המורים: הציון של הרפורמה בחינוך - נכשל

בחודש אוקטובר 2003 מינתה מדינת ישראל ועדה מיוחדת שתגבש תכנית מקיפה לרפורמה בבתי הספר. שנה וחודשיים מאוחר יותר התפרסמו המלצותיה של ועדת דברת ונדמה היה כי הנה מגיעה המהפכה המתבקשת כל-כך במערכת החינוך. כיום - חמישה חודשים אחרי ששרת החינוך, לימור לבנת, השיקה את התכנית ברוב הדר - מתברר כי מרבית ההמלצות, לרבות השינויים המבניים והכלכליים, טרם יושמו.

מזכ"ל הסתדרות המורים, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים ויו"ר ארגון המנהלים - כולם מודים כי נכון לעכשיו אפשר לומר בבירור שהרפורמה נכשלה. בתי הספר לא שופצו, חדרי מורים לא נבנו והפיצול המובטח לכיתות קטנות התבצע באופן חלקי ביותר. ואלו רק דוגמאות מתוך שלל ההמלצות שנותרו מיותמות עמוק בתוך הדו"ח מבלי שקיבלו ביטוי מעשי בשטח.

בחודש אוגוסט האחרון, במהלך המשא ומתן המסורתי של משרד החינוך מול ארגוני המורים על תנאי השכר שלהם לקראת שנת הלימודים החדשה, הצהירה השרה לבנת כי הרפורמה החלה, אבל "הבטחות לחוד ומציאות לחוד", כפי שקובע יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז. לדבריו "מדובר באחיזת עיניים וזריית חול בעיני הציבור ובזבוז כספי ציבור. לא רק שהדברים התבררו כלא נכונים, אלא המצב אף גרוע יותר".

אז מה למעשה הובטח שיתבצע במסגרת הדו"ח ומדוע התכנית נכשלה עד כה? לבנת, יחד עם מנכ"לית המשרד, רונית תירוש, הודיעו מראש כי יישום הרפורמה יתבצע בשלבים. השלב הראשון אמור היה לכלול את פיצול הלמידה בכיתות א' ו-ב' לקבוצות קטנות של 20 תלמידים לכל היותר בעת שיעורי שפה וחשבון והעברת תקציבים לרשויות המקומיות עבור בניית חדרי עבודה למורים ושיפוץ חדרי שירותים לתלמידים. שלב זה מהווה פחות מעשרה אחוזים מכלל הדו"ח אבל כעת מתברר כי במקרה הטוב הוא מיושם באופן חלקי.

גם המעבר ליום לימודים ארוך נכשל. המבנים בבתי הספר עדיין לא הותאמו לנוכחות ממושכת של התלמידים וארגון המורים מדווח על מאות פניות של מורים המבקשים לחזור למתכונת של שבוע עבודה בן 6 ימים.

35 רשויות מקומיות נכללות בשלב זה ברפורמה, אבל התמונה במרביתן עגומה ביותר, ביחס להבטחות שניתנו עם השקת התכנית. גורמים בשלטון המקומי מסרו כי חלק מהתקציבים שהובטחו ממשרד החינוך כתנאי להצטרפות לרפורמה - כלל לא הגיעו לאותן רשויות.

מחלקים את הלוח לשניים, אוכלים על השולחנות ומחכים לתקציבים 

דובר מרכז השלטון המקומי, אבירם כהן, מרחיב: "נכון להיום, בתי הספר המשתתפים ביישום שלב א' של דו"ח דברת, לא ביצעו עדיין את ההתאמה הפיזית של מבני השירותים וחדרי המורים להארכת יום הלימודים. מרבית הרשויות המקומיות נמצאות בשלבים תכנוניים כאלה ואחרים. העיכוב הזה נובע מהמתנה ממושכת לאישורים הנדרשים או מרמת תקצוב נמוכה מדי, לדעת הרשויות המקומיות".

