ולמי אכפת מחללי הכביש?

כמה נעים וכמה נחמד. "עד עכשיו נרשמה ירידה של כ-9% בהרוגי תאונות דרכים ב-2005, לעומת אשתקד". אתמול שמענו את זה, ולא בפעם הראשונה, מפי אנשי משרד התחבורה. אנחנו מניחים שאם המגמה הזו תימשך, נשמע את טפיחות השכם העצמיות מהדהדות בכל פעם בו יונף מיקרופון מול פניו של שר התחבורה, אנשי משטרת התנועה, הרשות הלאומית, מי לא.

תאונת דרכים. את מי זה באמת מעניין? (צילום ארכיון: תומריקו)

מה שבפירוש אינו מסביר את העובדה שאותם שרים ופקידים בכירים, לא הצליחו במשך שנים להעלות את רמת המודעות הלאומית להרוגי תאונות, לרף זהה לזה של הרוגי מלחמות ופיגועי טרור. אולי לא שמתם לב, אבל מתיחלת השנה נהרגו כבר 428 בני אדם בכבישים. המספר הזה מייצג כמעט 40 הרוגים מדי חודש, במשך כמעט 11 חודשים. כעשרה הרוגים בשבוע. כל שבוע, במהלך שנים ארוכות. ועדיין, אם לא יקרה שום דבר מיוחד, אם לא תבצע הסטטיסטיקה איזה שינוי גרנדיוזי, כולם ימלאו פיהם מים.

בסופו של דבר, ההתייחסות הממסדית לנושא תאונות הדרכים נראית ומרגישה בדיוק כפי שהיא - מטלה מעיקה המונחת על כל מי שנושא בתפקיד האחראי על בטיחות האזרח בכביש. אף אחד משרי התחבורה לא הפגין יכולת להתמודד עם המצב, וכולם עד היום - למרות הבטחות חוזרות ונשנות שמדובר בנושא הקרוב במיוחד לליבם - נעלמו מהכסא המחייב ברגע בו הייתה להם אפשרות. או כאשר נאלצו לוותר על המישרה, מטעמי החלפת שילטון.

המספרים מדברים

במהלך חודש אוקטובר נהרגו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 38 בני אדם, 172 נפצעו קשה ובסך הכל נרשמו 2,335 נפגעים. בחודש אחד. במהלך עשרת החודשים הראשונים של השנה, שימו לב, נפגעו בתאונות דרכים 28,476 בני אדם, מהם 371 נהרגו. רק מתחילת השנה. ומכיוון שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החליטו זה מכבר כי יש להפריד את סטטיסטיקת שטחי יהודה ושומרון (ללא שטחי הרשות), יש להוסיף למספר הזה 1,184 נפגעים, 137 מהם פצועים קשה ו-24 הרוגים.

וכך, אל מול אוזלת היד של משרד התחבורה, משטרת ישראל ולמעשה כל מי שעוסק בבטיחות שלנו על הכביש, נותר רק להזהר מאד ולקוות שלא אנחנו נהיה המספרים הבאים בסטטיסטיקה הזו.