עצלות להצביע.
2. כי הפוליטיקאים שלנו מכל המחנות מושחתים עד העצם.
3. כי הפוליטיקאים מזמן גם איבדו את הבושה.
4. כי במגירות כבר מונחים מכרזים תפורים עבור התורמים של הפוליטיקאים.
5. כי נבחרי הציבור שלנו הפכו את הכנסת לעיר מקלט של עבריינים באי-רצונם לוותר על החסינות הפרלמנטרית, שניתנה להם במקור כדי לתפקד כמחוקקים ללא מורא, ולא כעבריינים ללא מורא.
6. כי עושה רושם שנבחרי הציבור שלנו מפגינים נוכחות פחות במליאת הכנסת ובוועדות ויותר בשמחות פרטיות של חברי מרכז. רובם אפילו לא טורחים לעשות את עצמם עסוקים.
7. גם הליכוד וגם העבודה לא מפסיקים לחזר אחרי המפלגות החרדיות.
8. כי כל המפלגות החילוניות מבלבלות לנו את המוח על ההבדלים המדיניים ביניהן, אך בפועל, בעבודה מדברים יותר על הצורך בנסיגות ובליכוד מבצעים אותן.
9. כי גם מבחינה כלכלית כבר אין הבדל ממשי בין הליכוד והעבודה, והממשלות של שתי המפלגות יחד רוב הזמן הפריעו לכלכלה. ואל תתרגשו מבחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה. בתקופת בחירות, המפלגה השלטת יודעת לנהל כלכלת בחירות כדי "להטיב עם העם". את החשבון כולנו פורעים אחרי הבחירות.
10. כי הם מבזבזים כספי ציבור על תעמולת בחירות, במקום פשוט לתת לנו לקרוא את המצע. להסביר למה להצביע עבורם לוקח חמש דקות, להסביר למה לא להצביע לאחרים לוקח עוד חמש. שאר הזמן מוקדש לקשקושים, גימיקים ועלבון לאינטליגנציה שלנו.
11. כי גם אם נקרא את מצע המפלגה, כולם יודעים שהוא לא יתבצע, אפילו לא למראית עין. אז למה לטרוח?
12. כי ריבוי פתקים לבנים בבחירות יפריע למפלגות קיקיוניות לעבור את אחוז החסימה. ואם מפלגות גדולות לא מספקות את הסחורה, הקטנות כן?
13. כי ה"פתרון" של הימין לסכסוך הוא התנחלויות, כאשר במציאות לא התבצעו צעדים משלימים הכרחיים להצלחת היוזמה, כמו נהירה המונית של ישראלים, טרנספר של ערבים והחלת הריבונות. במצב זה, ההתנחלויות היו ויישארו עסק כושל ובזבזני שסופו הוא רק עניין של זמן. למרות כל הרטוריקה המתלהמת.
14. כי עושה רושם שבסוגייה הפלסטינית, בשמאל לא הבינו עדיין עם מי יש לנו עסק. בהזדמנות היחידה שהייתה להם הם הפיקו את הסכם אוסלו, אשר עם כל האומץ והרצון הטוב, רק דחה את הדיון בבעיות הקשות של ירושלים, גבולות הקבע והכי קשה - זכות השיבה; אלה אמורים לעלות לדיון רק בסוף התהליך, כלומר: אחרי שישראל כבר שילמה את המחיר, ביצעה את הנסיגות ואיבדה את קלפי המיקוח.
15. כי בניגוד לרושם שמנסים ליצור בשמאל, את התומכים בצד הפלסטיני בוויתור על זכות השיבה אפשר לאסוף במיניבוס אחד.
16. כי מבחינת הפלסטינים, כל המקומות שמהם יצאו פליטים הם שטח כבוש, וזכות השיבה תתממש בחזרתם אליהם. כלומר, אין מה לדבר על פתרון סופי אמיתי, ואף מפלגה משום מחנה פוליטי לא תפתור את הבעיה הזאת כשתהיה בשלטון. למרות זאת הם ממשיכים לבלבל לנו את המוח בתעמולה על ה"פתרונות" שלהם: התנחלויות, חזרה לגבולות 67' וכדומה. ההבדלים המדיניים בין המפלגות הם בסך-הכל הבדלים של משאלות לב והזיות.
17. כי מדי בחירות אנו נדרשים שוב ושוב לבחור בין נבלה לטריפה.
18. כי כל מפלגה שתנצח בבחירות תהיה זקוקה לארצות-הברית באותה מידה.
19. כי כל מפלגה שתנצח בבחירות תאלץ להתמודד עם איום הגרעין האיראני.
20. כי כל מפלגה שתנצח בבחירות תאלץ להתמודד עם הטרור באותו אופן.
21. כי אף מפלגה לא מתכוונת באמת לנסות לפתור את בעיית האלימות בחברה.
22. כי אף מפלגה לא מתכוונת באמת לנסות לפתור את בעיית תאונות הדרכים או הפקקים הגדולים. וזאת למרות המסים הכבדים שנהגים תמיד משלמים על מכוניות ודלקים.
