הבהלה למתכת - למה זה קורה?

לאחרונה קבע לעצמו המושג "חרפה" רף חדש במחוזותינו - גנבי מתכות פשטו על אנדרטות של חללי חיל הלוגיסטיקה, חיל ההנדסה וחטיבת הצנחנים, ו"גילחו" מהן וכל פיסת מתכת. כך קרה גם באנדרטה לזכר תלמידי בית הספר שנהרגו באסון הבונים. גם את המשוריינים ששימשו כעד וכזיכרון לגבורת פורצי הדרך לירושלים במלחמת השחרור תתקשו למצוא בצידי שער הגיא. לא, הם לא נסעו לשום מקום. מישהו פשוט גנב אותם ומכר אותם לפי משקל.  

התופעה ממשיכה גם אל תוך בתי הקברות, שם נגנבות אותיות מתכת ממצבות, ואל שלטי ותמרורי תנועה, פסי רכבת, עמודי חשמל ועוד. כן, כל ברזל חשוף הוא בעל פוטנציאל לגניבה.

גניבת מתכות אמנם אינה תופעה חדשה, אלא שלאחרונה היא הפכה לנגע של ממש, ואם נשפוט לפי מצב שוק המתכות העולמי, השיא עוד לפנינו. 

הכל בגלל הסינים

"הבהלה למתכת" בישראל לא צצה יש מאין - היא תוצאה ישירה של זינוק בצריכת המתכות במזרח הרחוק, בדגש על השוק הסיני. "השוק הסיני מחזיק כיום ב-60% מנתח שוק המתכות העולמי", מסביר יעקב הרפז, מנכ"ל ישקר, יצרנית מובילה בתחום הלהבים למנועים. "יש שם כיום תנופת בנייה מאסיבית בכל התחומים, גם לקראת האולימפיאדה וזו התוצאה - מחירי המתכת מטפסים". לדבריו, מחירן של חלק מהמתכות בהן משתמשת ישקר הכפיל את עצמו פי שמונה. 

אישוש לדבריו של הרפז נמצאים בנתוני קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי: אשתקד גדל הביקוש בסין לפלדה ב-130%, ובעולם כולו ב-30%. 

אנדרטת הצנחנים - הגנבים לקחו את לוחות שמות הנופלים

סין צומחת בקצב של יותר מ-9% כבר תקופה ארוכה, ומשקיעה השקעות עצומות בתשתיות. כבר ב-2003 עברה סין את ארה"ב כצרכנית הגדולה בעולם של מחצבי ברזל, פלדה ונחושת, והיתה אחראית על בין חמישית לשליש מהצריכה העולמית של אלומינה (חומר הגלם ממנו עושים אלומיניום), מחצבי ברזל, אבץ, נחושת ופלדת אל חלד. בנוסף, סין היא אחת מהיצואניות הגדולות בעולם של אלומיניום ופלדה.

הגידול בביקוש גרם לצניחה של כ-50% במאגרי המתכות והמינרלים בעולם, שתרמה לעליית המחירים. הפגיעה הקשה ביותר נרשמה במאגרי הנחושת העולמיים, שרשמו ירידה של 90%.

מתחילת השנה עלו מחירי המתכות בעולם בכ-9%. מחיר מחצבי הברזל (חומר הגלם למוצרי ברזל ופלדה) בלבד עלה ב-71.5% לעומת אשתקד, ומחיר הנחושת נמצא בשיא של כל הזמנים. ב-2004 עלו מחירי המתכות והמינרלים ב-37%. מחירי הפלדה בלבד עלו אשתקד ב-60%.

הביקוש הגדול לפלדה בסין גרם לכן שהיא הכפילה בחמש השנים האחרונות את יבוא פסולת הברזל והפלדה לצורך שימוש בתעשייה, והיא אחראית על כחמישית מהצריכה העולמית של החומר. איגוד הברזל והפלדה הסיני צופה כי הביקוש לייבוא פסולת פלדה וברזל לסין יזנק ב-27% ל-13 מיליון טונות בכל 2005.

הביקוש הגדול והמחירים שמוכנים ספקי ברזל ופלדה לשלם תמורת טונות של פסולת (שהשלישו את עצמם אשתקד), מגבירים את תופעת גניבת המתכות. הגנבים גורמים לנזקים של מיליוני דולרים בארצותיהם, וגנבי ישראל לא מפגרים אחרי אחיהם בעולם. 

הגירסה הישראלית - גם תותחים ופגזים

תופעת גניבת המתכות בישראל הולכת כאמור ותופסת תאוצה מיום ליום. "אם קודם לא היה ברור אם כדאי לאסוף גרוטאות, בגלל מחיר הדלק של המשאיות, היום מבינים שלא רק שכדאי לאסוף, אלא כדאי גם לגנוב" אומר משה כהן, מנכ"ל חברת יהודה רשתות, אחת משתי החברות היחידות בארץ לייצור פלדה. "לפני שנתיים היו מקבלים 150 שקל לטונה של גרוטאות, היום המחיר מגיע כבר ל-800 שקל".

לחברת יהודה רשתות מאשדוד 8 מפעלי התכה. חברה נוספת לייצור פלדה בהתכה היא "חוד מתכות" מעכו. שתי החברות מייצרות יחד כ-40 אלף טונות של פלדה בחודש.

"אנחנו קונים גרוטאות ממשרד הביטחון ומתיכים הכל: טנקים, נגמ"שים, תותחים, כלי נשק - הכל מותך וממוחזר", מספר כהן. בחברת יהודה רשתות אומרים, כי הם רוכשים גרוטאות מכמה ספקים גדולים, פרט למשרד הביטחון, וכי הם מקפידים לבדוק את סוג הגרוטאות. במקרה שהם חושדים בגניבה הם מדווחים למשטרה. לא פעם, אומרים בחברה, החזרנו לרשויות המקומיות מכסי ביוב שמצאנו במצבור הגרוטאות.  

