העליון הכריע: רוזנשטיין יוסגר לארה"ב
הרכב השופטים בראשות המשנה לנשיא חשין קבע כי "העבריין מספר 1" יוסגר לאמריקנים. השופטים קבעו כי הבקשה שהוגשה מטעם ארצות הברית מגלה ראיות לכאורה, לחובתו של רוזנשטיין. בפרקליטות מעריכים כי הוא יוסגר בתוך "מספר ימים עד שבועיים". פרקליטיו ביקשו משרת המשפטים לבני לשמוע אותם בנושא לפני שתכריע
זאב רוזנשטיין, האיש שזכה לכינוי "העבריין מספר 1" יוסגר לארה"ב - כך הכריעו הבוקר (יום ד') פה אחד שופטי בית המשפט העליון. בהרכב ישבו המשנה לנשיא בית המשפט, השופט מישאל חשין, והשופטים אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין.
השופטים קבעו כי הבקשה שהוגשה מטעם ארצות הברית מגלה ראיות לכאורה, לחובתו של רוזנשטיין בפרשת הסחר באקסטזי, וכי ההסגרה מתחייבת משיתוף הפעולה בין המדינות והאינטרס הציבורי.
ההכרעה בבית המשפט. צילום: גיל יוחנן
"אכן, בגופו לא היה המערער בארצות הברית. הוא ישב בישראל. ואולם, במקום מושבו הוא משך בחוטים והניע את האחרים לרצונו... היעדרותו הפיזית של המערער מארצות הברית לא היוותה אלא אירוע שולי וטפל... המערער 'היה' בארצות הברית ועשה בארצות הברית באמצעות האחרים שהיו ידו הארוכה", כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, בהחלטתו.
השופט אדמונד לוי כתב: "האפשרות כי מדינת ישראל תספק מקלט לעבריינים הנתלים בשיטת המשפט שלה כמו היו אוחזים בקרנות המזבח, נושאת עמה תוצאות קשות". עוד מוסיף השופט לוי: "אין להתכחש לקושי שההסגרה עלולה להציב בפני המערער. אין הוא רגיל בדיניה של ארצות הברית, השפה זרה לו וישנם מבין עדיו הפוטנציאליים הנמצאים בישראל... ברם, החשד הוא כי המערער ביקש לקצור את פירותיו שם, ובכך חשף עצמו לסיכון כי דיניה של ארצות הברית יבקשו לחול עליו".
מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, עו"ד גל לברטוב הביע שביעות רצון: "בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, שלא ייתכן שאדם שפועל מגבולות מדינת ישראל כדי לפגוע באינטרסים של מדינה אחרת – אדם כזה יטען שאין אפשרות להסגירו. בית המשפט הכיר היום בכלי מרכזי בלחימה בפשיעה הבינלאומית. פסק הדין הזה נותן בסיס ללחימה בפשיעה הבינלאומית המאורגנת".
לברטוב אמר כי כעת, ניתן יהיה להסגיר את רוזנשטיין בתוך "ימים ספורים ולכל היותר שבוע-שבועיים". בעקבות ההחלטה, פנה צוות ההגנה של רוזנשטייין לשרת המשפטים, ציפי לבני, בבקשה לאפשר להם להופיע בפניה ולהשמיע את טיעוניהם בטרם תחליט על ההסגרה.
בנוסף, ביקש הצוות מהשרה שגם אם תחליט להסגיר את רוזנשטיין, ביצוע ההסגרה יעוכב בשבועיים כדי לאפשר להם לעתור לבג"ץ אם ירצו בכך.
רוזנשטיין ניסה למנוע את ההסגרה
"הלווייתן" של עולם הפשע הישראלי מבוקש על ידי האמריקנים בחשד לסחר במיליון כדורי אקסטזי, אך בעתירה שהגיש לפני כחצי שנה טען כי הסגרת אזרח על ידי ישראל בגין עבירה שבוצעה בשטחה, הינה יצירת תקדים מבחינת המדינה ולפיכך מדובר באפליה כלפיו.
כחודשיים לפני הגשת העתירה הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים כי רוזנשטיין יוסגר לארצות הברית, לאחר שהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה עתרה לבית המשפט בבקשה להכריז עליו כעל בר הסגרה. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יעקב צבן, נימק את החלטתו אז: "מאחר שרוזנשטיין מבוקש בידי שלטונות ארצות הברית וישנן ראיות מספיקות להעמדתו לדין בישראל וממשלת ישראל התחייבה להסגירו - אני מוצא אותו בר הסגרה".
רוזנשטיין לא ויתר וגייס למערכה את עורכת הדין דבורה חן, מי שהייתה ראש המחלקה הביטחונית בפרקליטות המדינה ואת פרופסור אריאל בן דור, שכיהן עד לא מזמן כדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. השניים כתבו בעתירה שהגישו כי "אין כל הצדקה לסטייה מן המדיניות הנהוגה במקרה זה. ההיפך הוא הנכון: מדובר בעבירת קשר שנקשר בישראל, עם קושרים ישראלים, בחקירה שנוהלה בעיקרה בישראל ועל ידי משטרת ישראל; העדים הרלוונטים הינם ישראלים - חלקם בישראל...העותר הינו אזרח ותושב ישראל ואינו קשור לארצות הברית".
לדברי פרקליטיו של רוזנשטיין, "בנסיבות אלה שפיטה בישראל הינה ההחלטה הראויה, הסבירה, הצודקת, החוקית והחוקתית היחידה. העותר, כאזרח ישראלי ותושב ישראל, זכאי לכך שעניינו יידון על פי דיני ישראל ותוך כיבוד זכויות היסוד שלו כאדם, כאזרח וכתושב וכי ינהגו בו בשוויוניות, כפי שנהגו ונוהגים לגבי אחרים דוגמתו. כל בקשתו של רוזנשטיין היא לקבל את יומו בבית משפט ישראלי".
רוזנשטיין הוחזק עד כה בבית הכלא "רימונים" בתנאי בידוד, מחשש לנסיונות פגיעה בו. לאחרונה הוא דרש משירות בתי הסוהר להעבירו לאגף עם אסירים נוספים, אך דרישה זו נדחתה בשל שיקולי אבטחה.
לפנייה לכתב/ת 
