אין כמו יפו בימים

לאן נעלמה יפו העתיקה, על הגלריות, המסעדות, המבנים העתיקים והמשופצים שבשנות השמונים היו מוקד עלייה רגל לתיירים לרומנטיקנים ולציפורי לילה? לאחר פרוץ האינתיפאדה לפני כחמש שנים, היה נדמה כי נסתם הגולל על העיר ההיסטורית הזו, שכל אבן ברחובותיה הראשיים צופנת סיפורים מרתקים. התיירים הדירו רגליהם, גלריות ומסעדות נסגרו, פג תוקפם של מועדוני הלילה, ההזנחה ברחובות גברה, אפילו בניין המשטרה

המיתולוגית בכיכר השעון נעזב על ידי כחולי המדים. מה נשאר? הפיתות ודברי המאפה הנצחיים של אבולעפיה ברחוב יפת, שאף הוא ידע ימים תוססים יותר.

אלא שמתברר כי מוקדם מדי להספיד את יופייה של יפו המזדקנת. לאחרונה, מתחם יפו העתיקה לובש חיים ועוטה צבע. לאט, אבל בצעד בטוח. יש עוד המון מה לעשות, לשפץ, לנקות ולשדרג, ועם זאת, הניצנים מתחילים להיראות באופק. הנה למשל, במתחם השוק, על חורבות מועדון הלילה "נובמבר", הולכת ומוקמת שכונת דירות חדשה שמפיחה רוח חיים רעננה באזור. השכונה ממוקמת על חורבות באר מתקופת השלטון העות'מני שתשופץ ותהפוך לאתר תיירותי.

מנהלי פרוייקט "הרובע ביפו העתיקה" יזמו הדפסת מפת תיירות למתחם יפו העתיקה, במטרה לחשוף את הצדדים הפחות מוכרים של האזור. לצד המפה ייצאו גם סיורים מודרכים ללא תשלום לחצר האחורית של הרובע העתיק. צחי שקד, מדריך הסיור וגם היסטוריון ובחור שקדן ומשקיען, מביא בתרמילו צילומים וציורים של האתרים בתקופה "ההיא" ומשווה ביניהם לבין הבניינים המתפוררים של היום. הסיור כולל גם תצפית יפה מהקומה העליונה של פרויקט הדירות.

מפת הסיור כוללת הסברים על 19 תחנות ואתרים, ולישראלים תאבי הצ'ופרים - יש שוברי הנחה לבתי עסק סמוכים ומוסדות תרבות באזור (תיאטרון גשר והסמטה, מוזיאון אילנה גור,מתחם השף ניר צוק, מסעדת פועה ועוד).

• אחוזת תג'יאן - מועדון נובמבר
  

משפחת הסוחרים הידועה תג'יאן בנתה את ביתה מחוץ לחומות יפו העתיקה כבר באמצע המאה ה-19. בבית, שלימים הפך למועדון "נובמבר" המפורסם, נהגו בני המשפחה לערוך נשפים בסלונים ענקיים עם ריהוט מצרפת. מה נשאר מהאחוזה המפוארת? לזכותם של מתכנני פרוייקט הבנייה שמוקם שם עכשיו ייאמר כי הצביון המקורי נותר על כנו, והחנויות הפונות לרחוב הראשי (יפת 13 - 15) הפכו לגלריות משובבות עין לאמנות ועיצוב.

• הבנק הראשון
  

ברחוב יפת 18, כמה קשה להאמין למראה הבניין המתפורר, הוקם בנק אפ"ק שהיה לזרוע המבצעת של אוצר ההתיישבות היהודית. מנהלו הראשון היה זלמן לבונטין, ממייסדי ראשל"צ, ובמימון הבנק

נרכשו אדמות תל אביב. ב-1921 הועבר הבנק למבנה חדש בשדרות ירושלים וב-1948 הפך ל"בנק לאומי".

מרחק בנינים ספורים משם, ביפת 28, עומד עוד בניין שידע ימים יפים יותר, אך עדיין ניכרים בו סימני חן. במבנה שכנה מערכת העיתון הערבי השני בארץ ישראל, "פלסטין", ועד 1948 הייתה לעיתון הזה השפעה רבה על דעת הקהל הערבית. כיום נמצא במקום בית ספר לאמנויות של עיריית תל אביב.

• כיכר השעון
  

הנקודה המוכרת ביותר ביפו, סמל של ממש, היא כיכר השעון ששופצה לאחרונה לבלי הכר, עד השפיץ. כיכר השעון הייתה כיכר המסחר החשובה של יפו כשעוד הייתה מוקפת חומה ומגדל השעון נבנה כמתנה לסולטאן

האחרון של האימפריה העות'מנית, עבדול חמיד השני, במלאת 25 שנים לשלטונו. 100 שעונים הוקמו אז לכבודו ברחבי האימפריה,  חמישה מהם בישראל.

