סיפורי ההרוגים בפיגוע: הלכו לקניון - ולא חזרו
הם בסך הכל רצו ללכת לקניון - אבל מחבל התפוצץ, והם לא חזרו הביתה. קינן צומעי בן ה-20 מפתח תקווה שכולם אהבו לאהוב, אלכסנדרה גרימצקי בת ה-65 מנתניה שאהבה להסתובב בקניון, אליה רוזן בת ה-38 מבת חפר, אם לשלושה ילדים, דניאל גולני בן ה-45 מנהריה שנהג לסייע לנזקקים, והמאבטח חיים עמרם בן ה-26, שניסה למנוע את הפיגוע בגופו
הותרו לפרסום שמותיהם של חמשת הרוגי הפיגוע שאירע אתמול (ב') בנתניה:
- דניאל גולני, בן 45, מנהריה
- אלכסנדרה גרימצקי, בת 65 מנתניה
- חיים עמרם, בן 26 מנתניה
- קינן צומעי, בן 20 מפתח תקווה
- א' ר', בת 38, מבת חפר
בבתי החולים "לניאדו" בנתניה, "הלל יפה" בחדרה, "מאיר" בכפר סבא ו"בילינסון" בפתח תקווה, מאושפזים עדיין 24 מפצועי הפיגוע בנתניה. אחד הפצועים במצב קשה, ארבעה פצועים באורח בינוני והיתר קל.
צילום וידאו: ערוץ 1
חיים עמרם: "רצה להציל את כולם וכך נהרג"
חיים עמרם בן ה-26 עבד כמאבטח בקניון, וניסה לעצור את המחבל המתאבד. עינב צברי, עד ראייה, סיפר כי "ראינו את מאבטח הקניון צמוד לאדם
שנשא על גופו תיק. המאבטח משך את המחבל לכיוון המדרכה תוך שהוא מרחיק אותו מהכניסה לקניון. שמענו צעקות. שני שוטרים הגיעו למקום ועמדו עם הגב לעבר המאבטח והמחבל, ואז אירע הפיצוץ".
מאות אנשים הגיעו אמש לבית משפחת עמרם, כשנודע כי בן המשפחה חיים נהרג בניסיון לעצור את המחבל המתאבד. זה לא הפיגוע הראשון שחווה עמרם בקניון השרון: גם לפני 4 חודשים הוא עבד בקניון בזמן הפיגוע - אבל אז הוא לא נפגע. עמרם היה אחראי על הסיורים ועבד מספר שנים בקניון. לפני כן הוא עבד בקניון ברעננה. הוא למד בבית הספר היסודי סיני ברעננה. הדוד שלו אבי סיפר כי: "הוא היה חבר'מן, הוא אהב להתאמן הרבה במכון כושר ואהב לנסוע באופנוע שלו".
ליאור גולן, קרוב משפחה של עמרם, סיפר: "הוא היה בן אדם מדהים. מאוד שקט וצנוע, רצה ללמוד פסיכולוגיה. הוא רצה להציל את כולם וכך הוא גם נהרג, אין ספק שמדובר במוות של גיבור".
"מדובר בבן אדם עם אופי, שהציל הרבה אנשים במעשיו", סיפר מאיר גולן, קרוב משפחה נוסף של חיים, "הוא אהב את עבודתו, אפילו שהעסיקו אותו בנזיד עדשים".
טניה קורליוב, המאבטחת שנפצעה בעצמה בפיגוע, סיפרה שהכירה היטב את חיים. היא סיפרה שהוא השלים בגרויות ובשנה האחרונה עבר לגור ביחד עם חברתו. לדבריה, השניים תכננו להתחתן בקיץ ולנסוע לחו"ל, וחיים תכנן להציע נישואין לחברתו.
הלווייתו יצאה אמש בשעה 22:30 מביתו ברחוב נחום בנתניה לבית העלמין בשכונת ותיקים בעיר, ונערכה בבית העלמין בשעה 23:00.
