צרכנות

תהיי יפה ותשלמי: איך לבחור קוסמטיקאית

אלפי נשים עוסקות במתן שירותים קוסמטיים לכל המעוניין. אלא שהתחום הזה אינו מפוקח וכל אחת יכולה לקנות כיסא טיפולים ולקבל לקוחות בבית. איך לבחור קוסמטיקאית, ממה להיזהר וכמה עולה טיפול? בעלי מקצוע יקרים: כתבה שלישית בסדרה

טלי חרותי-סוברפורסם: 26.12.05 , 10:22

טיפולי קוסמטיקה ויופי הם עניין עתיק יומין. גם ארצנו הקטנה התברכה באלפי נשים (וגברים הנספרים על אצבעות כף יד אחת), העוסקים במתן שירותים קוסמטיים לכל דיכפין.

בין 800 ל-1000 קוסמטיקאיות חדשות ניגשות בכל שנה לבחינות הסיום. רובן מסיימות קורס בן 800 שעות באחד מ-20 בתי הספר הפרטיים למקצועות יופי הפזורים ברחבי הארץ, ומוכרים על ידי משרד התעשייה והמסחר. חלקן מסיימות פרק לימודים קצר בהרבה בבתי ספר פיראטים המוכרים רק על ידי האדם שהחליט לפתוח אותם. חצי מבין המסיימות גם מתחילות לעבוד.

"המקצוע אינו מפוקח ואינו דורש רשיון עבודה", אומרת חן לבני, המנהלת המקצועית של המכללה לקוסמטיקה רפואית, "לכן, מעשית, יכולה כל מי שהשתלמה אצל חברתה הקוסמטיקאית, לתלות שלט על הדלת ולהתחיל לקבל לקוחות".

אין סטאז', יש עצמאות

פרופיל הקוסמטיקאית מודל 2005 מגוון. אם בעבר היו אלה בחורות שלא יכלו לעשות דברים אחרים והתרכזו בשעווה, הרי שהיום מגיעות ללימודים גם מורות שעובדות בשעות אחר הצהריים (הקורס מוכר כגמול השתלמות), נשים שפותחות בקריירה שנייה, פורשות צה"ל, אחיות רבות ואפילו רופאות.

לבני: "עם סיום הקורס (שהיה עד לפני שנה בן 650 שעות ובעקבות ועדה שהקים משרד הבריאות, הורחב) מקבלת הקוסמטיקאית תעודה מטעם משרד התעשייה והמסחר. היא אינה נדרשת לסטאז' כלשהו, ויוצאת לאחת ממספר דרכים: עבודה כשכירה במכון קיים, עצמאית במקומות כמו מספרה או ספא או, כמו שעושות קוסמטיקאיות רבות, עצמאית בביתה- פנימה".

כדי לבנות מכון יופי פרטי לא זקוקה הקוסמטיקאית ליותר מכמה אלפי שקלים וכבר היא בעלת עסק משלה. "מעולם לא שמעתי על ביקורת פתע שנעשתה במכון יופי ביתי", אומרת לבני שעוסקת בנושא כבר 12 שנה, "כך שכל קוסמטיקאית יכולה לעשות בין ארבעת קירותיה כמעט כל העולה על רוחה".

מה מותר ומה אסור

התחרות הקשה, חוסר הפיקוח ודרישות השוק, מובילים קוסמטיקאיות לשלוח ידן לתחומים אסורים. "בעיקרון", אומרת לבני, "מותר לקוסמטיקאיות לעשות כל מה שלמדו, נבחנו וקיבלו בעבורו תעודה: טיפולי פנים, איפור יופי, עיצוב גבות (שהפך למקצוע בזכות עצמו) הסרת שיער בשעווה או באינפרא אדום ולמי שלמדה את הנושא גם פדיקור, מניקור, איפור קבוע ובניית ציפורניים.

אסור באיסור חמור לעשות פילינג עמוק תוך שימוש בתכשירים שריכוז החומצות שלהן עולה על 16%, אסור להסיר שיער באמצעות לייזר, להסיר כתמים ונקודות חן, ואסור לעשות הזרקות למיניהן. את כל הדברים האלה צריך לעשות רופא. כל מכון יופי שמציע את השירותים האלה פשוט עובר על החוק. קוסמטיקאית גם אינה רשאית לרקוח בעצמה תכשירים".

בשנים האחרונות הולך ומתרחב שיתוף הפעולה בין קוסמטיקאיות ורופאי אסתטיקה למיניהם.

לבני: "לקוחה יכולה להתייעץ עם קוסמטיקאית בנושא טיפולי פנים שהחוק אוסר עליה לעשות. במקרה כזה רבות הקוסמטיקאיות המביאות את הלקוחה לפלסטיקאי המוכר להן. הן מרוויחות כיוון שכל טיפול דורש הכנה או ליווי – שאחרי, שהן רשאיות לבצע. בנוסף הן יקבלו מן הפלסטיקאי עמלה בעבור ההפניה. במקרה זה מרוויחים כל הצדדים ואיש לא עובר על החוק".

לקנות או לא לקנות תכשירים?

