משרד החינוך: כך נילחם בשביתות תלמידים

משרד החינוך הפיץ למנהלים בבתי הספר העל-יסודיים ערכה לפעילות בכיתות, שנועדה למנוע מתלמידים להשבית את הלימודים. זאת, כניסיון למנוע הישנות שביתות כגון אלה שארגנו התלמידים בחודש מרס האחרון, שביתה שגרמה מבוכה רבה לבכירי משרד החינוך. התלמידים, ובראשם נער בשם גולן שירצקי, התארגנו אז באמצעות האינטרנט והטלפון הנייד, כדי למחות על הכוונה ליישם חלק ממסקנות דו"ח דוברת, שבו לא שותפו.

בשבועות האחרונים נשמעו קריאות חדשות בקרב התלמידים, הקוראים להשבית את הלימודים בתחילת חודש דצמבר, גם הפעם במחאה על יישום דו"ח דוברת. אמנם הפעם מדובר בהתארגנות אזורית ולא בשביתה כלל-ארצית, אבל במשרד החינוך לא מוכנים לקחת עוד סיכונים, ומנכ"לית המשרד, רונית תירוש, החליטה לנסות ולהשקיט את קולות המחאה באמצעות תוכנית מיוחדת, המופעלת בבתי הספר העל-יסודיים ובחטיבות הביניים.

ערכת משרד החינוך, המכילה פעילויות שונות ומערכי שיעור, מופצת תחת הכותרת "על סדר היום - דיאלוג בעת אי-הסכמה". היא חולקה, כך נכתב בה, "בעקבות הקריאה של התלמידים להשבתת לימודים". 

"בימים האחרונים מתפרסמת באתרי אינטרנט מסוימים, ובאמצעות הטלפונים הסלולריים, קריאה מצד תלמידים להשבית את מערכת החינוך מנימוקים שונים. היוזמה המפוקפקת לנצל את האינטרנט והסלולרי להעברת הנחיות שלא בסמכות הינה מעשה שלא יעשה", כותבת תירוש בדף ההנחיות למנהלים ולמורים. "יש לפעול בהסברה נכונה לתלמידים, תוך הדגשת דרכי המחאה וגבולותיה במדינה דמוקרטית".

למקרה ששיטת ההסברה בכיתות לא תשכנע, מוסיפה תירוש בדף ההנחיות איום מפורש: "במקרה שיהיו תלמידים שיבחרו לשבות ולהיעדר מהלימודים ללא סיבה, יש לטפל בהם בחומרה, ולנקוט באמצעי הרתעה חינוכיים כמתבקש".

כך תסבירו לתלמידים למה לא להפגין

על-פי הערכה שחולקה, בשלב ראשון על המורים ללמד את התלמידים קטעי מקורות שונים, הסבירים את משמעות המונחים "דמוקרטיה", "שלטון העם", "הכרעת הרוב" ועוד. עוד מופיעים שם ציטוטים מתוך תקנון מועצת התלמידים הארצית. בהמשך מופיעים פרקים שונים בהם "ביטויי מחאה של תלמידים בחברה דמוקרטית" ו-"רשת האינטרנט ודעת קהל".

במסגרת הפעילויות המוצעות, התלמידים בכיתה מתחלקים לשלוש קבוצות ומתבקשים לענות בין היתר על השאלות הבאות: "האם ידוע לכם מי נציגכם במועצת התלמידים בבית הספר?", "האם ידוע לכם מי הנציג שלכם במועצות המחוזיות ובמועצה הארצית?", "מה משמעותה של הייצוגיות בהקשר של קריאה לתלמידים למחות בנוגע לנושא שעל סדר יומם?", "כיצד צריכים לדעתכם לנהוג תלמידים אשר חושבים שהמועצה הבית-ספרית, המחוזית, או הארצית אינה מייצגת אותם נאמנה?", "כיצד ניתן לדעתכם לקיים דיון בנושא דו"ח דוברת, או כל נושא אחר שנוי במחלוקת, עם כלל התלמידים במדינת ישראל?". לבסוף מתבקשים התלמידים להציע רעיונות לפעולה.

כחלק משיטות ההפחדה, שתחת ההגדרה "אמצעי הרתעה חינוכיים כמתבקש", מדגימה הערכה לתלמידים מה עולה בגורלם של עובדים ששובתים בצורה שאינה לגיטימית. "שביתה שאינה מוגדרת כשביתה לגיטימית אינה נהנית מן החסינויות, ופירושה הפרת חוזה עבודה והפרת חובת המשמעת המוטלת על העובדים", נכתב. "במקרים אלה, השובתים ומארגני השביתה חשופים לסנקציות כגון פיטורים, איבוד או שלילה של זכויות סוציאליות, חבות לשלם פיצויים למעביד ואחריות בנזיקין כלפי צדדים שלישיים, ולצווי מניעה".

"התלמידים אינם עובדים של מערכת החינוך"

לדברי יושב ראש ארגון התלמידים הארצי, ים בלום, "הצעד של משרד החינוך הוא אנטי-דמוקרטי ואנטי-פלורליסטי. זה צעד שמנסה להפחיד בצורה דורסנית את התלמידים, ולהניע אותם מהבעת זכויותיהם הבסיסיות ביותר, בדרכים הדמוקרטיות ביותר. שרת החינוך משליטה שלטון טרור בקרב תלמידים שרוצים בשינוי החברה והחינוך".

עוד אמר בלום כי "בתגובה להגדרת משרד החינוך את שביתת התלמידים כשביתה לא חוקית, ברצוני לציין שהתלמידים אינם עובדים של משרד החינוך, אלא להיפך. מערכת החינוך כשלה במתן שירות לתלמידים ועל-כן יש צורך להביע מחאה בפניה על הפרת החוזה בינינו". 

דניאל, תלמיד מבאר שבע ואחד ממארגני השביתה, סיפר ל-ynet כי באתר שהקים לצורך השביתה נרשמו כבר 280 אלף כניסות. "אנחנו רוצים שינוי ומשרד החינוך מזיע מזה. אנחנו לא עוברים על החוק ופועלים לפי חופש ההתארגנות וחופש הביטוי. לגיטימי שיתנו עונש אם לא מגיעים לבית הספר, אבל שלא יגידו שלשבות זה לא חוקי".

לדבריו, "הניסיון להפחיד אותנו זה סתימת פיות. ביום של שביתה משרד החינוך מפסיד הרבה כסף. הם לא רוצים לפתור בעיות, ורק מפחדים מאיתנו ומאיימים עלינו במקום לשבת לדון. שלחנו פקס לשרת החינוך, פנינו למועצת התלמידים הארצית, אבל אף אחד לא רוצה לדבר איתנו".

גולן שירצקי, "הג'ינג'י" שארגן את השביתה בעבר, אומר ל-ynet: "אני כבר לא מוביל מאבק נגד סתימת הפיות אלא נגד סותמי הפיות לימור לבנת (שהיא בעצמה השתתפה בשביתות כשהיתה סטודנטית) ורונית תירוש שברגע שיצאו ממשרד החינוך תחל אצל הלמידים תקווה שמערכת החינוך תיראה טוב יותר, כשהן בפנים המערכת לא יכולה להשתפר".