שתף קטע נבחר

טוסקנה שלא היכרתם

דרומית לסיינה מתחבא אחד העמקים היפים והפחות מתויירים של טוסקנה - ואל ד'אורצ'ה. טלי חרותי-סובר טיילה בין חוות שהפכו למלונות, כפרים שנותרו כשהיו, מנזרים ששומרים על הגחלת ויקבים שמקפידים על התוצרת

סיינה, פירנצה, סאן ג'ימיניאנו - ההמלצות חזרו על עצמן פעם אחר פעם. למרות תמימות הדעים בין כל המקורבים וכל הספרים, החלטנו, בני כפר שכמונו, להישאר באזורים הפתוחים של טוסקנה ויצאנו לטיול בלתי מתוכנן בעליל בחיפוש אחרי כפר קטנטן ויפה, שבפיאצה שלו נוכל לשבת שעות ולא לעשות כלום. 

 

הכפר שעל צלע ההר

 

קסטליונה ד'אורצ'ה (Castiglione d'Orcia) משקיף על עמק ד'אורצ'ה היפהפה שנמצא דרומית לסיינה. רק כ-600 תושבים גרים בבתי האבן, שחלקם נבנו עוד בימי הביניים. הסמטאות צרות, הכבישים הפנימיים מרוצפים באבן ועציצי חרס עמוסי גרניום פורחים בכל פינה. כיוון שקסטליונה הוקם על גבעה, מחייב הסיור בין הסמטאות אימוץ קל של שרירי הרגליים, אבל השקט, הנוף והאסתטיקה הופכים אותו לכדאי. בשנים

האחרונות הפך הכפר למקום מפלט של עירוניים שרכשו במקום בתי קיץ ומציפים אותו במהלך יולי אוגוסט. כדי מאוד להגיע קצת אחרי העונה.

 

אחרי הטיול הרגלי, פשוט מתבקש לשבת לנוח בבית הקפה הקטן שבפיאצה המקומית. מתוך התפריט, העטוף בבד וכתוב בכתב יד, הזמנו שתי כוסות אספרסו ושני כריכי גבינת פקורינו מקומית. חצי שעה (מדוד, על השעון) לקח לבעל המקום הצעיר והחביב להביא לנו את מבוקשנו, מה שאולי מוכיח יותר מכל את הקצב המקומי.

 

בינתיים ישבנו על ספסלי האבן והבטנו במזרקה שריקדה לה במרכז הפיאצה. על הספסלים שלצידנו ישבו קשישות הכפר, כל אחת על מרבדה הקטן והפרטי (המגן מן הסתם על חלקים אחוריים מקרירות האבן). כשעברו לפטפט על ספסל אחר לקחו את המרבד איתן.

 

בעודנו סופגים את המקומיות והשמש, תהינו בקול האם נלך לבקר במבצר הגדול שהגן מאז המאה ה-13 על הכפר. כמה שמחנו לשמוע שמקום משתפץ בימים אלה. מי צריך מבצר ומלחמות אל מול היופי הזה?

 

המנזר שבעמק

 

הדרך מקסטיליונה ד'אורצ'ה למנזר סנט אנטימו (Abbazia Di Sant Antimo) עוברת בתוך יער ירוק. המוני ערמונים עטופים בקליפתם הקוצנית נחו בצד הדרך, מתחת לעצים הגבוהים. הנופים, שהתגלו מאחורי כל עיקול בכביש הצר, העתיקו נשימה.

 

עמוק בתוך העמק המנוקד שדות חיטה צהובים, נח מבנה אבן עצום שראשיתו כבר במאה התשיעית. משך 600 שנה היה המקום מרכז דתי חשוב עד שירד מגדולתו. היום חיים במקום רק שמונה נזירים, שמתאספים בכל יום בשעה 12:30 למיסה ייחודית. צלצול

פעמונים מכנס אותם (ואת המבקרים) בתוך הכנסייה הגדולה, שמרשימה בפשטותה. הקירות עשויים אבן חשופה, התקרה גבוהה במיוחד, הספסלים מעץ. הכנסייה כמעט ואינה מקושטת - אין ויטראז'ים או איקונות מזהב.

 

הנזירים, לבושים גלימות לבנות, התיישבו ארבעה מול ארבעה והחלו לשיר מזמורים. אלה שישבו בצד ימין שרו שורה, ואלה שמולם ענו. הדבר חזר על עצמו כל כך הרבה פעמים עד כי יכולנו לפזם ביחד אתם. מידי פעם עצרו את הזמר וישבו ישיבה שקטה ומהורהרת, תוך בהייה אינטנסיבית בקירות ובתיקרה. סוג של מדיטציה עם צלב. אחרי חצי שעה הסתיים הטקס ואנו יצאנו חזרה לאוויר העולם מבלי להפסיק לזמזם.

