מורי העתיד: פחות חילונים ומסורתים, יותר חרדים וערבים
במיגזר הממלכתי והממלכתי-דתי יש ירידה במספר הסטודנטים להוראה. במקביל, במיגזר הערבי והחרדי יש דווקא גידול במספר הלומדים. ח"כ תמיר: "משרד החינוך גורם שיהיה מחסור במורים איכותיים". משרד החינוך: "דבריה של תמיר מעוותים את המציאות". מחקר חדש מגלה שיותר גברים בוחרים בהוראה כקריירה שנייה
הכרסום המתמשך במעמד המורה הביא לירידה במספר הסטודנטים ממגזרים מסוימים הלומדים במכללות להכשרת מורים. במשך השנים האחרונות, מצביעים הנתונים שנמסרו מהאגף למחקר ומידע בכנסת, על ירידה מתמשכת במספר הנרשמים. בשנת 2005 לומדים 14,348 סטודנטים להוראה במיגזר הממלכתי - מדובר בירידה של 527 סטודנטים לעומת השנה הקודמת. גם במיגזר הממלכתי-דתי חלה ירידה והשנה לומדים 6,648 סטודנטים להוראה, 264 סטודנטים פחות מהשנה הקודמת.
במשרד החינוך מציגים נתונים הפוכים - לפיהם ישנה דווקא עלייה במספר הסטודנטים להוראה. לפי נתוני המשרד, לומדים בשנת הלימודים הנוכחית 35,000 סטודנטים להוראה. נתון זה נובע מעלייה במספר הנרשמים במיגזר החרדי והערבי, בהתאם לגידול הטבעי באוכלוסייה. בזרם החינוך החרדי לומדים 10,148 תלמידים בסמינרים למורים, 831 יותר מהשנה שעברה. במיגזר הערבי לומדים 4,074 סטודנטים השנה,441 סטודנטים יותר משנת 2004.
לדברי ח"כ יולי תמיר, "המימון של משרד החינוך להכשרת מורים מחולק באופן המחזק את הקיפוח של החינוך הממלכתי וגורם לכך שבעוד מספר שנים יהיה מחסור חמור במורים איכותיים. זו עוד דוגמה לכך שמשרד החינוך לא מבצע חשיבה אמיתית ופוגע בתשתיות לטווח הארוך. הצגת הנתונים מצד משרד החינוך מראה תמונת מצב מעוותת של עליה במספר הסטודנטים במכללות להכשרת מורים, היא עוד עדות למשחקי הממשלה הנוכחית המסווה את הנתונים האמיתיים. אי אפשר לדבר כל הזמן על קיפוח מעמד המורה ובאותה שעה לפגוע במכוון בהכשרת המורים".
לפני חמש שנים הנתונים היו מעודדים יותר. בזרם הממלכתי למדו 15,532 סטודנטים להוראה ובזרם הממלכתי-דתי 6,743 סטודנטים. במיגזר החרדי והערבי, גדל מספר הסטודנטים להוראה בצורה דרסטית, לפני חמש שנים למדו במיגזר החרדי 6,347 סטודנטים להוראה ובמיגזר הערבי 2,621 סטודנטים להוראה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "נראה כי דבריה של ח"כ תמיר מעוותים את המציאות וכל עניינה הוא עשיית הון פוליטי שכולו מגדל קלפים רעוע. במהלך השנים האחרונות הנהיג המשרד שורה של שינויים משמעותיים, שעניינם שדרוג המכללות להכשרת עובדי הוראה ומעמד המורה בכלל זה. בין השינויים, העלאת סף הקבלה וצמצום מספר המכסות".
מחקר חדש: יותר גברים בוחרים בהוראה כקריירה שנייה
מחקר חדש שנערך במכללת סמינר הקיבוצים מראה שיותר גברים בוחרים לפנות לתחום הוראה כקריירה שנייה. מתוצאות המחקר, שנערך על-ידי ד"ר אילנה אבישר, ד"ר נורית דביר וד"ר פנינה שפי עולה, שהמניעים העיקריים לפנייתם של גברים לתחום ההוראה כקריירה שנייה הם אישיותיים, חברתיים ופרקטיים. נתון נוסף שעולה מהמחקר הוא שבהחלטה לבצע הסבה מקצועית להוראה מעורבים גורמי השפעה שונים ביניהם בולטות בנות הזוג, ותפיסות חינוכיות חדשניות בהן מחזיקים הגברים ובנות זוגן אודות התא המשפחתי, חלוקת תפקידים והגדרת ה"גבריות". מטרת המחקר הייתה, לנתח את תופעת ההסבה להוראה בקרב גברים, להבינה ולבחון אותה בהקשר של הוראה כקריירה גברית.
אוכלוסיית המחקר כללה 14 גברים אקדמאים, שבחרו בהוראה כקריירה שנייה והם לומדים כעת בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. הגברים במחקר, היו בעלי השכלה ונסיון מקצועי בתחומים מגוונים, טרם פנייתם לתחום ההוראה, מרביתם הם בעלי משפחות וחלקם הורים לילדים, טווח הגילאים שלהם נע בין 25 ל-50.
מתוצאות המחקר עולה עוד, שבין המניעים לפנייה להוראה קיימים הצורך בעניין אישי, סיפוק ואתגר, הרצון להתפתח מבחינה מקצועית והצורך להיות גורם משפיע.
המחקר מראה, שפניית הגברים להוראה כקריירה שנייה אינה מהווה עבורם ברירת מחדל, חוסר ברירה או חוסר יכולת להיקלט במקצועות יוקרתיים אחרים. לטענת המחקר ההיפך הוא הנכון, לגברים זוהי בחירה מושכלת הנובעת מנסיון חייהם, ממודעות חברתית גבוהה ומתחושת שליחות המלווה אותם. לטענת עורכות הסקר, השקפת עולמם של משתתפי המחקר ונכונותם לוותר על המרדף אחר כסף, מעמד, כוח ויוקרה מייצגת עמדה תרבותית חלופית הממתנת את תחרותיות היתר בתרבות העולם המערבי בכלל והתרבות הבית ספרית בפרט ומהווה מודל של ה"גבר החדש".
לפנייה לכתב/ת 
