תערוכה בינ"ל נגד "חומת ההפרדה"

אחרי חודשים ארוכים של הכנות סופסוף זה קורה. תערוכת "שלוש ערים נגד החומה", בהשתתפותם של 63 יוצרים ישראלים, פלסטינים ואמריקנים מתחומי אמנויות הווידאו, הקומיקס, הציור, הצילום, המיצג והמיצב, תפתח היום (ה') במקביל בבית האמנים בת"א ובגלריית ABC No Rio בניו-יורק. בגלריית אל-חלאי ברמאללה, שתארח אף היא את התערוכה, החליטו לדחות את הפתיחה החגיגית בשבוע לאחר שהיצירות שנשלחו מארה"ב עוכבו על ידי המכס הישראלי.

עבודה של אמיתי סנדי‏

1

2

3

4

5

"כל העבודות הגיעו מארה"ב לבן גוריון כבר לפני שבוע אבל במכס החליטו לעכב אותן מסיבות ביורוקרטיות. מארגני התערוכה ברמאללה – טייסיר ברכאת וסלימאן מנסור - החליטו לדחות את הפתיחה בשבוע על מנת שלא לוותר על היצירות", אומר המעצב הגראפי רונן אידלמן, ממארגני התערוכה. אידלמן, עורך מגזין התרבות המקוון "מארב", הוא אחד מארבעת המארגנים הישראליים של התערוכה לצד האוצרת גילי קרז'בסקי, העיתונאית רותם רוזנטל והסטייליסטית גבריאלה רון.

מטרת התערוכה היא לקבץ יחדיו אמנים פלסטינים, ישראליים, אמריקניים ואירופאים לתערוכה נגד "חומת ההפרדה". כל אחד מהאמנים המשתתפים בתערוכה מיוצג בכל אחת מהערים השונות בה היא מתקיימת. "החומה הורסת את הרוח האנושית. חיים רוחניים ותרבותיים לא יכולים לשרוד תחת תנאים שכאלה ואנו, כאמנים, רואים הכרח להילחם בפשע הזה באמצעים העומדים לרשותנו".

לדברי אידלמן, את התערוכה יזמו האמנים האמריקנים בשל המימון שמעניקה מדינתם לפרויקט. "אמנות חייבת להתייחס למציאות וחומת ההפרדה היא נושא שראוי להתייחס אליו ולהתמודד איתו", הוא אומר, "התערוכה מציגה שפות שונות ומעניין לראות את השוני בין ההתייחסות של האמנים הישראלים, הפלסטינים והאמריקנים לנושא. אני חושב שהישראלים הרבה פחות חד משמעיים, מעדיפים לגעת ולא לגעת ומשתמשים לא מעט בציניות. העבודות האמריקניות הרבה יותר ישירות ולוקחות עמדות ברורות. אצל האמנים הפלסטיניים באופן מפתיע יש לא מעט אבסטרקט והתעסקות בחומר. הדהים אותי בעיקר לגלות שלמרות שהמרחק בין ירושלים לרמאללה הוא רבע שעה נסיעה, יש באופן מובהק שתי שפות אמנות שונות לחלוטין שמוצגות בתערוכה. החומה היא לא רק פיזית אלא חומה תרבותית שלמה בין אנשים שגרים במרחק הליכה זה מזה.

חומות מפרידות בין תרבויות ולכן על אחת כמה רב השיח הזה חשוב".

לשכב עם הזר

המאייר ויוצר הקומיקס, אמיתי סנדי, המציג בתערוכה אומר: "זה ניסיון לצעוק דרך האמנות שלנו. זה סוג קצת אחר של מחאה מאשר לצאת להפגנות אבל אנחנו מאמינים שהיא אפקטיבית לא פחות. אני לא חושב שיהיה נכון לדבר תוצאות מיידיות בשטח ובכל זאת המטרה היא להיות קול קורא. בעבודה שלי, שלא קשורה לחומה במישרין אלא בעקיפין, אני מציג בחורה יהודיה עם גבר ערבי תחת הכותרת: 'אני מזדיינת עם ערבים'. הרעיון נולד מהפגנות שמאל שבהם השתתפתי בהם נוכחתי לדעת שתמיד יהיה זה שיעבור ויצעק לנו 'לכו, יא מזדיינים עם ערבים'. אני הייתי רוצה לחיות במדינה שבה גם אם אדם שונה ממך ובא מתרבות אחרת זה יהיה בסדר לשכב איתו, לאהוב אותו. אני לא חושב שהייתי יכול במציאות הנוכחית לקחת זוג אמיתי של יהודיה וערבי שיסכימו לומר את זה בגאווה בלי לפחד שירצחו אותם. אני מודע לזה שהכרזה פרובוקטיבית, אני עובד על הפחד הקמאי של כל אב יהודי שהבת שלו תזדיין עם ערבי ולהיפך. הייתי רוצה שנוכל להתעמת עם הפחדים ונבין שזה לא כזה נורא".