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, מחזק את דבריו של כהן ומצייר תמונה לא מעודדת: "בכל המקומות בהם הייתי המצב רע מאד. הילדים מסתובבים ברחובות במקום בבתי הספר. התנאים לא תנאים, הכיתות קטנות, חדרי המורים קטנים, המורות ממורמרות ומותשות. בחלק מהכיתות מלמדים ילדים קטנים באותה כיתה על ידי חלוקת הלוח לשניים - איך תלמיד בכיתה א' יכול ללמוד בצורה מבישה ובלתי מקצועית שכזו?".

מורה בכיתה א' בבית ספר בעמק יזרעאל, מתארת מצב בלתי נסבל שאמור היה לבוא על פתרונו עם יישום דו"ח דברת. "התלמידים אוכלים על שולחנות לימוד", היא מספרת. "אתם יכולים רק לדמיין איך זה נראה כשתלמיד כיתה א' אוכל קוסקוס לארוחת צהריים, וכל הפירורים מתפזרים על השולחן. הפכו את המורות למלצריות. כל יום אנחנו מגישות להם וחותכות להם את האוכל כי מדובר בילדים קטנים ואנחנו לא מתוגמלות על כך".

לגבי חלוקת הכיתות כפי שהובטחה היא אומרת: "היקצו משאבים ואמרו שיהיו תנאים בבית הספר אבל בפועל – שום דבר לא קורה. כיתה אחת אכן מכילה עד 20 תלמידים, אבל לאלו הנותרים אין איפה ללמוד. או שהם לומדים בין הכיתות או ששתי מורות מלמדות בכיתה אחת. חלק מהילדים בפינה אחת ומאחר והם קטנים, כל דבר מסית תשומת ליבה. פעמים רבות התלמיד מתרכז במורה של הקבוצה השנייה ועונה לה במקום למורה שלו, כי זה מבלבל".

יו"ר ארגון המנהלים, אריה לוקר, אינו מופתע מהמצב הנוכחי. "הרפורמה היתה אוטופיה ובמציאות לא ניתן היה ליישם את ההתאמות המבניות שהציע הדו"ח", הוא אומר. "אני לא אומר שהתכנית נכשלה מאחר ולטעמי היא מעולם לא התחילה ולא היה לה שום סיכוי להצליח".

תירוש: המורים חיבלו במשאבים, הכישלון הוא לגיטימי

"הסתדרות (המורים) צודקת - ברוב בתי הספר יש בעיה עם תשתיות", הוסיפה תירוש והדגישה: "אם מישהו צריך להלין זה הסתדרות המורים ולא ארגון המורים והעומד בראשו רן ארז, שכן הרפורמה מיושמת ביסודיים. מצד שני, לא הבטחנו פינות עבודה בבתי הספר היסודיים אלא רק בבתי הספר העל-יסודיים. בעיית התשתיות לא תלויה בנו. העברנו את כל ההרשאות במהירות לראשי הרשויות, כ-37 מיליון שקלים. את החטיבה העליונה העברנו לחמישה ימים בשבוע כי אם התלמידים הקטנים עוברים שינוי, אז גם הגדולים צריכים. כל מה שהחלטנו, בלית ברירה, הושג בגלל הסכם עם המורים. אני רואה גם הצלחות – המעבר ליום לימודים מלא ולשבוע לימודים מקוצר. צריך לחכות לסוף שנת הלימודים בכדי לבדוק את ההצלחה או הכישלון שלנו".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנתונים שהובאו ממנהלי בתי הספר ומהמפקחים מראים, כי רפורמת דוברת היא הצלחה מעבר למצופה. למרבה הפלא, ארגוני המורים התבדו בנסיונותיהם להכפיש ולמנוע את יישום הרפורמה לטובת ילדי ישראל. הטענות אינן מבוססות ונובעות מתוך כעס אישי על כך שרפורמת דברת, בניגוד להערכות של רן ארז, אכן מצליחה, ומביאה עימה בשורה ליישום שלב ב' של הרפורמה.

"בהתייחס לנושא העברת הכספים לרשויות יודגש, כי הטענות שקריות ומחוסרות כל שחר. הכספים שהוקצו בעבור הרשויות הועברו ליעדים לשמם הוקצו והמשרד אף מוודא שאכן אלה הגיעו ליעדם".