"גם היטלר וסטאלין גדלו בלי אבא"
הם מצטיירים ברחבי האינטרנט כגברים שונאי נשים, שמכנים את המין הנשי כולו "נאציות וסאדיסטיות גונבות זרע". מדובר בסופו של דבר בגברים גרושים, שהמאבק על הילדים מול זוגתם לשעבר דחף אותם, לדבריהם, לקיצוניות. "מאות אלפי גברים בישראל מנותקים מילדיהם, זו גזענות, זה פשע", הם אומרים. בארגוני הנשים מגיבים: "זה מאבק על כסף ואגו, שמלווה בנקמנות". זהו פרצופה של מלחמת הגירושין המלוכלכת של ישראל 2005
"בני בן החמש אמר לי – 'אבא, יש איש אחד שקוראים לו שופט, והוא החליט שאני לא יכול לבוא אליך'. לא הסברתי לו בדיוק שאמו העלילה עלי דברים איומים ונוראים רק כדי שהוא יישאר איתה אחרי הגירושים ולא יראה אותי. אז אני שואל, איזו עוד ברירה נשארה לי חוץ מלכנות באינטרנט את הפמיניסטיות נאציות?" (דוד פישלזון, בן 39)
"הקשר בין הפמיניזם לקו קלקס קלאן". אתר אחר, "עניין של גברים", בוחר לעטר את הכתבות על מצוקת הגברים ו"התעללות המכשפות" בהם, דווקא בתמונות פורנוגרפיות.
להבין זאת, טוענת ד"ר אורית קמיר, יש לראות את התמונה הכוללת. "חזקת הגיל הרך היא אמנם שריד מעולם מסורתי, פטריארכלי, בו נשים הן המטפלות בילדים. אבל אסור לטפל בסוגיה מחוץ להקשר הכולל. במרבית המשפחות, ברגע הגירושים, האב הוא בעל היתרון הכלכלי והמשפטי".
זה לא משנה אם אתם גברים או נשים - התגובה הראשונית היא בדרך כלל זעזוע. עשרות אתרים, פורומים ובלוגים המייצגים גברים גרושים יצאו בתקופה האחרונה לאוויר העולם, והם מכילים פנינים כגון "כל הנשים סאדיסטיות", "פאשיסטיות", "גונבות זרע", וגם: "חנן גולדבלט הוא קורבן ושעיר לעזאזל של מזימה פמיניסטית".
צילום וידאו: ירון ברנר
באתר "מטה המאבק למען האב הגרוש", תחת הכותרת "הפושעות הנאציות", כותב דוד פישלזון: "העולם הפמיניסטי יצדיק כל אישה גם אם היא פושעת, בלי קשר למה שהיא עושה או לפשעים הנוראיים שהיא מבצעת, בלי נקיפות מצפון, ומתוך אמונה מטורפת בצדקת הדרך – ממש כמו שהנאצים התעללו ביהודים מתוך אידיאולוגיה – ולא בגלל שיהודים עשו משהו – כך גם הפמיניסטיות המטורפות מתעללות בגברים מתוך אידיאולוגיה".
והוא לא לבד. ב"בלוג של יעקב" מופיע מאמר על ה"פמיניסטיות שפועלות כמו ארגון טרור", מלווה באיור מזעזע של סכין מגואלת בדם, ומאמר החושף את
דיון בכנסת
"אני אב שכול לילד חי"
אילן מרסיאנו
הדיון בוועדה לקידום מעמד האשה בסוגיית המשמורת על הילדים עלה לטונים גבוהים במיוחד. נציגי ארגוני הגברים האשימו את נציגות הנשים בהתעלמות מטובת הילד. אלו טענו מצידן כי "אסור לתת בידי הגברים כלים לסחטנות נוספת"
"זה לא מקרי", אומרת ד"ר אסתר הרצוג, מרכזת פרלמנט נשים, "יש קשר ברור בין פורנוגרפיה לשנאת נשים". הרצוג עצמה היא יעד להתקפות בוטות באתרים הללו. "האתרים האלה מנסים לאיים עלינו, לעשות לנו דה לגיטמציה ולהשתיק אותנו", מוסיפה חנה בית הלחמי, רכזת קואליציית נשים. "האמירות האלה רק משקפות את האלימות והטרור של הגברים".
עו"ד יורם יהודה, מהמטה למען הגבר הגרוש, נאציות? לא הגזמתם?
"נאציות זו מטאפורה לגיטימית. מביאים אותך לחוסר מוצא, ומה שנשאר זה להתבטא בצורה כזו".
"הייתי חייב לקרוא להן נאציות", מסביר פישלזון. "מה אתה היית עושה אם היו מעלילים עליך שאנסת את הבן שלך וניסית לרצוח אותו?"