"שרשרת האיסוף מתחילה מהגנבים הקטנים - שסוחבים גרוטאות על עגלות סוסים וטנדרים", אומר כהן. "אלה מרכזים את הסחורה במחסנים ומגרשים קטנים. משם מועברות הגרוטאות למגרשי גרוטאות גדולים יותר ומשם הן מועברות לנמל, לייצוא למפעלי התכה ביוון וטורקיה". לדברי כהן, ישראל מייצאת גרוטאות גם לירדן, ומשם הן מוצאות את דרכם להודו ופקיסטן.

המשטרה לא מתקרבת

כיוון שמדובר בעשרות או מאות טונות של גרוטאות שעוברות מיד ליד, אין פיקוח או אכיפה על סוג הגרוטאות שמגיעות למייצאים, ומי שבכל זאת רואה, מעדיף שלא לשאול שאלות מיותרות. כך שמראה של משאית עמוסה בתרמילי פגזים או ציוד מתכת צבאי אינו דבר נדיר. חלקם נאספים על ידי גנבי המתכות משטחי אימונים של צה"ל.

המשטרה מבחינתה מדירה רגליה מאותם מגרשי גרוטאות, ומעדיפה כנראה שלא להתמודד - לא עם מסת הגרוטאות ולא עם מי שמפעיל את המגרשים. 

קנייה, שינוע והעמסה של מתכות הוא תהליך שדורש מימון. לדברי גורמים בענף, לרוב קיים ניתוק בין המממן - שנותן מטריה פיננסית, לבין מי שמבצע את העבודה בפועל. המימון הוא לרכישת הגרוטואות, המשאיות, העגורנים והמנופים. המממן עצמו אינו מעורב בתהליך עצמו, שיטות האיסוף וכו'. המעורבות של גורמים שונים מקשה על האכיפה.

גם מבחינת מיסוי וחשבונאות התחום פרוץ. עסקים רבים נעשים ב"שחור" והיצואנים מקבלים משלטונות המס זיכויי מע"מ על סכומים שלא שולמו. בימים אלה עברה בקריאה ראשונה תקנה שלפיה יצואני הגרוטאות יפסיקו ליהנות מזיכוי המע"מ. אך עד שהתקנה תיכנס לתוקף, החגיגה נמשכת.        

"בבעיה צריך לטפל מהראש - לפקח על יצואני הגרוטאות. כל יום שאוניה מעוכבת בנמל עולה כמה אלפי דולרים", אומר כהן. לדבריו, אם יפקחו בצורה נכונה על סוג הגרוטאות המיוצאות לחו"ל ועל מקורן, יוכלו אולי להגביר את האכיפה על גנבי המתכות. 

השבוע פנתה התנועה לאיכות השלטון לשר התמ"ת, אהוד אולמרט, ולשר לביטחון פנים, גדעון עזרא, בדרישה לעצור את יצוא המתכות עד להסדרת הפיקוח והאכיפה בנושא. "נתקשה למצוא בדל של צידוק מוסרי או הומאני לביזה של אנדרטאות, אך צידוק כלכלי קיים גם קיים, וגניבת מתכות נחשבת היום למקצוע מכניס. מתברר שגם במקרה הזה, כמו בסחר אחר במשאבים, כוחות השוק חזקים מכל דבר", כתבה התנועה לשני השרים.  

בבוסניה פירקו גשר בן 150 שנה

וכפי שכבר אמרנו, אנחנו לא לבד, ליצירתיות של גנבי הברזל אין גבול. בסין עצמה הפכה גניבת מכסי הביוב בערים הגדולות למגיפה, שגורמת לנזקים, פציעות ואף אבידות בנפש. בבייג'ין בלבד נגנבו בשנה שעברה 24 אלף מכסי ביוב, ובמקרה יחיד שדווח שילמה העירייה 3,600 דולר לאדם שנפל לחור ביוב פתוח ושבר את רגלו.

שנחאי, בה שוכנת חברת "באושן ברזל ופלדה", המספקת כמחצית מהפלדה שצורכות יצרניות הרכב במדינה, מאבדת כ-12 מכסי ביוב ביום, ולפחות 8 בני אדם נהרגו בעיר לאחר שנפלו לחור ביוב פתוח. מספר ערים סיניות החלו לבדוק אפשרויות לשימוש בחומרים אחרים פרט לברזל היקר לכיסוי פתחי הביוב.

הגנבים אינם מסתפקים רק במכסי הביוב, וגונבים גם כבלי נחושת חשמליים. ביוני השנה גרמה גניבה של כבלים חשמליים ששימשו חלק ממערכת איתות, להתנגשות רכבות שבה נהרגו ונפצעו נוסעים.

גם בכלכותה שבהודו נרשמו מקרים רבים של גניבת מכסי ביוב, שבעקבותיהם החלה העירייה להשתמש במכסי ביוב מבטון. אך ללא הועיל - הגנבים שוברים את הבטון וגונבים את מוטות החיזוק העשויים מברזל. בסינגפור נגנבו בין אוקטובר 2004 ליוני 2005 כ-300 מטרים של מעקה מפארקים וכ-140 תמרורי תנועה.

בתחנת הרכבת הגדולה בבלגיה נעלמו 770 מתוך 800 עגלות המשא העשויות מפלדה, ובפיטסבורג בארה"ב נגנבו 400 מדי חניה מהמדרכות. המשטרה בבוסניה דיווחה בשנה שעברה כי גנבים פירקו גשר מברזל בן 150 שנה, ומכרו אותו למגרש גרוטאות קרוב תמורת 174 דולר.