כל מי שביקר במכון יופי מכיר את ההצעות שלא מאחרות להגיע. קוסמטיקאית רשאית למכור תכשירי יופי, חלקם מיוצרים באופן בלעדי בעבור התעשייה הזו, ואלה הופכים למקור לא אכזב להכנסות נוספות.

"כדאי לקנות תכשירים אצל קוסמטיקאית כיוון שהיא מסוגלת לעשות התאמה מקצועית לעור, מה שדיילת יופי בפארם לא בהכרח יודעת לעשות", אומרת לבני. "עם זאת, חשוב לשים לב כי התכשיר נמכר באישור משרד הבריאות. אין לקנות תכשיר שנרקח על ידי הקוסמטיקאית או משהו ש"חברה שלי, מרפאה טבעונית, רוקחת לעצמה".

חשוב לקנות את התכשיר באריזה המקורית כדי להיות מסוגלים לבדוק את המרכיבים, ובמקרה של בעיה גם לבוא בטענות לכתובת הנכונה. אם הקוסמטיקאית מעבירה לכלי קטן יש לבקש לראות את הכלי המקורי ואת התוויות שעליו".

איך תבחר/י את הקוסמטיקאית שלך?

"כלל ראשון", אומרת לבני, "הוא לקבל המלצה ממטופלת. חשוב להסתכל על עור פניה של הממליצה ולראות האם הקוסמטיקאית גם עושה עבודה, ולא רק נחמדה או נותנת שירות נעים".

כלל שני: אם לקוסמטיקאית יש ציפורניים – חפש/י בעלת מקצוע אחרת. קוסמטיקאית צריכה להיות נטולת ציפורניים, בבגדי עבודה (רצוי חלוק) ובשיער אסוף. גם אזור הטיפולים צריך להיות נקי ואסתטי וכמוהו גם עגלת הטיפולים.

כלל שלישי: חפש/י את התעודות. קירות ללא תעודות מעידים כי הקוסמטיקאית אינה בעלת השכלה פורמלית . יתכן כי היא בעלת ניסיון ומצוינת, ויתכן שלא.

כלל רביעי: הביקור הראשון חייב לכלול תחקיר מקיף בדבר המצב הבריאותי. אם תחקיר כזה לא מבוצע, אין להיכנס לטיפול. כדאי לבדוק שהקוסמטיקאית מנהלת כרטיס לקוח בו רשומה היסטוריית הטיפולים לאורך זמן. בתום הביקור כדאי לבקש חשבונית המעידה על עסק מסודר.

כלל חמישי: קוסמטיקאית שלא מפסיקה לדבר על תכשירים מרגע שנשכבת על מיטת הטיפולים - לא לקנות ולא לחזור אליה. הטיפול הוא העיקר, ולא העניין שמסביב.

טיפ אחרון: לא להיבהל מקוסמטיקאיות חדשות. "בדרך כלל" אומרת לבני" אלה החדשות משקיעות יותר, נותנות יותר, הן בקיאות בחידושים והידע עדיין טרי אצלן בראש".

כמה זה עולה לנו?

מחירון מומלץ אינו קיים בשוק המאוד - חופשי הזה אך סטנדרט המחירים, שנקבע בעיקר על פי נתוני ביקוש והיצע, מוכר וידוע ."רצוי" אומרת חן לבני "לבדוק מחיר מראש ולשלם על פי הסטנדרט, לא הרבה יותר אך גם לא הרבה פחות". מחיריהם של מכוני היופי הגדולים יהיו בדרך כלל גבוהים מן המכונים הביתיים (וכמוהם גם היצע הטיפולים). בערים הגדולות יהיה המחיר גבוה מן הפריפריה.

טיפול פנים: 200-250 שקל.

מניקור : 40-60 שקל.

פדיקור : 80-150 שקל.

בניית ציפורניים – 150 שקל.

איפור קבוע: 800-1300 שקל לאזור.

הסרת שיער בשעווה : 20 –100 שקל (תלוי באיבר)

סדרת טיפולים להחדרת לחות או הבהרת כתמים: 150-200 לטיפול, בין 4-6 טיפולים.

משרד הבריאות:

ממשרד הבריאות נמסר, כי הוא פועל, בשיתוף עם משרד התמ"ת, ליישום המלצות ועדת אורנשטיין להסדרת תחום העיסוק בקוסמטיקה והפיקוח עליו . הדו"ח הוגש ב-2004 ובין המלצותיו:

להסדיר בחקיקה את העיסוק בקוסמטיקה. הועדה קובעת, כי ההסדרה בחקיקה מותנית בהענקת תקינה מתאימה, לשם ביצוע הרישוי, המעקב והאכיפה הדרושים לשם יישום המלצות הועדה.

לערוך בחינות רישוי מטעם משרד התמ"ת. תוקם יחידה לרישוי קוסמטיקאיות במסגרת משרד הבריאות, אשר תעסוק במתן רשיונות לקוסמטיקאיות.

לקיים פיקוח על מכוני קוסמטיקה בשני אופנים: המשך פיקוח ורישוי ע"י הרשות המקומית; וביצוע פיקוח נוסף, ייחודי למקצוע הקוסמטיקה ע"י בודקים עצמאיים מוסמכים. מימון הבדיקה ע"י המכונים והקוסמטיקאיות, הסמכת הבודקים ע"י משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.