מחסן גרוטאות

קדימה עודנה פופולארית בהיסטריה, מכיוון שהציבוריות הישראלית טרם נחשפה לבלוף. מדובר הרי במפלגת דמה עם "פרונטר" פופולארי, ומאחוריו שובל ענקי של תעלומות וזיבוריות. ה"קדימה" הזו זה הכי אחורה שיש: מפלגה כביכול עם מספר מנדטים (בסקרים) בדיוני, המנוהלת על-ידי אב ובנו הסורר. בעולם השלישי ואצל השכנים אין אח ורע לצנטרליזם מסוכן כל-כך.

אין מפלגה ואין מראית עין של מפלגה. לא מנגנונים. לא תהליכים. לא שקיפות. כלום. מה זה פה? ערוץ האופנה? מבצעים רכישות מכל הבא ליד. הבזאר והביזאר של המדינה. וחמור יותר הוא העדרו של סדר יום ותכנית עבודה. לפני ימים אחדים כינס ראש הממשלה את כל צמרת העיתונות הישראלית, אנס את סדר היום ואת זמן השידור לשעות ארוכות - כדי לא להגיד כלום. אף שאלה לא זכתה למענה בהיר וסביר.

הקמפיין של קדימה מושתת על הטריקים הבאים: קונים בלבד, הגודל קובע, מדליפים ומכחישים. למה שלא יקימו שם שירותי הכחשה ממתינה? המטרה של כל העדלאידע הזו היא אחת: לבלבל את היוצרות, לטמטם את הציבור ולחסום כל דיון ושיח בסוגיות שעל סדר היום. זה בדיוק ההיפך מאיך שצריכה לעבוד דמוקרטיה ומדינמיקה של בחירות. ברלוסקוני עושה זאת עוד טוב מהם.

ומה נשמע בימים הקרובים מלבד קנינו את פלוני ורכשנו במחיר מציאה את אלמוני? המון איראן, טהרן וגם טהרן ואיראן. מי יהיה הדובר? הרמטכ"ל חלוץ כמובן, שכבר השתתף בעבר באסיפת בחירות של שרון בתוככי משרד הביטחון. כאשר אין תשובות עוסקים בהפחדות. כל המשטר הזה מבוסס על פחד וחשבון. ברגע שאנשים יפסיקו לפחד - זה יקרוס.

התקשורת בכללותה מגויסת להצלתו. זו הציבורית נשלטת על-ידו ללא מצרים, ואילו המסחרית תומכת בו מטעמיה ואינטרסיה שלה. מאוד מזכיר את התגייסות האוליגרכיה הרוסית בשעתו להצלת ילצין (בעצם להצלת עצמה והונה המופקע באמצעות ילצין).

מילה על שרת המשפטים, ציפי לבני. אשה ראויה והגונה, יחידה בסדום, המשמשת מטהר אוויר לצחנה שאסור לאפשר את התפוגגותה ועל הציבור להבחין בה. לבני היא בבחינת אשה טובה המסתובבת בחברה רעה. רעה מאוד. חבל. יש גם מחר ומחרתיים, ולא נכון מצידה למכור מוניטין כשלה לאנשים שכאלה.

שובה של הדמוקרטיה

עמיר פרץ לא רק הציל את מפלגת העבודה. זה פחות חשוב. מפלגה היא בסך-הכל כלי. לא תוכן. מפלגות יכולות להתייתר

כפי שאנו עדים בימים אלה. אבל פרץ הציל את הדמוקרטיה. אף מפלגה גדולה לא הייתה מוכנה לשרת את העם באופוזיציה בחמש השנים האסקפיסטיות האחרונות. שינוי לא הלכה לאופוזיציה, היא הושלכה לשם. את ש"ס שרון נידה עם היבחרו. הכל זז לפתע. הכלכלה הופכת נושא סקסי ונגיש יותר, ועל הציבור והתקשורת להתעקש על שיח ותשובות.

זכותם וחובתם של שרון ואנשיו, ושל נתניהו, שלום ומה שנותר מהליכוד, ללכת אל העם ואל הקהלים העצומים שהוכו על-ידם, להסביר להם את משנתם ולהיאבק עליה; עיקרה, אם הבנתי נכון, הוא שמי שמבטיח להם חיים ראויים יותר הוא קומוניסט, פופוליסט, סין העממית ואלבניה הצפונית ושאר גידופיהם. אינפנטיליזציה מוחלטת של השיח הכלכלי. שיגידו את זה. שיגידו שאין שום נוסחה כלכלית מתקדמת שתאפשר כאן חיים ראויים יותר. נראה אותם.

למגיבים: סמנו תחילה אם אתם תומכים בתוכן המאמר או מתנגדים לו