כל תרופות הסבתא שהמדע נתן להן אישור
סבתא בישלה לכם מרק עוף כשהצטננתם, השקתה אתכם בגוגל מוגל כשהשתעלתם, התעקשה שתתלבשו חם בחורף והאכילה אתכם בחילבה (אם היתה תימנייה)? מחקרים מדעיים מוכיחים את סגולות המרפא שסבתא ייחסה בחושיה לכל האמצעים האלה (ולאחרים)
באחד העיתונים החרדיים התפרסמו לאחרונה במדור העצות שאלה ותשובה מוזרות לכאורה: בעל צעיר סיפר שלרעייתו יש נוהג משונה – האישה, אם טרייה, מתעקשת לתלות את כביסת בנם הפעוט רק אחרי שקיעת החמה ומשאירה אותה על החבל רק עד שעות הצהריים של יום המחרת. מלפני השקיעה ועד סמוך לאחריה אסור להשאיר כביסה של תינוקות על החבל, הסבירה, זאת על פי מסורת שעוברת במשפחתה מדור לדור.
הבעל חשש שדעתה של אשתו השתבשה בעקבות הלידה. אבל למרבה הפלא, התשובה הבהירה לו שלא, ואף ת הביאה ראיות ממחקר ישראלי שבדק את שורשיו של המנהג הזה, שמוכר לצאצאי היישוב הישן בירושלים. מתברר שסמוך לשעת השקיעה ובמהלכה הציפורים שבות לקיניהן. במהלך מעופן לקן מתמלא האוויר בהפרשותיהן, ובהן כמובן חיידקים. ההפרשות האלה נוטות להידבק לכבסים, ובמיוחד לאריגים האופייניים והסופגים של בגדי תינוקות ושל חיתולים. קיום המנהג מפחית את הסיכון של התינוק ללקות בזיהומים.
מתברר שסבתא ידעה לפעמים מה היא אומרת. מחקרים מדעיים מראים שבחלק מהמקרים התרופות שלה אף יעילות יותר מכפי שנוטים לחשוב.
"בחלק מתרופות הסבתא יש בהחלט משהו ששווה בדיקה", טוען פרופ' זכריה מדר, ראש המכון לביוכימיה של המזון בפקולטה לחקלאות ברחובות. הוא עצמו בודק, בין השאר, את תרופות הסבתא לסוכרת. גם ד"ר שמואל גבעון, מומחה ברפואה פנימית במחוז שרון שומרון של שירותי בריאות כללית, לא מזלזל בכוחן של תרופות הסבתא. "הרפואה הסינית, לדוגמה", הוא מסביר, "מבוססת למעשה על תרופות סבתא שנוצרו במשך השנים, והיעילות של חלק מהן הוכחה".
עם זאת, אין להתעלם מהסיכון של תרופות הסבתא. חלק מהתרופות הצמחיות והטבעיות מתנגשות עם תרופות מרשם, ובפני עצמן הן אף עלולות לגרום להרעלות ולתופעות לוואי בגלל החומרים הפעילים שבהן. היחס לתרופות הסבתא הוא פרדוקסלי: מצד אחד אנשים נוטים לזלזל בהן כאות לידענות ולקדמה, מצד שני רבים נעזרים בהן. המחקרים הראשונים שהוכיחו שלמרק העוף היהודי המיתולוגי יש באמת ערך מוסף במקרה של הצטננות התקבלו בהרמת גבה ובחיוך, אבל גם בסיפוק – נחמד לגלות שפתרונות ביתיים לבעיות רפואיות אכן עובדים. יתרה מזו, מחקרים רבים מראים שיותר מ-70% מהאוכלוסייה שמבחינים בסימפטומים קלים ואף בינוניים של מחלות שונות לא מגיעים לרופא, אומר ד"ר גבעון. חלק מהם נעזרים בתרופות ללא מרשם רופא, אחרים פונים לרפואה האלטרנטיבית (שכוללת בחלקה תרופות סבתא), ויש שפונים לתרופות עממיות – של הסבתא הפרטית שלהם או על פי מסורת העדה שאליה הם משתייכים. אז אילו תרופות סבתא הן אכן יעילות? הנה הפירוט.
שמן דגים
אם סבתא שלכם הכריחה אתכם לשתות שמן דגים, היא ידעה מה היא עושה. מתברר שחומצות השומן שבשמן הדגים עשויות למנוע מחלות לב ואף לרפא אותן. הסיבה: השמן מכיל חומצה אלפא לינולאית, חומצה איקוספנטוניות וחומצה קוקסוהקסמאית – קבוצת חומצות שומן שנחשבות ליעילות מאוד לתהליכי ההבראה האלה. שמן דגים עשוי להפחית את רמת הטריגליצרידים בדם, למנוע היווצרות קרישי דם וטרשת בעורקים ולהפחית דלקות בלב ובכלי הדם. הכמות המומלצת היא עד 4 גרם ליום.