"לקחו את הילדים, אין לי חיים"
המאבק רווי היצרים עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שהשרה ציפי לבני הקימה ועדה לבחינת שינוי חוק חזקת הגיל הרך, הקובע שעד גיל שש עובר הילד באופן אוטומטי לאם לאחר הגירושים. הקמת הוועדה נוטעת תקווה בלב הגברים לשינוי החוק המפלה אותם, לטענתם, ואילו בארגוני הנשים רואים בכך "מזימה נפשעת" לפגוע בהן, ודורשים להותיר את המצב על כנו.
פישלזון היה אחד מבין עשרות גברים גרושים שהשתתפו השבוע בהפגנה מול כנס ארגוני נשים שנועד לסכל את שינוי החוק. הגברים הציבו במקום עמוד תלייה. כמה אבות הכניסו בזה אחר זה את ראשיהם לחבל התלייה, מטיחים האשמות בנשים ובמערכת המשפט. יאיר תיבון, בן 45 מגדרה, אב לשני ילדים, זעק כשהחבל על צווארו: "אין לי חיים, לקחו ממני את הילדים. אני לא מוכן להפוך להורה סוג ב'".
פוני סימון, משתתף בהפגנת הגברים, כשחבל על צווארו. צילום: ירון ברנר
כשעל כתפיו בנו בן החמש, אותו הוא רשאי לראות פעמיים בשבוע, כשעתיים בכל פעם, הסביר פישלזון: "זה מצב מזעזע, זה מדהים, מאות אלפי גברים בישראל מנותקים מילדיהם, זו גזענות, זה פשע".
מנקודת המבט של הנשים, הדברים נראים אחרת. פרופ' סמדר לביא אמרה לבאות הכנס ש"הוועדה לביטול חזקת הגיל הרך, שרוצה להפוך את ישראל למדינה של משמורת משותפת, שייכת למיעוט קטן וקולני של גברים סרבני מזונות, הנשים שאיתם, השופטים ועורכי הדין שלהם, אנשי האקדמיה שגייסו, ופקידי הסעד, שבוודאי יזכו בתקנים נוספים כדי לטפל בפריחת התיקים. כולם רוצים להרוויח כלכלית מן העניין. לכן אצל כולם, השוויון המגדרי מתחיל ביום בו מתגרשים".
בחוץ, כשהתלהמות הגברים בהפגנה גוברת, נזעק הפסיכולוג חן נרדי מארגון הגבריות החדשה, שבא לסייע לנשים, וקורא לעברם: "די עם האלימות הזו, תורידו את עמוד התלייה". הוא מנופף מולם ברשימה של נשים שנרצחו על ידי בעליהן וקורא: "בואו נפתח בדיאלוג".
הקריאה נותרה באוויר. הגברים אמנם נלחמים על אפוטרופסות משותפת, אבל הכעס והתסכול שהם חשים גורמים להם לראות בנשים אויב. "הגברים זו אוכלוסיה דוממת", מסביר תיבון לאחר שחילץ את ראשו מהחבל, "אנחנו צריכים לעבוד כמו משוגעים לשלם מזונות והוצאות משפטיות, אנחנו נשחקים. כל האנשים כאן מותשים, מיואשים".
והייאוש, במקרים מסוימים, הוא קשה. "בהתחלה התביישתי לספר שאשתי העלילה עלי שאנסתי את בני", אומר פישלזון. "איך אפשר לספר שאמרו עליך דבר כזה? אבל ברגע שהתחלתי לדבר עם אנשים, פתאום התחלתי לשמוע – 'גם גרושתי העלילה עלי שאנסתי'. מתוך 30 איש בהפגנה, 25 סיפרו שהנשים שלהם העלילו עליהם אשמה של אונס – רק כדי לסלק אותם מעליהן ולהשאיר את הילדים אצלן".
גם המאבק של עו"ד יורם יהודה עם אשתו כלל לדבריו האשמות שווא: "ביולי 2001 עצרו אותי שוטרים באזיקים בידיים וברגליים, הצעידו אותי מרחק רב למשרדי, כשאני כבול באזיקים, אחרי שאשתי התלוננה על אונס. חצי שנה לאחר התלונה נזכרה המשטרה לבצע עימות, בו אשתי הודתה שהיא העלילה עלי את סיפור האונס. עשו נגדה משהו? אף כתב אישום".
"סיפור האונס הוא הטרנד החדש אצל הנשים המתגרשות", אומרת חני בלום, יו"ר שדולת הגברים בישראל.
יושבת ראש של ארגון גברים?
"בהחלט, יש לי ילד בן 16, ואני חוששת שיום אחד האשה שתהיה לו תעשה את אותם דברים איומים שנשים עושות לגברים בגירושים וחס וחלילה תפריד אותו מילדיו".
בלום מתנגדת אמנם לביטוי "נאציות", אך טוענת שההתלהמות וההסתה אינם נחלתם של הגברים בלבד. "באתר של ארגון משפחה חדשה אפשר לראות כרזות מזעזעות נגד גברים, כמו 'כרזה עם הכיתוב – הבולבול של אבא עושה כואב'".