דני גולני רצה לפתוח חנות בקניון בנתניה
"דני היה אדם משכמו ומעלה", סיפר חבר מועצת נהריה, ציון לנקרי, המעיד על עצמו כי היה חברו של דני גולני קרוב ל-18 שנה. "קשה היה להפריד בינו לבין
החיוך שלו. הוא אדם שאהב לחיות, אהב את המשפחה שלו. זה בן אדם שתמיד אפשר היה לסמוך עליו, שתמיד אפשר היה לפנות אליו בעת צרה. צוק סלע איתן. הוא לא פחד מכלום".
אתמול בשעות אחר הצהריים הגיע מפקד תחנת המשטרה בנהריה, סנ"צ ג'מאל חכרוש, לבית משפחת גולני ברחוב ויצמן בנהריה. הוא נאלץ לבשר לרונית גולני, כי בעלה, דני, הוא אחד ההרוגים בפיגוע בנתניה, וכי עליה להגיע למכון לרפואה משפטית באבו כביר על מנת לזהות את גופתו. שני שוטרים מהתחנה הסיעו את האישה, וליוו אותה בדרך הקשה.
גולני היה בעליהן של שלוש חנויות בגדים בשם 'השדרה', בנהריה, בעכו ובקריון בקריית ביאליק. דוד בזק, חברו ושותפו לעסק, שאף התגורר באותו בניין דירות, נסע גם הוא לאבו כביר. בני משפחתו של גולני, הוריו ואחיותיו, התגוררו בנתניה, והחברים סיפרו כי דני ביקש להרחיב את עסקיו, התעניין באפשרות לפתוח חנות נוספת בקניון נתניה - שם מצא את מותו.
לנקרי הוסיף, כי גולני היה אדם שחברות הייתה מבחינתו ערך עליון, "ולא רק סיסמה. תמיד ידע לעזור לזולת ולנצרך, וכל מה שצריך היה לעשות, היה רק לבקש. אי אפשר לעכל את זה שהוא נהרג בצורה כזו, שהוא איננו". גם דוד רוזן, אף הוא חבר מועצה בנהריה, סיפר שגולני ז"ל נהג לסייע לנזקקים, ותמיד אפשר היה לסמוך עליו שייחלץ לעזרה בכל מקרה.
נערות מדליקות נרות נשמה ליד הקניון לאחר הפיגוע. צילום: אבי כהן
נהריה עומדת ערב בחירות והמתיחות בשיאה, אבל במטה הבחירות בשכונת עין שרה בעיר, שררה אמש אווירת אבל. גולני היה אחד מעמודי התווך של הפעילים במטה של ראש העירייה המודח, רון פרומר. פרומר סיפר כי שלשום נפגש עמו בתום כנס פעילים במטה בעין שרה. "דיברנו על יום הבחירות והוא הבטיח שיעבוד קשה למען המטרה. זה פשוט אסון שלא יאומן", אמר פרומר.
הלווייתו תצא היום בשעה 14:30 מבית הוריו ברחוב ז'בוטינסקי בנתניה לבית העלמין בשכונת ותיקים. בשעה 11:30 ייצאו שני אוטובוסים מביתו בנהריה לבית העלמין בנתניה.
בנה של א' הוזעק מטיול שנתי
א' ר' בת ה-38 ממושב בת חפר היא אם ל-3 ילדים. הבן הגדול היה בעת הפיגוע בטיול שנתי בבית הספר, והוזעק הביתה בליווי
הורה מבוגר. בני המשפחה סיפרו, כי אחותו הרגישה שמשהו לא בסדר עד שבסוף סיפרו לה את הבשורה המרה שאימה נהרגה בפיגוע. לבית המשפחה הגיעו אנשים רבים, חברים ובני משפחה, על מנת לעודד אותה.
בבית נמצאים אנשים רבים והילדה הקטנה בת החמש יושבת ומציירת ציורים. "כולם הרוסים" אומרים שכנים, ומוסיפים כי "מדובר במשפחה ישראלית טיפוסית למופת".