23. כי בעולם המודרני המשתנה כל-כך מהר, חייבים להשקיע את רוב המשאבים בהשכלה מודרנית לצעירים ובהסבות מקצועיות למבוגרים. אף מפלגה לא הרימה את הדגל הזה.
24. כי מפלגות סקטוריאליות דואגות רק שבוחריהן יקבלו כמה שיותר מהמדינה, במקום שיתרמו כמה שיותר למדינה.
25. נסו לחשוב מה רציתם שיקרה בעקבות הצבעותיכם בעבר והשוו עם מה שקיבלתם בפועל. לאורך כל השנים. נכון שלא מדובר כאן בתקלה מקרית?
26. כי אפילו דיני נפשות, כמו הקמת גדר ההפרדה לצמצום חדירתם של מתאבדים, עוכבו מסיבות פוליטיות.
27. כי פתק לבן יכניס ללחץ אמיתי את הפוליטיקאים.
28. כי שנים ממשלות משני המחנות נענו ללחצים פוליטיים והגדילו את ההקצבות למגזרים שונים שעודדו בטלה וכלכלה שחורה.
29. כי כאשר כבר בוצע קיצוץ חד בהקצבות, לא הוגדלו במקביל מספר מקומות העבודה, כך שהעוני רק הורחב והועמק. הקיצוץ גם היה ללא הבחנה בין בריאים המסוגלים לעבוד לבין חולים נכים וזקנים. שר האוצר שהפליא לעשות זאת הזדרז להתפטר יום לפני פרסום דו"ח עוני מזעזע. ההתפטרות הייתה, איך לא, מסיבות אידאולוגיות...
30. כי בעוד שבשנים האחרונות הממשלות הולכות לכיוון של הפרטה, קרי: מתחמקות בהדרגה מאחריות כלפי אזרחי המדינה, זה לא מפריע להן להמשיך לגבות מסים גבוהים. העודף שנוצר הולך למטרות פוליטיות שהשתיקה יפה להן, עד לחשיפה בדו"ח מבקר המדינה. וגם אז אף אחד לא מתייחס אליו ברצינות.
31. כי החומר האנושי שיש לנו בפוליטיקה מידרדר בעקביות. רבים מהם, בנוסף לשחיתות, הם גם לא משכילים וחדלי אישים.
32. כי אף מפלגה לא ראתה לנכון לפעול להפניית משאבים לאומיים ואוכלוסייה יהודית לגליל ולנגב. מצידם, שנמשיך להצטופף, להיחנק ולהיתקע בפקקים בגוש דן. ובמקביל, שנמשיך להצביע בשבילם עבור ה"פתרון" שיש להם לבעיה הפלסטינית.
33. כי אף אחד לא מציג לנו יעדים לאומיים ברורים עם התחייבות ללוחות זמנים.
34. כי תאוות השלטון והבצע של נבחרי הציבור שלנו מאפשרים לבעלי ההון לשלוט במשאבי המדינה ובמערכת הפוליטית.
35. כי הם לא מרסנים את הבנקים ומאפשרים להם לקחת עמלות גבוהות יותר מפשוטי עם ונמוכות יותר מעשירים, וכן לגבות ריבית חובה על חריגה גבוהה פי 10 מריבית זכות על תוכניות חיסכון. וזאת כאשר האינטרס הלאומי הוא שאזרחים יחסכו כמה שיותר. כמה צריך לשלם עבור גוף שבסך-הכל שומר לנו על הכסף, ובינתיים משחק איתו ומשאיר לנו רק פירורים?
36. כי הגענו למצב שמי שעושה מילואים הוא מיעוט פראייר.
37. כי המינויים הפוליטיים במשרות ציבוריות עברו מזמן את גבולות הסביר והפכו לאחד מעמודי התווך של השחיתות במדינה. הטענה הנגדית של "משרת אמון" היא דווקא נכונה; רק כך אפשר לסמוך על העובדים שלא יחשפו את השחיתות במשרד.
38. כי חברי-הכנסת אינם מספקים לנו דיווח על מה הם בדיוק עשו ב-4 השנים ששלחנו אותם. למה? או כי לא עשו, או כי עדיף להם שלא נדע מה עשו.
39. כי רוב נבחרי הציבור שלנו לא פועלים באמת למעננו בחיי היום-יום. וכשהם פועלים, זה לא ברמה הממלכתית אלא כפרוטקציה אישית. אין להם עניין לפעול למען אנשים שלא סביר שיצביעו בשבילם.
40. ההזדהות עם נבחרי הציבור שהצבענו עבורם היא או סקטוריאלית (לפעול למען הסקטור שלנו ולדפוק סקטור אחר), או עקב הסכמה מעורפלת בשאלה איך פותרים את הבעיה הפלסטינית. פלא שבעצם אנחנו לבד מול כל המנגנונים הגדולים, מבלי שידאגו לנו?
עוד רעיונות?
רוני קליין כותב ספרי הדרכה לתוכנות פיננסיות, מרצה בחוגי "ויצו" ומפרסם מאמרים פובליציסטיים ברשת.
לפנייה לכתב/ת 
