בית אשל: שדה וקרב בערבות הנגב

בשנת 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התקבלה במוסדות היישוב העברי בארץ ההחלטה להקים שלוש נקודות מצפה בנגב כהתרסה נגד מדיניות הספר הלבן וכדי לבחון היתכנות התיישבות חקלאית בנגב.

ממזרח לבאר שבע הוקמו רביבים, גבולות ובית אשל. באותן שנים נעדר דרום הארץ ממפת ההתיישבות עברית, היישוב היחיד באזור היה בארות יצחק, מדרום לעזה. 

חומרי בנייה לבניית המצפים הובאו על גבי גמלים. בתמונה למטה: בניית חומת אבן למסביב לבית אשל. 

גרעין של בני נוער, חברי תנועת השומר הצעיר, סייע בהקמת היישוב שהלך והתפתח, ותוך חמש שנים הצמיח ענפי חקלאות מדברית וגם משפחות חדשות וילדים. 

ביקור הנציב העליון, הלורד גורט (במדים), משמאלו לורד אסקויט, מושל מחוז באר שבע. 

מבקרים שבאו לבית אשל נדהמו למראה הילדים ולולי התינוקות בלב המדבר. 

תזמורת המשטרה הבריטית אשר נגניה היו יהודים, הגישה קונצרט לחברים. 

 החצר הפנימית של היישוב. 

כך ראו תושבי באר שבע את בית אשל: שדות חיטה ובאר של מים יקרים.

ב-20 בחודש מאי 1948, בבת אחת, הכל השתנה. הצבא המצרי שפלש לתחומי ארץ ישראל השתלט על באר שבע והחל להפגיז בתותחים את בית אשל. 

החברים והחברות הבינו שכדי לשרוד עליהם לעבור לחיות בביצורים ומכסות-עפר מוגנות. וכך, במשך חצי שנה התבצר היישוב והחזיק מעמד תחת הפגזות בלתי פוסקות מצד הפולש המצרי.

בתמונה למעלה: הנשק "הכבד" היחידי - מרגמה 3 אינץ' עם 10 פגזים. למטה: בונקר המטבח והמאפייה. 

באוקטובר 1948, אחרי שצה"ל כבש את באר שבע במבצע "יואב " ופרץ את המצור המצרי על האיזור, נותר בית אשל שמעל לשוחות ולביצורים הרוס לחלוטין. 

 דוד בן-גוריון ופולה מבקרים בקיבוץ שנפגע בקרבות: 

בתום המלחמה החליטו החברים להקים יישוב חדש בעמק יזרעאל – מושב היוגב. שרידי בית אשל ניצבים היום, מטים לנפול ומוזנחים , ליד אזור התעשייה של באר שבע. גוף ציבורי שהוקם למטרה זו פועל לשימור המקום.

• את אוסף הצילומים ליקט ושמר דן בראון, שהיה "מוכתר" בית אשל. כיום בראון הוא חבר היוגב ומרכז את ארכיון המועצה האיזורית "עמק יזרעאל".
  

• לצפייה במסעות קודמים בעבר - לחצו כאן