בנוסף, מחקר שנערך במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון גילה ששמן דגים מסייע בגמילת חולים מונשמים ממכונת ההנשמה.
לבוש חם
גם סבתא וגם אמא התעקשו שנתלבש חם, בטענה ש'לבוש חם עוצר מחלה', וטענו שהרטבת הרגליים משלשת את הסיכוי לחטוף שפעת. והן צדקו. לפי מחקר שנערך במרכז לחקר ההצטננות שבאוניברסיטת קרדיף בבריטניה, צניחה של טמפרטורת הגוף יכולה לעורר וירוסים שנוטים להישאר רדומים בין אוקטובר למרס.
הנחקרים ישבו 20 דקות כשרגליהם נתונות בקערות של מי קרח. שליש מתוכם פיתחו תסמיני שפעת במהלך חמשת הימים שאחר כך, בהשוואה ל-9% מקבוצת הביקורת ששמרו על רגליים יבשות בטמפרטורה סבירה. מה הסיבה? כשהרגליים מתק - ררות, הוורידים באף מתכווצים תוך שהם מונעים את זרימת הדם החם שמספק את התאים הלבנים שלוחמים בדלקות ובהצטננויות.
מרק עוף
מרק העוף המיתולוגי של סבתא זכה כבר מזמן לתואר הכבוד 'הפניצילין היהודי', ולא סתם. ניסוי שנערך במרכז הרפואי של אוניברסיטת נברסקה מצא שרבים ממרכיבי מרק העוף יכולים להפסיק את תנועתם של של תאי דם לבנים מסויימים שידועים ככאלה שמעוררים שחרור של ליחה וגודש שנגרמים מהתקררות. במהלך הבישול משחרר מרק העוף חומצת אמינו סיסטנית, שיכולה לדלל מוגלה שקשורה להצטננות. בנוסף, השילוב של חום, שומנים, תבלינים ומים תורם לשחרור מוגלה צמיגית שאופיינית להצטננות קשה וכן להפחתת הפעילות הדלקתית שמאפיינת דלקת גרון.
שום
מועיל נגד הצטננות, אמרה סבתא, ובצדק. אכילת שום בצורתו הטבעית (לא מבושל או צלוי) מקילה תסמיני הצטננות, מזרזת את ההתאוששות ומפחיתה את הסיכון ללקות בשפעת חוזרת. זאת הודות לרכיב אליצין, שמעודד תאי דם לבנים להתחלק ולהעשיר את שכבת ההגנה הטבעית של הגוף.
תה
"כוס תה ופרק תהילים לא יזיקו", אהבה הסבתא הפולנייה לצטט פתגם אידי ידוע שמתייחס לכוח הריפוי של השניים. "זה נכון", אומר ד"ר גבעון. "מחקרים רפואיים רבים הראו שהתה טוב לבריאות בזכות שורה של חומרים פעילים שהוא מכיל, כמו תנין ואלקלואידים למיניהם שעוזרים לטיפול במגוון מחלות – אפילו שעורה בעיניים".
תפילה
מחקרים רבים בדקו את הכוח המרפא של התפילה. פרופ' ליאונרד ליבוביצ'י מבית החולים בילינסון, למשל, מצא שתפילה של חולה עוזרת. במחקר השתתפו אנשים שלקו בזיהום בדם, שכרוך בשיעור תמותה גבוה. נמצא שאצל החולים שהתפללו (גם אלה שלא עשו את זה מיד כשחלו אלא כעבור ארבעה ימים) החום ירד מהר יותר, ושהייתם בבית החולים התקצרה. "תפילה מרגיעה, מקילה מתחים ומורידה את קצב הדופק ואת לחץ הדם", מסביר ד"ר גבעון.
חילבה
הסבתא התימנייה טענה שאכילת חילבה משפרת את ההרגשה. "מחקרים רפואיים מוכיחים שצריכת חילבה בבני אדם ובחולדות כאחד מורידה את רמת הסוכר בדם אצל סוכרתיים", אומר פרופ' מדר, שגם פירסם שורת מחקרים בנושא.
עם זאת, יש שמפקפקים בכך ומציינים ששיעור חולי הסוכרת בקרב בני העדה התימנית – צרכני חילבה מסורתיים – מגיע ל-10%, לעומת 5%-6% בשאר האוכלוסייה.
עלי זית
בעדה התימנית גם נהגו להרתיח עלי זית ולמצות את הנוזל. בפקולטה לחקלאות ברחובות נערך ניסוי בחולדות, שהוכיח שהמיצוי מוריד את רמות הסוכר בדם. בינתיים לא נערך ניסוי בבני אדם.
