שתף קטע נבחר

  • חדשות וכתבות
 

בדיקת קרינה: לא רק סלולר

הקרינה הנפלטת מהטלפונים והאנטנות הסלולריות לא יורדת מהכותרות, אך בסביבה הביתית יש עוד גורמי קרינה. האם יש סיבה לדאגה? יצאנו לשטח לבדוק - הממצאים לפניכם

כולם מדברים על הסכנה האפשרית מחשיפה לקרינה הנפלטת מהאנטנות הסלולריות, ופחות מכך על המכשירים הסלולריים (הפולטים קרינה חזקה בהרבה) ואיש אינו מתייחס לגורמי הקרינה האחרים בסביבתנו - טלפונים אלחוטיים דיגיטליים (Dect), מכשירי מיקרוגל, רשתות ביתיות אלחוטיות (Wi-Fi) ועוד. יצאנו לשטח לבדוק בסיוע מומחים.

 

הממצאים לפניכם - בווידאו ובהמשך הכתבה. חשוב לציין כבר בשלב זה: בהחלט אין סיבה להיכנס לפניקה, על אף שמותר להניח שכל המכשירים פולטי הקרינה האלה לא מוסיפים לבריאותנו לאורך שנים.

 

לצורך הבדיקה, נעזרנו בד"ר זמיר שליטא, מיקרוביולוג ומומחה לבדיקת קרינה, ובנטליה קירפיקוב, מהנדסת אלקטרוניקה שמשמשת כמודדת קרינה מוסמכת מטעם מעבדות "גל סייף" עבור המשרד לאיכות הסביבה. את עיקר התוצאות אפשר לראות בווידאו הבא.

  

צילום וידאו: שי רוזנצווייג

 

לצורך הבדיקה, ד"ר שליטא נעזר במכשיר מדידה מתוצרת Chauvin Ar noux הצרפתית מדגם: Fieldmeter C.A 43 עם חיישן EF2 דיגיטלי, תואם מחשב, בעל תו כיול בינלאומי 17025 ISO המגלה שידורי רדיו, טלויזיה, ומיקרוגלים בתדרים 0.1-2500 MHz. קירפיקוב השתמשה במכשיר מדידה של חברת PMM מדגם 8053 אשר עובד עם Prob EP330 (בודק תחום תדרים של 100 הרץ - 3 גיגהרץ), אשר מכויל על ידי מעבדת נחל שורק המאושרת על ידי ISO 9001.

 

המומחים בדקו את המכשירים פולטי הקרינה הבאים: אוזניית BlueTooth, גלישה אלחוטית אינטרנטית ב-Wi-Fi, מיקרוגל וטלפונים דיגיטליים אלחוטיים מסוג Dect.

לפני שנציג את הממצאים, חשוב לציין כי הבדיקות לא בוצעו

בתנאי מעבדה אלא בשטח. במקרה של טלפוני ה-Dect, אלה אינן אותן הבדיקות אותן עורכים חברות טלפוני ה-Dect האלחוטיים או בזק. בעזרת המכשירים מדדו המומחים את עוצמת השדה החשמלי במרחק של 20 ס"מ מהמכשיר ומתוכה חושבה עוצמת הקרינה.

 

Wi-Fi: אפשר לגלוש בביטחה

 

הגענו יחד עם ד"ר זמיר שליטא אל מתחם נמל תל אביב הישן אשר מרושת מאז מרץ בחיבור אלחוטי לאינטרנט. את חיבור האינטנרט האלחוטי מדדנו בשתי דרכים:

 

  • בבדיקה הראשונה נעמדנו ממש בכניסה למתחם וגלשנו בחיבור אלחוטי עם טלפון סלולרי מסוג I-MATE KJAM התומך בחיבור אלחוטי Wi-Fi מסוג 802.11g. גלשנו בעזרתו אל אתרי אינטרנט כדוגמת ynet וכדוגמת CNN ובדקנו את שיעור הקרינה שנפלטת מהמכשיר בעת הגלישה.

