טיול בעקבות "שרידי" המושבה נהריה
את הייקים של נהריה כבר כמעט לא תמצאו, וגם בתיהם הולכים ונעלמים מול תנופת הבנייה של העיר. סיורים מודרכים שמקיים המוזיאון המקומי יכירו לכם את מה שנשאר, בתקווה שתודעת השימור בעיר החוף הצפונית תתעורר
מהי האסוציאציה הראשונה שעולה לכם בראש כשאתם שומעים את השם נהריה? זה כמובן תלוי בדור אליו אתם שייכים. חלק יגידו ייקים, פינגווין ומלון פרנק, שטראוס וזוגלובק, אחרים יגידו או"מניקים, צד"לניקים, ים והגעתון.
נהריה, שנוסדה לפני 70 שנה כמושבה מדרום לראש הנקרה, היא כיום עיר עם כ-55 אלף תושבים. עוד עיר פריפריה, עם הרבה בנייה חדשה, אוכלוסייה מגוונת ועם ייצוג פיזי מועט מאד לעברה המפואר.
אבל בנהריה יש כמה אנשים טובים שעברה של עירם חשוב להם, והם מנסים לעורר לכך מודעות בקרב תושבי העיר, להציל מבנים וצמחיה מפעם, וגם להכיר למטיילים מבחוץ את מה שעוד נותר.
סיגלית קרסנר, מנהלת המוזיאון העירוני "בית ליברמן", יזמה סדרת סיורים בעקבות ראשוני נהריה, וגייסה לכך שני מדריכים מהאזור - גדעון סגלי ממצובה ואורן שורץ ממושב בית לימן.
הסיור מתחיל בבית ליברמן וממשיך במושבה עצמה. חלקו מתבצע בהליכה רגלית וחלקו ברכב. במהלך
הסיור מתעכבים המשתתפים ליד בתי המשפחות רילף, רוזנטל (וינטר), הרב קלר ושטראוס. ליד כל בית ישמעו המסיירים סיפורים על אלו שגרו באותם בתים.
בית משפחת שטראוס הצנוע, ברחוב הרצל 111, נשמר כמעט כפי שהיה במקורו (פרט להרחבה שנעשתה בשלב מסוים). עם מותה של אם המשפחה, הילדה, בשנת 1986, הוא שופץ וכיום הוא משמש את בני המשפחה להתכנסויות בחגים ולישיבות של הנהלת החברה שטראוס-עלית. משפחה שטראוס הסכימה לפתוח את הבית בפני המטיילים במסגרת סיורים אלה.
מחקלאות לתיירות
נהריה היא מושבת הייקים של ארץ ישראל. בוניה היו בני העלייה החמישית שהשכילו לקרוא את המפה ולצאת מגרמניה עם עלות הנאצים לשלטון. 40 אלף מתוך 220 אלף יהודי גרמניה שהיגרו בין השנים 1939-1933, הגיעו לארץ ישראל, או אם תרצו - פלסטינה של אז.
לאחר הקונגרס הציוני של 1933 שהתקיים בפראג, נפתח בארץ ישראל "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה" בראשות ד"ר ארתור רופין (שכבר עמד בראש המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית). המשרד ניסה, בין השאר, להניע יהודים גרמנים בעלי הון ממעמד הביניים להגר לארץ ישראל. עבורם הוקמו בשנה זו קרית ביאליק ליד חיפה והמושב רמות השבים ליד כפר סבא.
על הקמת נהריה היה אחראי מהנדס הבניין יוסף לוי, יליד גרמניה שעבד יחד עם רופין במשרד הארץ ישראלי. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בישראל. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמות מפרץ חיפה ובייבוש שטח זה.
בשנת 1934 התאפשר לו לקנות 2,400 דונם מצפון לעכו, ליד שפך נחל מפשוח. המחיר הנדרש היה 34 אלף לירות פלסטיניות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה בביירות. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: יוסף לוי, היינריך כהן, בנקאי ידוע מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן-סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד שיצגה שתי משפחות מכובדות בפלסטינה. יחד הם הקימו את החברה "נהריה משקים זעירים".
את המודל החקלאי להקמת נהריה הגה האגרונום סוסקין. סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. התוכנית הציעה לתושבים החדשים משקים בגודל של 7,5, ו-9 דונם, פיתוח תשתיות (אספקת מים, חשמל וסלילת כבישים), מחסני כלים ובעלי חיים, לולים ואגודה חקלאית של המתיישבים. כמו כן הוחלט כי יוקמו צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים (הדוקטורים והפרופסורים), בנושאים חקלאיים.
ראשוני המתיישבים היו וולטר וחנה דויטש ורות ויעקב פאוקר. זה היה ב-10 בפברואר 1935 ומאז הפך תאריך זה למועד הרשמי ליסודה של נהריה.
מהר מאוד התברר למתיישבים כי הרעיון של סוסקין - לחיות מגידול ירקות, פירות ולולים - לא ממש הצליח. עם זאת, היו גידולים ייחודיים שהצליחו ביותר: תות שדה, אספרגוס, ארטישוק, פלפל ועוד. עקב כך חיפשו המתיישבים פרנסות אחרות. מהנדסים עבדו עבור השלטון הבריטי, וגם החלו לפתח את ענף התיירות על ידי השכרת חדרים ובניית פנסיונים.
את הרשיון הראשון לפתיחת פנסיון קבלה טוטי לוי בשנת 1936. גרטל מאייר פתחה פנסיון ידוע בשנת 1940. בהתחלה גרו האורחים בלול התרנגולות וארוחת הבוקר ניתנה תחת כיפת השמיים. בשנת 1940 בנתה משפחת אופנהיימר את קפה פינגווין, שקיים עד היום במקומו בשדרות הגעתון.
יוזמה נוספת היתה של משפחת שטראוס, שהקימה מחלבה לניצול עודפי החלב - והפכה אותה לאימפריה. כך עשו גם בני משפחת זוגלובק שהקימו אימפריית בשר משלהם.
- להזמנת סיורים ופרטים נוספים: סיגלית קרסנר, בית ליברמן. טלפון: 9821516 - 04, אימייל: naharmus@gmail.com
- מחיר: 80 שקל למשתתף, כולל הדרכה, כניסה למוזיאון, קפה ועוגה ב"פינגווין". קיום הסיור מותנה במינימום של 25 משתתפים.
לפנייה לכתב/ת 
בית שטראוס. נשמר כשהיה
הילדה וריכרד שטראוס עם פרה
מגדל המים בימים ההם
יוסף לוי, מהוגי המושבה
מומלצים