שמחה
חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה גילו שהסיכון של אנשים מאושרים ללקות בהצטננות נמוך בשליש בהשוואה לכלל האוכלוסייה. החוקרים ראיינו כ-300 מתנדבים בריאים כדי להתרשם ממצבם הרגשי. בהמשך הם התיזו לאפם חיידקי רינַווירוס, החיידק ש'אשם' בהצטננות. נמצא ששיעור ההצטננות בחמשת הימים הבאים בקרב מי שהוגדרו כטיפוסים הפסימיים שבחבורה היה פי 3 לעומת הטיפוסים השמחים וטובי הלב.
אחד ההסברים האפשריים טמון בעובדה שאנשים מאושרים נוטים לנהל אורח חיים בריא יותר. בדמם של המתנדבים המאושרים נמצאו רמות נמוכות יחסית של הורמונים שקשורים למצבי לחץ (כגון קורטיזול) ושמשפיעים על לחץ דם גבוה. מצבי לחץ, כבר הראו מחקרים קודמים, נוטים לפגוע במערכת החיסונית.
ערק
תרופת סבתא להצטננות: ממלאים סיר גדול במים עד לגובה שלושה רבעים ומרתיחים. מסירים מהאש ומוסיפים 3 כפות ערק. רוכנים מעל הסיר כשהראש מכוסה במגבת גדולה ושואפים את האדים במשך 20 דקות. חוזרים על הטיפול פעמיים ביום.
ד"ר גבעון לא בטוח ביעילותו של הערק כמרפא להצטננות; אולי הוא מטשטש או גורם להתרוממות רוח קלה, אבל האדים בהחלט מועילים, לדבריו – הם מרחיבים את כלי הדם, וכשזורמות כמויות גדולות יותר של דם, מגיעות איתן יותר כדוריות לבנות שנלחמות בדלקת.
חומץ ואלכוהול
לסבתא היו כמה שיטות להורדת חום, בעיקר בילדים. למשל, לעסות את הגוף בחומץ תפוחים, ואז להתלבש בבגדים חמים ולהיכנס למיטה חמה; או למרוח אלכוהול על כל הגוף ולהתעטף היטב בשמיכה לכל הלילה.
יש בזה משהו, קובע ד"ר גבעון. היום בחדרי מיון נוהגים להניח מטליות לחות על גופם של ילדים שחום גופם 40 מעלות ומעלה, כי כשהנוזל מתנדף הוא סופח את החום ומוציא אותו מהגוף. התנדפות האלכוהול מהירה יותר, ופעילותו יעילה יותר ממים, אך חשוב להיזהר ולא להגזים בכמויות האלכוהול.
גוגל מוגל
סבתא המליצה לטיפול בשיעול על גוגל מוגל – המשקה המחריד שמוכר לכל פולני מבית טוב ומומלץ גם לזמרים לפני הופעה. למשקה יש כמה גירסאות: מערבלים במהירות חלמון של ביצה לא מבושלת וסוכר ושותים. או מערבבים חלמון (לא מבושל) וכף סוכר, מוסיפים חלב חם ושותים. גירסה מתונה יותר: מחממים חלב, מוסיפים כף דבש ולוגמים.
זה עוזר, טוען ד"ר גבעון, ואפילו יש לכך אסמכתאות רפואיות. הגוגל מוגל על גירסאותיו החמימות גורם להרחבת כלי הדם באזור הגרון, ואספקת הדם המוגברת עם הגורמים שלוחמים במחלות מסייעת נגד השיעול.
מלח
ומה עושים במקרה של כאבי רגליים? שמים בקערה גדולה מים חמים עם 2 כפות מלח בישול ומשרים בה את הרגל במשך כ-20 דקות. זה עוזר, קובע ד"ר גבעון. המים החמים מרחיבים את כלי הדם, מה שמקל את הכאבים. רק חשוב להיזהר ולא לחזור על פעולת ההשריה יותר מדי פעמים, כדי לא לגרום נזק לעור.
שמן
בכאבי אוזניים סבתא אהבה לטפל באמצעות שמן בכמה גירסאות, לפי העדה. לפי שיטה אחת, מחממים שמן זית ומטפטפים לאוזן 2-3 טיפות. ויש
את שיטת השמן והבצל: מטגנים הרבה בצל בשמן עד להשחמה, מקררים, מסננים היטב דרך חיתול בד, ומטפטפים טיפת שמן בכל אוזן. "לשמן – הסוג לא כל כך חשוב – יש אפקט של הרגעה מקומית, אם כי לא אפקט ריפויי", אומר ד"ר גבעון.
יוגורט
במקרה של דלקת בנרתיק המליצה סבתא למרוח על האזור יוגורט טרי שלוש פעמים ביום. מתברר שיש בזה משהו; ליוגורט – ובעיקר ליוגורט הפרוביוטי שמכיל חיידקים טובים – יש ערך ריפויי, ואף קיימים מחקרים בנושא, טוען ד"ר גבעון.