    גילינו כי הכמות הנפלטת מהמכשיר היא נמוכה מאוד ומגיעה לרמות קרינה שעל פי דברי ד"ר שליטא אינה מזיקה ואינה גורמת נזק לאנשים. על פי הבדיקה גילינו כי הקרינה הנפלטת בעת החיבור לאינטרנט האלחוטי מגיעה ל-0.140 מיקרוואט לסמ"ר.

 

  • בבדיקה השנייה שלחנו את ד"ר שליטא ,לטייל" עם מכשיר מדידה בסביבת המסעדות של הנמל ולאסוף מידע על כמות הקרינה ש"יושבת" במתחם. לאחר בדיקה שנמשכה כחצי שעה, גילינו כי הקרינה במתחם נמל תל אביב מגיעה ל-0.040 מיקרוואט לסמ"ר, רמה נמוכה אף מזו שקיימת בעת הגלישה עצמה. במילים אחרות, הקרינה אינה מזיקה ואינה פוגעת בסובבים.

 

ד"ר שליטא, מה משמעות הבדיקה?

 

"על פי הבדיקה שלנו, הקרינה של ה-Wi-Fi אינה מזיקה ולא גורמת לבעיות בריאות".

 

בדיקה: אוזניית BlueTooth

 

בבדיקת קרינה של אוזניית ה-BlueTooth שוב נעזרנו בד"ר זמיר שליטא. במסגרת הבדיקה, מדדנו את רמת הקרינה הנפלטת מאוזנייה של מוטורולה מדגם HS820. לשם הבדיקה, חיברנו את האוזנייה אל טלפון

סלולרי של נוקיה מדגם 6680. לאחר החיבור וההפעלה של האוזניה, ראינו כי רמת הקרינה ממריאה ומגיעה לרמה קרינה ממוצעת של כ-0.400 מיקרוואט לסמ"ר, כאשר שניות לאחר מכן היא יורדת ומתייצבת על 0.100 מיקרוואט לסמ"ר.

 

שאלנו את ד"ר שליטא, באיזה טווח הקרינה מזיקה?

 

"בני אדם יכולים לסבול קרינה בהיקף של עד 1 מיקרוואט לסמ"ר, על אף שמ-0.1 מיקרוואט לסמ"ר יש שינויים קטנים בגוף כתוצאה מהקרינה. עם זאת, אי אפשר לקבוע שהאוזנייה מזיקה. להפך: שימוש באוזניה כזו מפחית את רמת הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי, שעשויה להגיע אפילו לעשרות מיקרוואט לסמ"ר".

 

על פי הממצאים, מה יותר בטוח - האם להחזיק את הטלפון הסלולרי קרוב אל הראש או האם להשתמש בדיבורית של BlueTooth?

 

"מומלץ להשתמש באוזניית BlueTooth".  

 

בדיקת קרינה: מיקרוגל

 

ביקרנו עם ד"ר שליטא בדירה תל אביבית ממוצעת וביקשנו ממנו לבדוק את רמת הקרינה הנפלטת ממכשיר מיקרוגל. בדירה ניצב מיקרוגל חדש יחסית.

 

לצורך הבדיקה, הכנסנו כוס של מים למיקרוגל, הפעלנו אותו וכיוונו את מכשיר המדידה של ד"ר שליטא אל דלת המיקרוגל ממרחק של כ-10 ס"מ.

 

מודד הקרינה החל לגלות כי הקרינה הנפלטת מגיעה ל-400 מיקרוואט לסמ"ר ואט אט עלה אל מעבר ל-1,000 מיקרוואט לסמ"ר, אל מעבר ל-1,500 מיקרוואט לסמ"ר, ואפילו עבר את ה-2,000 מיקרוואט לסמ"ר כאשר מכשיר המדידה לא יכל למדוד יותר משום שהקרינה עברה את הסקלה אליה יכול מכשיר המדידה להגיע.

 

בדקנו מה המרחק הבטוח מהמיקרוגל כאשר הוא פעיל. התחלנו להתרחק ממכשיר המיקרוגל בזמן שהוא פעל. רמת הקרינה ירדה לרמה בטוחה רק כאשר התרחקנו כשני מטרים מהמיקרוגל. בעקבות זאת, מסיק ד"ר שליטא כי בכל פעם שמפעילים מיקרוגל רצוי להתרחק ממנו מרחק ביטחון של כשני מטרים לפחות.