בשבוע הבא היתה אמורה א' להתחיל בעבודה חדשה בחברת קומברס כמנהלת פרויקטים, אבל אתמול לפני הצהריים הכל נקטע. א' גדלה ברמת אביב, למדה בבית הספר אליאנס ולאחר הלימודים למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א ובבאר שבע. בני משפחה מספרים כי תמיד היא אמרה שתאונות דרכים מסוכנות יותר מהמצב הביטחוני,
לפני שמונה שנים עברו היא, בעלה והילדים להתגורר בבת חפר, שם בנו את ביתם. בעלה מספר כי הם לא פחדו לגור כאן והרגישו בטוחים, "וההוכחה שהיא נהרגה בעיר הגדולה נתניה ולא ביישוב".
א' עבדה כפסיכולוגית בתחום החינוך. אתמול בבוקר היא יצאה עם חברה קרובה לנתניה על מנת לקנות בגדים ולעשות סידורים לקראת התחלת עבודתה החדשה.
קינן צומעי: "אהבו אותו והוא אהב את כולם"
"אם הוא היה נכנס עם החבר שלו בחזרה לקניון, הוא היה בחיים עכשיו". כך אומרים חבריו של קינן צומעי בן ה-20, שהגיעו לבית הוריו לחלוק לו כבוד
אחרון. "הם נסעו מפתח תקווה לנתניה לאכול בקניון, הם יצאו מהקניון ואז קינן נזכר שהוא שכח את השתייה שלו, החבר שלו נכנס להביא את השתייה ואז היה פיצוץ".
עשרות רבות של חברים וחברות הגיעו לבית משפחת צומעי לנסות ולעכל את האבידה הגדולה, "הלך לנו ילד שכל מילה שתתאר אותו תשמע נדושה. אין מילים על קינן, הוא ילד שמח, ילד נשמה עם חדוות חיים".
לילך, חברתו של קינן, מתקשה להאמין: "רק לפני חודש חגגנו לו יום הולדת, כל השלטים עדיין בחדר, הדובי בחדר, הכל. שנה היינו חברים, אני ממש לא קולטת איך הוא עזב אותי ככה. אני לא מאמינה, מסכן שלי. העיקר אמרו לו כולם להיזהר מהאופנועים - ובסוף זה מה שקרה".
אחד מאחיו של קינן שוהה בימים אלו בארה"ב ועשה כעת את ההכנות האחרונות לטיסתו לארץ להלוויות אחיו. משה צועמי, דודו של קינן, סיפר: "לא היה רגע דל או משעמם איתו, 24 שעות הבית והחדר שלו היה מלא בחברים שאהבו אותו והוא אהב את כולם. הוא היה בן זקונים וכעת הותיר את הוריו ושלושת אחיו לבד".
סבתו של קינן הובאה אמש בשעות הערב אל בית בנה, כשהיא בוכה וצועקת: "תביאו לי את הנכד שלי, אני רק רוצה את הנכד שלי" - יבבות כאב שגרמו לכל האנשים מתוך ומחוץ לבית לבכות.
אלכסנדרה אהבה להסתובב בקניון
ד"ר אנדריי גרימצקי, רופא אורולוג, חיפש אתמול מהצהריים את אמו אלכסנדרה, מאחר שידע שהיא אוהבת ללכת לקניות ולהסתובב באזור קניון השרון. גרימצקי
סיפר ל-ynet כי ירד מהמחלקה האורולוגית למיון מיד לאחר ששמע על הפיגוע: "הייתי במחלקה ושמעתי שהיה פיגוע, רצתי למיון לנסות ולזהות , לאחר שאמי לא ענתה לטלפון מספר פעמים". גרימצקי סיפר כי אימו עלתה לארץ מאוקראינה בשנת 97', שם עבדה כמנהלת חשבונות. אנדריי הוא בנה היחיד.
במשך כמה שעות אחרי הפיגוע הוא היה שרוי בחוסר וודאות לגבי גורלה של אמו: "בסופו של דבר הגעתי לאבו כביר, ושם נודע לי שהיא נפטרה".
הלווייתה תתקיים היום בשעה 13:00 בבית העלמין בקיבוץ בחן.