הכתובת לא בבג"ץ

למעשה מונחת בפני הכנסת הנוכחית הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, אשר הייתה בשעתו חלק מהצעת חוק רחבה יותר - חוק יסוד: זכויות האדם. אותה הצעה נרחבת ומפורטת לא עברה בשל התנגדויות פוליטיות, והפתרון שנמצא היה לפצל את החוק למרכיביו ולהעביר את החלקים המוסכמים. כך זכינו בשנת 1992 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד: חופש העיסוק. הנה כי כן, קיימת ומוכנה הצעת החוק בדבר זכויות חברתיות. אך בינתיים הצעה זו לא עוברת, אולי בגלל היבטיה הכלכליים. כעת, כאשר הזכויות החברתיות זוכות להכרה ולהוקרה על-ידי מנהיגי מפלגות חדשות כישנות, מנהיגים אשר מרימים את הדגל החברתי לראש התורן - ראוי להעמיד במבחן את רצינות הצהרותיהם.

אין כל סיבה - חוקית או טכנית - שהכנסת הנוכחית לא תעביר את חוק היסוד האמור. ההצעה קיימת, המפלגות יכולות

 להתאחד סביבה ולאשרה בתוך זמן קצר. אכן, אנו בתקופת ביניים בין שתי כנסות, וראוי שהכנסת המתפזרת לא תתגייס למען מחטפים וחוקים "פופוליסטיים" בעת הזאת. אך במקרה שלנו, אין מדובר בחוק פופוליסטי, אלא בחוק יסוד חיוני שחסרונו מורגש ביותר, במיוחד מצד השכבות החלשות בחברה. ראוי היה שחוק זה ייכתב בספר החוקים כבר מזמן, אך משהדבר לא נעשה - מוטב מאוחר. הלא היו בכנסת הזו ובקודמותיה מספיק דוגמאות לחקיקה חיונית שהועברה בתוך מספר ימים. על כל פנים, באם הדבר לא יסתייע מסיבה זו או אחרת, די בכך שתבוא הבטחה מפורשת להעביר חוק זה מיד עם כינונה של הכנסת ה-17.

אמנם, העברת חוק היסוד הזה תעלה כסף למדינת ישראל. אך הגיעה העת לדעת כי זכויות אדם עולות כסף. אין די בדיבורים רמים על החשיבות של צמצום ממדי העוני במדינת ישראל; צריך לגרום לכך שהחוק יחייב את המדינה להתייחס בצורה אנושית יותר וביתר חמלה לחלשים בתוכה. נכון שגם בג"ץ יכול היה לעשות יותר, ואילו רצה - היה יכול לקבל את התשתית העובדתית למה שכולנו יודעים. אבל הכתובת האמיתית נמצאת במקום אחר. כדאי שהציבור יתבונן היטב במנהיגיו ויבחן ברצינות את הצהרותיהם לפני הבחירות, בטרם ייתן בהם את מבטחו בקלפי. 

פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי באוניברסיטת חיפה

• פרופ' דני גוטוויין: בג"ץ תאצ'ריסטי
• עו"ד שלומי וינברג: בזכות האקטיביזם
• עו"ד דרור ארד-אילון: שופטים מתחת לחגורה