ארגוני הנשים, טוענת בלום, פוגעים לא מעט דווקא בנשים. "בנעמת מעודדים את הנשים להתגרש ואומרים שילוו אותן, ואחר כך את מי את מוצאת? אף אחד. הארגונים הללו רק רוצים לשמר את עצמם, לשמר את התקציבים".
הנשים: "החוק הוא ההגנה היחידה עלינו"
הוועדה שהקימה השרה לבני לבחינת נושא המשמורת מדירה שינה מעיני הנשים. לדברי אסתר הרצוג, "בעצם הקמתה, השרה לבני כבר הזמינה למעשה את שינוי החוק. אני מצטערת שלבני, שנתפסת כאדם נאור, נותנת יד למלחמת מינים, וגם נותנת יד לפגיעה קשה של גברים בילדים ונשים".
ארגוני הגברים תמהים מדוע הנשים, הנלחמות כל העת לשוויון מגדרי, מתעקשות להשאיר חוק שאינו קיים כבר במדינות המערב, ושיוצר אפליה לטובתן. כדי
דעה
ילד צריך את אמא
חנה בית הלחמי
לובי חזק של גברים גרושים נאבק לשינוי החוק, המשאיר לרוב את הילדים עם האם. בינתיים ממשיכים חלקם להתנער מתשלום מזונות ולהתעלל בגרושותיהם
היתרון הזה, מסבירה קמיר, מאפשר לגברים להתעלל בנשים באמצעים פרוצדורליים להשגת יתרונות כלכליים. במילים אחרות, הם יכולים להשיג עורכי דין טובים יותר, יש להם אורך רוח כלכלי לגרור משפטים לאורך זמן, ויש להם יתרון בולט בבתי הדין הרבניים. החוק לחזקת הגיל הרך, טוענת קמיר, הוא ההגנה היחידה העומדת לרשות הנשים בתהליך הכואב של גירושים. "בזכות הסעיף העוסק בחזקת הגיל הרך הם אינם יכולים להשתמש בזכויות היתר כדי לנקום באישה על ידי לקיחת הילדים הרכים ממנה. זוהי ההגנה היחידה שהמשפט הישראלי והחברה הישראלית מעניקים לאם המתגרשת".
האם מאות גברים מתאבדים בכל שנה?
באתר המטה למען הגבר הגרוש מופיע סקר: "האם שקלת אי פעם להתאבד בעקבות הרגשות חוסר הצדק, חוסר האונים, ודרך ללא מוצא שהן מנת חלקנו?" 40% השיבו ש"כן, אבל רק פינטזתי על כך". 22% ענו: "כן, וגם קבעתי קווים אדומים לביצוע", בעוד ש-36% השיבו בשלילה. באגודת הגבר טוענים שהדבר אינו מקרי, ושיעור ההתאבדות בקרב גרושים מגיעים למספרים מבהילים – "מדובר ב-200 מתאבדים מדי שנה", טוען רז משגב.
הנשים טוענות שמדבר במספרים מופרכים. "הנתונים שהם מפיצים שקריים, הן לגבי עלילות האונס והתלונות הכוזבות, והן לגבי מספרי המתאבדים", אומרת בית הלחמי. "היקף תלונות השווא עומד בסך הכל על שלושה אחוזים".
גם נתוני המשטרה סותרים לכאורה את טענות הגברים. ב-70 אחוז מהתלונות על אלימות מצד גברים נגד נשים יש הוכחה של חבלה, ורק באחוז אחד של המקרים מדובר בתלונות שווא.
בית-הלחמי, כיצד את חשה לנוכח כאבם של האבות שלא רואים את ילדיהם, שמוביל אותם לעתים למחשבות אובדניות?
"אני לא קונה את זה. אין להם אלוהים. זה מאבק על כסף ואגו, שמלווה בנקמנות. אלה גברים שנמצאים במאבק מול הנשים, הם מכניסים את עצמם למצב של מאבק. האמת היא שהמשמעות האמיתית של המאבק שלהם היא 'יותר לילות עם הילד – פחות דמי מזונות'".
"זה שקר", מתרעם משגב, "מה, ילד שנמצא אצל האבא לא עולה לו כסף? אני לא מבין, מה הן רוצות שילד יגדל בלי אבא? יש שני מנהיגים 'דגולים', היטלר וסטאלין, שגדלו ללא אב, ותראו מה היו התוצאות".
לפנייה לכתב/ת 
פישלזון. "הפמיניסטיות מתעללות"
צילום: ירון ברנר
תיבון. "אין לי חיים"
צילום: ירון ברנר
נרדי. "בואו נפתח דיאלוג"
צילום: עדיאל מיכאלי
אין להם אלוהים. בית הלחמי
מומלצים
