הומאופתיה: מתי זה כן עובד?

ד"ר סמואל היינמן, רופא גרמני, חיפש לפני 200 שנה שיטה אלימה פחות לטיפול בחולים שלו. הוא נתקל בספר בוטניקה, שבו נכתב שסימני ההרעלה של ד הצמח צ'ינוקונה, שממנו מפיקים כינין, זהים לתסמינים של מלריה, מחלה שהכיר מעיסוקו ברפואה. ד"ר היינמן הופתע מהדמיון בין שני הדברים והחליט לבדוק את העניין לעומק.

הוא נטל את התרופה מספר שבועות, אף שלא היה חולה במלריה. להפתעתו, הוא פיתח סימפטומים שאופייניים למלריה, למרות שלא חלה בה. התסמינים נעלמו עם הפסקת נטילת הצמח. הוא הסיק שכשאדם בריא חשוף לחומר שגורם לו תופעות מסוימות, אותן תופעות בדיוק ניתנות לריפוי באמצעות החומר הזה כשהן מופיעות ספונטנית אצל החולה. כך, למשל, אדם בריא ששותה קפה בערב לפני השינה יתקשה להירדם, ומכאן שאפשר להשתמש בתרופה הומאופתית שמכינים מקפה לבעיות שינה.

תחילה השתמש ד"ר היינמן בחומרים בתצורתם המרוכזת, אך בשל תופעות הלוואי החליט לדלל את החומר. אז הוא גילה את עקרונות המנה המינימלית והפוטנציה, שמדברים על הכנת התרופה תוך דילול החומר וניעורו שוב ושוב. התוצאה הפרדוקסלית היא שככל שמדללים את החומר, כך מתעצמת השפעתו.

מאז פרשה כנפיים תורתו של ד"ר היינמן, שכינה אותה הומאופתיה. היא מתייחסת לאדם כשלם ורואה את כל חלקי הגוף קשורים אלה באלה. לפיכך, טוענת ההומאופתיה, יש לטפל באדם כמכלול ולא להתמקד בטיפול באיבר כלשהו. לפי התורה הזו, המחלה שממנה סובל החולה היא לא ישות בפני עצמה, אלא ביטוי של חוסר הרמוניה בגוף ושל יציאה מאיזון. התרופה ההומאופתית אמורה אם כך לחזק את הגוף ולהפעיל את כוחות הריפוי שלו, כדי שיוכל להתמודד עם מחוללי המחלה.

ההחלמה, לפי השיטה, משמעותה היעלמות הסימפטומים וחזרה למצב מאוזן והרמוני. ישנן שיטות ואסכולות שונות בהומאופתיה, שהנפוצות בהן הן הומאופתיה קלאסית והומאופתיה מודרנית (קומפלקסיבית). הראשונה טוענת שיש לתת תרופה אחת ויחידה שמסוגלת לרפא את כל בעיות החולה. מנגד מדברת ההומאופתיה המודרנית על שילוב של כמה חומרים לקבלת תוצאה אופטימלית.

ההומאופת אוסף מגוון סימפטומים רחב ככל האפשר מכל תחומי החיים של המטופל – מתופעות שמהן הוא סובל ועד הרגלי חיים והעדפות. הוא מתאים למטופל ספציפית חומר אחד או יותר, בהתאם לשיטת עבודתו. הטיפול במחלות כרוניות יכול להימשך מספר חודשים. שלא כמו הנטורופתיה, שעושה שימוש בתמציות של צמחים ותוספי מזון, ההומאופתיה משתמשת בחומרים מדוללים בלבד.

איך עובדת ההומאופתיה

הטיפול ההומאופתי מבוסס על כמה עקרונות, שהחשובים שבהם הם חוק הדמיון ועקרון המנה המינימלית. לפי חוק הדמיון, 'דומה בדומה מרפא' (הומאו = דומה, פתיה = המחלה). כלומר, חומר שיכול לגרום להופעת סימפטומים אצל אדם בריא מסוגל לרפא סימפטומים דומים באדם חולה, כשהוא ניתן כתרופה הומאופתית. לפי עקרון המנה המינימלית, יש לתת מינון מינימלי של תרופה הומאופתית להשגת השפעה מירבית בלי תופעות לוואי. התרופות ההומאופתיות עשויות מחומרים שנמהלו פעמים רבות.

קיים ויכוח כיצד פועלת ההומאופתיה. משערים שקיימת מעין העברת מידע שמשפיעה על תהליכי החלמה בגוף. מנגנון הפעולה קשה להבנה, וכנראה שעדיין אין כלים מדעיים להבנתו. הומאופתיה יעילה במיוחד במחלות ילדים, אלרגיות, הקלת אסתמה, מצבי חרדה או דיכאון קלים, הפרעות קשב וריכוז, כאבי ראש והפרעות שינה.