בחלקה הצפון-מזרחי של הכיכר נמצאים בניין הרוס ובניין משופץ - שניהם היו חלק מבית הממשל העות'מני ונפגעו בפיצוץ של ארגון לח"י בשנת 1948. עתה הם מארחים את המוזיאון לעתיקות יפו וממשלת טורקיה מבקשת להקים במקום מוזיאון ובית תרבות טורקי-ישראלי. בחלק הצפון מערבי של כיכר השעון הקימו הטורקים תחנת משטרה ובית כלא ששימשו את שלטון המנדט. בבניין שידע דם יזע ודמעות מתוצרת מקומית עד לפני כשנה, יוקם בית מלון בסגנון "אמריקן קולוני" הירושלמי. חובבי הקולנוע בוודאי זוכרים כי בבניין ההיסטורי צולם הסרט "השוטר אזולאי", שהונצח בפנתיאון הסרטים הישראלי.

• שער העיר
  

בצדה המזרחי של כיכר השעון, חייבים להתעכב בשער העיר שנקרא על שם מחמוד אבו נבוט שבנה את ה"סביל", את בית המשטרה ואת חומות יפו בשנת 1799, לאחר שנפוליאון החריב את העיר. רק

כששומעים את הסיפורים על השער, מבינים כמה פעמים עברנו לידו כלל מבלי לשים לב.

כשחומות הגנו על העיר, נכנסו דרך שער זה נכבדי העיר אל המסגד, וכך חסכו חיכוך מיותר עם המוני העם. החזית הדרומית של המסגד היא מבנה יוצא דופן מאבן כורכר מקומית ומאבני שיש שהובאו מאשקלון ומקיסריה. "סביל", שפירושו בעברית "שוקת", הוא מבנה שהעניק לנכנסים אל העיר שהות להרוות את צימאונם. המבנה מכונה סביל אבו נבוט על שם המושל התורכי שנהג להלך ברחובות יפו כשנבוט בידו ובשל כך נקשרו בשמו אגדות לא מעטות.

• שוק החלפנים והקלפנים
  

לאורך רחוב החלפנים, שתושבי העיר מכירים יותר כרחוב הקלפנים, מצויים בתים מרהיבים ביופיים עם עצי תאנה עתיקים משתרגים מתוך אבניהם. בעבר נהגו חלפני כספים לשבת בכוכים ולהעניק שירות ללקוחות. סביב רחוב החלפנים - בתי קפה קטנים שתמיד ניתן למצוא בהם שחקני קובייה וקלפנים, שמהם אגב אפשר לשמוע את הסיפורים העסיסיים ביותר של יפו.

• פינות בסמטאות
  

ברחוב הצורפים פינת מזל אריה עומד פסל סביבתי מדהים של הפסל רן מורין – עץ תפוז מרחף - שהוא אחד מתוך סדרת פסלים. מורין מנתק את העצים מהקשרם ומהאדמה ושותל אותם בבית גידול חדש. במזל תאומים פינת מזל שור, לעומת זאת, הציב נפוליאון דווקא סוללת תותחים, וב-7 במרץ 1799 הסתערו חייליו דרך פרצה בחומה וכבשו בקרב מהיר את יפו הנצורה.

• רחוב פסטר פינת יפת
  

בשלהי המאה ה-19, כשיפו פרצה מחומותיה, קנו עשרות מוסדות צדקה מיסיונרים שטחי בנייה מחוץ לחומות. היוונים האורתודוכסים הקימו מנזר ומוסדות קתולים ופרוטסטנטיים רכשו במקום שטח גדול והקימו עליו מוסדות קהילה שונים שלאחרונה שופצו. בית הספר הפרוטסטנטי של הכנסייה הסקוטית מתפקד עד ימינו. מאחורי החומה נבנתה בימיו של נפוליאון מצודה שב-1880 נקנתה על ידי הצרפתים ובמקומה הוקם בית חולים בשם סן ג'וזף. כשמתקרבים לחלונות הפונים לרחוב יפת, סמוך לפינה עם רחוב פסטר, ניתן עדיין להתרשם מעבודות הזיגוג הצבעונית.

• הסיורים מתקיימים ללא תשלום בשבתות החל משעה 12:00 בצהרים, עם מינימום 15 משתתפים. קבוצות מאורגנות יכולות להסדיר סיור גם באמצע השבוע או בימי שישי. נפגשים במשרד המכירות של הרובע- רח' יפת 15. לסיור יש להירשם בטל': 03-6832659 .