 

ניתן להגיע למנזר גם בטיול רגלי שנמשך כארבע שעות. הסיור מתחיל בעיירה הנהדרת מונטאלצ'ינו (Montalchino) ומסתיים במנזר. הדרך, העוברת בין שטחים מיוערים, פלגי מים, בתי חווה וכרמים, מסומנת כולה וגם המתעקשים לא יצליחו להתברבר. רוב המסלול הוא במדרון נינוח, חלקים בעלייה. המסלול אינו מיועד רק למיטיבי לכת אך לא יתאים למפונקים. בחזרה לעיר ניתן להגיע בעזרת אוטובוס החולף אחת לשעה במקום.

 

דרך הטעימות

 

עשרה קילומטרים של יופי מקשרים את סנט אנטימו לכפר המתוק סנט אנג'לו אין קולה (Sant Angello In Colle). מדובר בדרך עפר טובה עליה ניתן לנסוע או ללכת רגלית, העוברת בין עשרות בתי חווה שכולם מציעים שמן או יין לטעימה. שלא במהלך העונה יהיו חלקם סגורים לקהל, אך אם תבקשו יפה יסכימו בדרך כלל לפתוח את החנות הצמודה, ולתת לטעום ולקנות

מהתוצרת. כדאי במיוחד לעצור ביקב ליסיני (Lisini) המפורסם באיזור כולו ביין הברונלו המיוצר במקום למעלה ממאה שנה.

 

בקצה הדרך, גבוה-גבוה, נח הכפר סנט אנג'לו אין קולה כבר כ-900 שנה. מספר תושביו לא עולה על 180 איש, ובניגוד לכפרים אחרים בטוסקנה, הוא אינו מתויר בעליל ואין בו בתי מלון או אתרים הקורצים לזרים. מומלץ מאוד למי שמחפש לבלות כמה שעות בכפר טוסקני "אמיתי", ליהנות מאוויר נפלא, נוף, אוכל בטרטוריה מקומית ושיחות (בעזרת הידיים בעיקר) עם מקומיים.

 

חוות מומלצות

 

במהלך הביקור בעמק ד'אורצה פגשנו שני בתי חווה נפלאים שהיו שונים מאוד אחד מהשני. 

 

Poggio Covili ניצב בקצה שדרת ברושים ארוכה. בית החווה הוא בן 500 שנה אך מאובזר היטב לבילוי

רומנטי ומתאים מאוד לבילוי משפחתי. בחצר רחבת הידיים דשא מטופח ובמרכזו בריכה. השוחים בה יכולים להשקיף על נוף העמק המדהים הנפרש למרגלות הבית. לרווחת המבלים גם פינת ברביקיו ופינות ישיבה.

 

בתוך המבנה ארבע סוויטות בגדלים שונים. רצפת טרה קוטה, תקרה גבוהה ומרובת קשתות הנתמכת על ידי קורות עץ עבות, רעפים מחימר צבעוני, תריסים מעץ ובסלון אח פתוח. המטבח כולל כלי אוכל מכל הסוגים, תנור, מקרר ומדיח.

 

יתרונה של החווה בקרבתה לעיירה היפה פיאנצה (Pienza) שם ניתן לערוך קניות. 75 יורו לזוג ללילה. בקיץ מושכר המקום לשבעה לילות בלבד (520 יורו לזוג, 950 יורו לרביעייה, 1,050 יורו לשישה אנשים).

 

Podere Sante Marie, אחוזת סנטה מריה, ממוקמת בשוליה של העיירה מונאלצי'ינו, בקצה דרך עפר בת כשני קילומטר ובמרכזם של 40 דונם יער וכרמים. בקומה העליונה של הבית גרים האיכר ואשתו, ואילו הקומה התחתונה חולקה לשני חדרים נפרדים ורחבי ידיים. לשני החדרים רחבה מרוצפת משותפת, ובה פינת ישיבה וערסל זוגי, עליו אפשר להתנדנד בנחת כשצופים בשמש השוקעת אל העמק.

 

את הקפה מספקת אשת האיכר (שאינה דוברת אנגלית) שעסוקה בקטיף פירות וירקות וייבושם לחורף. את האינפורמציה על האזור מספק האיכר - כורם שעושה ברונלו מצוין, שולט באנגלית ושמח לתת טיפים.

 

חסרונו של החדר הוא בכך שלא ניתן לבשל שם, אך הקירבה למונטאלצ'ינו, הנוף הנפלא והגינה המקומית עמוסת שיחי הלבנדר והרוזמרין, מחפים על כך. המחיר: 60 יורו ללילה לזוג.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פודרה סנטה מריה. גינת לבנדר
צילום: טלי חרותי סובר
קסטליונה ד'אורצה. עציצי גרניום
צילום: טלי חרותי סובר
מומלצים