היא לא יעילה בבעיות שלד ושרירים, סרטן, סוכרת, מחלות אוטואימוניות ומחלות לב. תכשירים הומאופתיים למצבים כרוניים חייבים להיות מותאמים אישית בידי הומאופת. לעומת זאת, מצבים חריפים כמו זיהומים בדרכי הנשימה יגיבו היטב למוצרי מדף. מתי לא מומלץ להשתמש בהומאופתיה מאחר שהחומרים נמצאים בריכוזים זעירים, תיאורטית אין בעיה בשימוש בהומאופתיה בהריון או בשילוב עם תרופות אחרות.

מומלץ להימנע מטיפול בתכשיר שמינונו נקרא CH 30 במקרים של סרטן, מחלות לב, סוכרת לא מאוזנת, מחלת עור מפושטת, מחלות מעיים דלקתיות ומצבים קיצוניים. והחשוב מכל, אין להפסיק בשום אופן טיפול רפואי (קונבנציונלי) ללא אישור רופא.

מה אומר המדע

יש אנשי רפואה ומדע שטוענים שריכוז התרופות ההומאופתיות (שמכונות 'רמדי' בשל האיסור לכנות אותן תרופה) כה מזערי – פחות ממיליונית מתרופה רפואית – שאינו יכול להשפיע בצורה כימית או פיזיקלית על המתרחש בגוף. בשנת 2002 הובטחו מיליון דולר למי שיוכיח, תחת בקרה במעבדה, שהומאופתיה מסוגלת לרפא אנשים. עד היום אף הומאופת לא הצליח להוכיח את זה במעבדתו.

גם חברות התרופות שמממנות את רוב המחקרים הרפואיים בעולם לא ששות לתמוך כלכלית במחקרים על תרופות הומאופתיות, בעיקר בשל היעדר הוכחות מדעיות ליעילותן. השנה התפרסמה בכתב העת 'לנצט' התקפה חסרת תקדים על ההומאופתיה. במחקר, שערכו מדעני אוניברסיטת ברנה בשווייץ, נטען שלא נמצא שהטיפול ההומאופתי משפיע על מהלך המחלה.

החוקרים התבססו על 110 מחקרים שבהם נבדקה ההומאופתיה לטיפול במחלות שונות, ובהן אסתמה, אלרגיות ומחלות של מערכת העיכול. החוקרים קבעו שעל המטפלים להודות חד משמעית שההומאופתיה חסרת כל תועלת רפואית. במחקר שהתפרסם ב-1997 בכתב העת הרפואי 'לנצט' אספו החוקרים 86 מחקרים שעמדו בקריטריונים המקובלים של מחקר רפואי.

במקום להסתמך ישירות על תוצאות המחקרים המקוריים, קיבצו החוקרים את הנתונים מתוכם וניתחו אותם מחדש כאילו היו מחקר ענקי אחד כדי להגדיל את המשמעות הסטטיסטית של התוצאה. נמצא שאצל מטופלים שקיבלו טיפול הומאופתי היה שיפור בתלונות בשיעור גבוה פי 2.45 מאשר בקבוצת הביקורת, שקיבלה פלסבו. במחקר דומה שהתפרסם ב'בריטיש מדיקל ג'ורנל' קובצו 107 מחקרים קטנים לכדי אוסף נתונים גדול.

מתוך 100 מחקרים כאלה שעמדו בקריטריונים של מחקר רפואי הראו 81 שלטיפול ההומאופתי יש תוצאות חיוביות. בניתוח שני החמירו החוקרים את הקריטריונים שנדרשו מהמחקרים הקטנים שנבדקו ובחרו מתוכם 22 שכלליהם היו נוקשים במיוחד. ב-15 מהם הודגמה יעילות ברורה של הטיפול ההומאופתי.

מה קורה בעולם

ברוב מדינות אירופה מורשים רק רופאים לעסוק בהומאופתיה, ובחלק ממערכות הבריאות היא מָכרת כשיטת טיפול. בארה"ב רוב העוסקים הם מטפלים שמאוגדים באיגוד מקצועי, והשיטה לא מוכרת בחלק מהמדינות. אצלנו אין פיקוח על ההכשרה ועל העבודה של מטפלים. כתוצאה מכך מטפלים (בעיקר בהומאופתיה הקלאסית) נוטים להמליץ למטופל על הפסקת הטיפול הרפואי הקונבנציונלי ללא הבנת השלכות המלצתם.

הדבר גורם לפגיעה באמינות השיטה ובנטיית הציבור להיפתח לגישה. כל התביעות על רשלנות מקצועית בתחום הזה היו על רקע הפסקה או הימנעות מטיפול רפואי מקובל במחלות קשות. אשתקד הורה שר הבריאות, דני נוה, על מינוי ועדה ציבורית שתנסח חוק מסגרת ראשון למיסוד הרפואה המשלימה בישראל. החוק צפוי לכלול מועצה ארצית לרפואה משלימה, הסדרת רישיון מקצועי למטפלי רפואה משלימה, תהליך הכרה בבתי ספר וקביעת קריטריונים למקצוע הרפואה המשלימה.

ייעוץ מקצועי: ד"ר מוטי לוי, מנהל כללית רפואה משלימה