כך "משפרים" בתי-הספר את ציוני המיצ"ב

ברחבי ישראל נערכו אתמול (ג') בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים) הראשונות לשנה זו, אבל מספר מחדלים שהתגלו מאוחר יותר העלו מספר שאלות אודות אמינותן. היעדרות משגיחים אובייקטיביים, לימוד אינטנסיבי לצורך הבחינה בלבד וניגוד אינטרסים בהפקת השאלונים - כל אלו מטילים בספק את התמונה שמספקות הבחינות על מצב בתי הספר והתלמידים.

מבחני המיצ"ב נערכים בכיתות ב', ה' ו-ח' (במגזר הערבי בכיתות ד' ו-ז') זו השנה החמישית ומטרתן היא לבדוק את ידע התלמידים במקצועות שונים: שפת אם (בה נבחנו התלמידים היום), מתמטיקה, אנגלית ומדעים. בנוסף, נבדק האקלים הבית-ספרי (היחסים בין המורים והתלמידים, מקרי האלימות וכדומה). אתמול נערכו הבחינות בכ-1,500 בתי ספר בקרב כ-190 אלף תלמידים.

הבחינות אמורות לספק, כביכול, מדד השוואתי בין מוסדות החינוך השונים ותלמידיהם, אבל מתברר שהרצון של בתי הספר להצליח והלחץ לקראת הבחינה, מוציאים ממנה את מידת האמינות ולא משקפים את שגרת הלימודים היומיומית בהם. המורים והתלמידים נערכים חודשים מראש לקראת הבחינה, בחלק מן הכיתות דוחים לימודים של החומר השוטף "עד יעבור זעם" בכדי להתמקד בנושאים שיופיעו בבחינת המיצ"ב. הגדילה לעשות רשת אורט לחינוך מדעי-טכנולוגי, שהקימה אתר אינטרנט ובו למעלה מ-200 שאלות שונות שנועדו לעזור לתלמידים להתכונן לבחינה.

בנוסף להכנות הקדחתניות, המעוותות בסופו של דבר את התמונה האמיתית, נהנים חלק מהתלמידים מהנחות מסויימות גם ברגע האמת. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, "בעת הבחינה יהיה בכיתה משגיח חיצוני. מותר רק למורה אחד להיות נוכח בכיתה ובלבד שאינו מלמד את המקצוע בו נבחנים התלמידים". בפועל, כך נודע ל-ynet, התגלו מחדלים במספר בתי ספר בהם לא הופיעו המשגיחים החיצוניים ובמקומם שמרו על התלמידים אותם מורים המלמדים אותם במשך כל השנה.

התופעה חזרה על עצמה אתמול בארבעה בתי ספר במועצה האזורית מטה-יהודה שליד ירושלים. אחת האמהות של תלמידת כיתה ה' בבית הספר היסודי במטה אשר, מספרת: "במשך חודשיים למדנו בבית נון-סטופ והתכוננו לבחינה. הגענו בבוקר לבית הספר ואת פנינו קיבל המנהל כשהוא עצבני והיסטרי כי המשגיחים לא הגיעו. בסופו של דבר מחנכת הכיתה נשארה לשמור על הבת שלי ושאר הילדים במהלך הבחינה וגם עזרה להם לענות על שאלות. לי לא אכפת שייצאו ציונים טובים בכיתה של הבת שלי, אבל שלא יקראו לזה מבדק מהימן".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בעקבות העובדה שלארבעת בתי הספר המצוינים בכתבה לא הגיעו משגיחים חיצוניים, נאלצו המנהלים להציב מורים משגיחים בעת הבחינה. אין זה סידור אידיאלי, אך המשרד מבקש להבהיר כי מורה המשגיח על כיתתו אינו בהכרח מפר את הוראות ההשגחה". מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, הוסיפה כי "במקרים שבהם מסיבות שונות לא מופיעים המשגיחים החיצוניים בבתי הספר, אנו קונסים את החברה האחראית על כך (חברת מאנפאוור)".

אחרי ההכנות המיוחדות והנוכחות החלקית של המשגיחים החיצוניים, עולות גם תהיות לגבי אופן הפקת הבחינות. החברה שזכתה במכרז לכתיבת השאלונים היא מט"ח - כביכול חברה חיצונית - אך עם זאת, מי שמאשר את הנוסח הסופי של הבחינות הם מפקחי משרד החינוך. בנוסף, מט"ח עומדת מאחורי כתיבת חלק ניכר מספרי הלימוד ועל כן תמוה הדבר שדווקא היא נבחרה כדי לבדוק את יכולות התלמידים.

פרופ' רון אהרוני מ"העמותה הישראלית לקידום חינוך מתמטי לכל", סבור שמדובר באבסורד: "מדובר במצב לא תקין בעליל, כאשר גוף ששולט בחמישים אחוז מספרי הלימוד בארץ הוא גם זה שמחבר ומפקח על בחינות המיצ"ב. צריכה להיות הפרדת רשויות בין גוף זה (מט"ח) לבין הגוף הבודק".

מנכ"ל מט"ח, גילה בן-הר: "זכינו במיכרז לחיבור הבחינות כגוף שמבצע עבור משרד החינוך. אנו ממנים חברי ועדה לכל מקצוע והמפמ"רים (מפקחים מרכזים מטעם משרד החינוך) מאשרים את עבודתם. אנחנו לא בודקים את הבחינות, אלא המשרד".