התחזית: יהיה קטלני

"אף שבעבר חשבו מדענים שההשפעות שינויי האקלים על בריאות בני האדם יופיעו רק בעתיד הרחוק, מחקרים מראים שההשפעה ניכרת כבר עתה", אמר רוברטו ברטוליני, הממונה מטעם הארגון באירופה על ענייני בריאות וסביבה. ברטוליני התבטא בפורום לא רשמי בשולי הוועידה לעניין ההתחממות הגלובלית, המתקיימת במונטריאול שבקנדה, בהשתתפות נציגים מ-189 מדינות.

מדינות עניות הן שנפגעות בצורה הקשה ביותר מעליית הטמפרטורות הממוצעות, שנגרמת בגלל פליטת גזים שכולאת חום באטמוספירה – תופעה שנגרמת בעיקר על ידי השימוש שעושים בני אדם בחומרים כגון דלק, גז טבעי ופחם. ההתחממות עלולה להביא ליבולים דלים בשטחים חקלאיים גדולים ואף לבצורת.

אולם מחקר שהציג ארגון הבריאות העולמי השבוע מראה שדי בבחינה של אירועים מהשנים האחרונות, כמו גל החום של 2003, שבו מתו 35 אלף בני אדם ברחבי היבשת, כדי להבין את הסכנות המאיימות על העולם כתוצאה מההתחממות. "אנו קוראים לאנשים שבידיהם יכולת – לנקוט פעולות ולהקטין את ההשפעה הפוטנציאלית של שינוי האקלים על בריאותנו", אמרה מריה נרה, האחראית על הגנת הסביבה האנושית בארגון. לדברי ארגון הבריאות העולמי, ההשפעה של בני האדם על האקלים עלולה להגדיל פי כמה את הסכנה למוות כתוצאה מגלי חום באירופה.

כך, למשל, מספר מקרי המוות כתוצאה מחום בבריטניה עלול להגיע בשנת 2050 ל-3,300 – זאת לעומת 800 בעשורים האחרונים. שיטפונות, אסון הטבע השכיח ביותר הגורם לאובדן חיי אדם ולנזק כלכלי באירופה, קושרו גם הם להתחממות כדור הארץ. באירופה היכו 30 שיטפונות רבי עוצמה בשנים 1995-2004. 1,000 בני אדם נהרגו כתוצאה מהם ו-2.5 מיליון אחרים סבלו מנזקיהם. כמו כן, ישנן ראיות לכך, שבשל עליית הטמפרטורה מתפשטת ביבשת דלקת מוח המועברת על ידי קרצייה.

מחקרים מראים, שמספר המקרים של הרעלת סלמונלה, שלעתים קרובות מקושרת לשימוש בביצים לא מבושלות בהכנת מיונז, עולה ככל שהטמפרטורה הממוצעת באירופה עולה. אנשים הסובלים מאלרגיות עשויים לגלות שהם מתעטשים ומקנחים את האף במשך תקופות ארוכות יותר מבעבר, כי העלייה בטמפרטורה מאריכה את תקופת הפריחה מעוררת האלרגיה.

 רוב מדינות אירופה חתמו על אמנת קיוטו, המחייבת אותן להקטין את פליטת הגזים עד שנת 2012 בשיעור של 5.2 – בהשוואה ל-1990. אולם פעילי איכות הסביבה אומרים כי אירופה צריכה לנקוט גישה תקיפה יותר בשילוב חקיקה קיצונית, שתסדיר הפחתה של פליטת הגזים גם אחרי 2012. ארצות-הברית השתחררה מאמנת קיוטו ב-2001, בטענה שהיא תביא לירידה בצמיחה הכלכלית ושהשמיטו ממנו שלא בצדק מדינות מתפתחות כמו סין והודו.

בכל מקרה, העולם ימשיך להתחמם

פרשנות / פרופ' דני רוזנפלד 

"על דבר אחד אין ויכוח", אומר פרופ' דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. "ישנה הסכמה בקרב הקהילה המדעית כי העלאת ריכוז גזי החממה באטמוספירה והגדלת זיהום האוויר מקצינות את תופעות מזג האוויר שקשורות במשקעים. לכן אנחנו מקבלים יותר שיטפונות ויותר בצורת".

"ככל שהאוויר חם יותר, הוא מסוגל להכיל בתוכו יותר אדי מים, וגם העננים מכילים יותר אדי מים. הם ממטירים כמויות גדולות יותר של גשם, והתעבות המים משחררת כמות גדולה יותר של אנרגיה. כך נגרמת העצמת התופעות הקיצוניות, דוגמת ההוריקנים והטייפונים. מצד שני, בין הגשמים ישנם פרקי יובש גדולים יותר – ואזורים רבים יותר סובלים מבצורת". זיהום האוויר, לדברי פרופ' רוזנפלד, גורם לכך שהעננים הם יותר "קשי המטרה".

פרופ' רוזנפלד חוקר אישית את הנושא ואף פירסם כמה מאמרים העוסקים בו. אחד מממצאיו המעניינים ביותר קובע כי באזור ההר בארץ כמות הגשם קטנה מאז קום המדינה בקרוב ל-100 מ"מ בשנה, בגלל הגדלת זיהום האוויר. "באזורים המיושבים, שבהם נגרם זיהום אוויר, קטנות כמויות הגשם במצבים מסוימים, אבל האדים שנשארים באוויר יכולים במקום ובזמן אחר להפוך לשיטפונות ולגשמים חזקים יותר".

מסקנתו העצובה מאוד של פרופ' רוזנפלד היא שאפילו אם כל מדינות העולם ימלאו בדקדקנות את כל סעיפי אמנת קיוטו, העולם ימשיך להתחמם – בקצב גדל והולך, וטירוף המערכות האקלימיות לא ייעצר. "הסיבה לכך היא שדו-תחמוצת הפחמן, גז החממה שאנו מייצרים, נשאר באטמוספירה למשך דורות. קצב סילוקו איטי ביותר – ולכן הוא הולך ומצטבר.

"אמנת קיוטו היא בסך הכל צעד ראשון, קטן וסמלי – וגם אותו די קשה ליישם. הפתרון לא טמון ברגולציה מגבילה על ייצור גזי החממה, אלא בהשקעה מסיבית בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, כגון אנרגיית הרוח, השמש, המים ואנרגיה אטומית בטוחה. הפוטנציאל הרב ביותר הוא באנרגיית הרוח, וכאן אנחנו רחוקים מאוד מלומר את המילה האחרונה". (צבי זינגר)