 

למרות זאת, ירמי האופטמן, מנהל הנדסי במעבדות "גל סייף", סבור כי התוצאה שהתקבלה חריגה. "במכשירי מיקרוגל רבים שבדקנו כל התוצאות היו נמוכות מ-500 מיקרוואט לסמ"ר. איננו חושבים ש-1,000 מיקרוואט לסמ"ר זה נתון מייצג. והיינו מציינים שזה לא בהכרח מייצג את כל המכשירים", הוא אמר.

 


גורמי הקרינה שנמדדו: בדיקה השוואתית

  

טלפוני Dect: לא מסוכנים

 

בבדיקה שערכנו לטלפוני ה-Dect הדיגיטליים נעזרנו בנטליה קירפיקוב, מהנדסת אלקטרוניקה ממעבדות "גל סייף".  קירבנו את מודד הקרינה אל המכשיר והפעלנו אותו. תוך כמה שניות גילינו כי רמת השדה החשמלי שפולט הטלפון עומדת על 2.15 וולט למטר.

 

כלומר, בחישוב של עוצמת הקרינה רמה זו נמוכה מ-2 מיקרוואט לסמ"ר, הרבה מתחת לתקן הממוצע המקובל על ידי משרד התקשורת. "ברגע שהפעלנו את המכשיר אנחנו רואים איך שהעוצמות עלו" אמרה

 קירפיקוב, "עם זאת, העוצמות האלה נמצאות בטווח של פחות מאחוז אחד מהתקן שהוגדר לתדרים שבמכשיר הזה".

 

איזו קרינה נמדדה?

 

חשוב לציין, כי בעולם מקובלות שתי שיטות למדידת קרינה:

 

  • SAR (קיצור של Specific Absorption Rate) - כמות הקרינה הנקלטת ברקמת עור.

 

  • קרינת השדה הרחוק (Far Field) - גלים אלקטרומגנטיים שנפלטים מהמכשיר אך אפשר למדוד אותם רק ממרחק של 20 ס"מ.

במסגרת הבדיקה, בדקנו את קרינת השדה הרחוק מאחר ואין מעבדות המוסמכות לבדוק SAR בישראל. בדיקות הקרינה בשדה הרחוק עשויה להיות ביחס ישיר לנתוני ה-SAR של המכשירים שנבדקו (כלומר, אם רמת הקרינה בשדה הרחוק נמוכה, גם נתוני ה-SAR יהיו נמוכים). עם זאת, אסור לייחס לנתונים ראשוניים אלה תוקף של מחקר מחייב.  

 

"הפרמטר הרלוונטי באופן ישיר לבריאות האדם היא מדידה של ערך ה-SAR המתאר את קצב של בליעת האנרגיה האלקטרומגנטית המשודרת על ידי הטלפון ביחידת משקל של הרקמה ביולוגית הנחשפת, שכן גודל ההספק הנבלע ברקמה הוא הקובע אם יגרם נזק בריאותי", אומר ל-ynet פרופ' רפי קורנשטיין מהפקולטה לרפואה וראש המכון לננו-מערכות רפואיות ע"ש גרטנר באוניברסיטת תל אביב.

 

לדבריו, "ערכים אלו אמורים להיות מסופקים על ידי היצרן/יבואן עם מכירת הטלפונים. ואולם קימת כרגע בעיה בהעדר מעבדות מוסמכות בישראל שיוכלו לבדוק את הנתונים המסופקים על ידי היצרן".

 

"קרינה הנפלטת ממכשירים, מזיקה כבר שהיא מגיעה ל-2.5 מיקרוואט לס"מ רבוע. היא יכולה לגרום לשברים ב-DNA שבתאים. כאשר הוכח כי חמישה מיקרוואט לס"מ רבוע מגבירים את הסיכון לסרטן, עד שכמחצית הנחשפים מפתחים שינויים בכרומוזומים, ומהם חלק חולים במחלות קשות, כולל סרטן". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שי רוזנצוויג
בדיקת קרינה. לא כדאי להתקרב למיקרוגל
צילום: שי רוזנצוויג
מומלצים